"רק בנס נמנע אסון": מידע רגיש זלג לרשת וסיכן חיי חיילים

נציגי מערכת הביטחון חשפו כשלים חמורים בהגנה על מודיעין רגיש שזולג לרשתות החברתיות, והזהירו כי הדבר מסכן את חיי חיילי צה"ל ואזרחי ישראל. במהלך דיון שהתקיים (25.6.25) בוועדה לביקורת המדינה, הדגישה מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, כי "מידע מסווג שמסייע לאויב מסתובב ברשתות - ויש לעצור זאת". לדבריה, כמו שנוהל שיח עם הנהלת טיקטוק לאחר מבצע "שומר החומות", כך יש לקיים מגעים עם טלגרם. היא הודיעה על כוונה לקיים דיון חסוי בנוגע לאמצעים שיינקטו.

ח"כ רון כץ (יש עתיד) סיפר על אירוע שהתרחש רק ערב קודם: "פורסם בטלגרם שמטען הוצמד לפומ"ה של אחת היחידות. נוצרה פאניקה אדירה. כשמוסיפים לזה פרטים כמו שם היחידה, תזוזת כוחות, מיקומי פגיעה - זה לא פחות מהזמנה לפגיעה בכוחותינו. יצאתי מהדיון מוטרד עוד יותר - אנחנו מדינה טכנולוגית, אבל בלי שליטה בסיסית על המידע".

רון קרניאלי, סגן הצנזור הראשי, הסביר כי הצנזורה מתבססת על תקנות לשעת חירום, פסיקות בג"ץ וצו הצנזור, ומתערבת כשקיים סיכון ממשי לביטחון המדינה. "אנחנו פועלים גם מול קבוצות טלגרם - ככל שפוטנציאל הנזק גדול יותר, ההתערבות משמעותית יותר", אמר.

דברים חריפים במיוחד נשמעו מפי יוסי מימון, ראש תחום מדיניות פנים במל"ל: "אני מכיר מקרים של חיילים שנהרגו בגלל מידע שהודלף. אתמול - פרסמו את מיקום חילוץ שנמשך 3 שעות. רק בנס זה לא נגמר באסון גדול יותר. אולי מישהו שידל חיילים להעביר מידע לטלגרם. זו סכנה אמיתית".

ניצן חן, מנכ"ל לשכת העיתונות הממשלתית, הדגיש את פעולת האכיפה כלפי עיתונאים זרים: "333 עיתונאים נכנסו דרך המעברים בימי הלחימה - שיא של כל הזמנים. כל חריגה בטיפול הצנזורה, כולל כתבים זרים כמו כתב טורקי ששידר בבאר שבע בניגוד לכללים - טופלה מיידית, עד שלילת תעודה וגירוש. אבל מול כל אזרח עם טלפון - קשה לאכוף, ויש להסתמך גם על הסברה".

שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות במשטרה, ציינה כי סמכויות האכיפה מוגבלות: "חוק העונשין מגביל אותנו. ברוב המקרים האחריות בידי שב"כ. גם אנשים נורמטיביים משתפים מידע בטעות, בלי להבין מה מותר ומה אסור. הקווים מטושטשים".

רפאל חיון, מומחה ליירוט מידע ששירת 14 שנה, הדגיש: "מידע צבאי מודלף בזמן אמת ומועבר לאויב - אני רואה בעיניים איך זה פוגע בכוחות. יש תיעוד 'לייב' של פגיעות בתל אביב, וערוצי טלגרם מצטטים הכל. המחזיקים בקבוצות וטסאפ או ערוצים לא מבינים באיזה עומק המידע הזה משפיע".

אזהרה חמורה נוספת השמיע אבי אפללו, מנכ"ל סימפלקס: "יש סכנה עצומה ממודלים תלת-ממדיים שנמצאים באתרים עירוניים ללא כל בקרה. המידע מפורט לעומק כאילו אתה צופה דרך רחפן, וניתן להכין תיקי שטח מדויקים על בסיס המידע הזה. אנחנו מפרסמים ברזולוציות גבוהות בהרבה ממה שגוגל ואפילו האמריקנים מורשים. האויב מקבל את הכל על מגש של כסף".

יואל הדר, היועץ המשפטי למבקר המדינה, אישר כי הנושא נמצא בבדיקה מקיפה: "המבקר בודק את סוגיית השקיפות מול האויב - ממה שקרה בשבעה באוקטובר, ועד למבצע 'חרבות ברזל'. יש כאן עניין מהותי, ונבחן את כל ההיבטים".

הדיון הסתיים בקריאה רחבה להגברת האכיפה, הסברה, יצירת מנגנונים לשיתוף פעולה עם פלטפורמות דיגיטליות, ובחינת גבולות הסמכות של רשויות המדינה בעידן שבו כל טלפון נייד עלול להיות מקור דליפה מודיעינית.