אנגלמן: נתניהו אחראי לעיכוב המתמשך בטיפול ביישובי הצפון במלחמה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא באחריות לליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבי גבול הצפון בזמן מלחמת חרבות ברזל. כך קובע (10.6.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. לצידו של נתניהו מוטלת האחריות על מי שהיה מנכ"ל משרדו עד פברואר השנה, יוסי שלי (כיום השגריר באיחוד האמירויות).

"העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול כולל ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים, אשר רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם", קובע אנגלמן.

לדברי אנגלמן, ליקוי זה מונח לפתחם של נתניהו ושלי, "אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות הממשלה - ביצוע מלא של מתווה הסיוע המיידי ליישובי קו העימות בצפון, וגיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום יישובים בצפון, לרבות היערכות לקראת חזרת התושבים המפונים לבתיהם. ראש מטה היישום, אלי (צ'ייני) מרום, אשר כיהן בתפקיד זה במשך חמישה חודשים, לא הצליח להשלים משימות אלה".

תושבי קו העימות נקלעו למשבר אישי, חברתי וכלכלי קשה לאורך המלחמה; עם התרחבותה, מאות אלפי תושבים בעשרות יישובים נוספים היו נתונים תחת אש. במצב זה, אומר אנגלמן, "נדרש טיפול ממשלתי רוחבי, הכולל מענים אפקטיביים בטווח הזמן המיידי והקצר וכן תכנון מענים לטווח הבינוני והארוך" לשיקום היישובים וחזרתם של המפונים.

"ואולם, האחריות לגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול הממשלתי הרוחבי בתושבים של יישובי קו העימות בצפון עברה למעשה מיד ליד: משרד הפנים פעל לגיבוש הצעת החלטה כוללת לממשלה, ובתחילת פברואר 2024 העביר אותה למשרד האוצר, אך משרד האוצר החליט שיש לגבש הצעת החלטה אחרת ומשרד רה"מ הוא שגיבש אותה. שתי ההצעות לא כללו מענה בתחום האזרחי לאפשרות של התרחבות המערכה בזירה הצפונית ולהשפעותיה על יישובי הצפון השוכנים במרחק של יותר מתשעה ק"מ מהגבול, הגם שבהמשך הוברר כי גם יישובים אלה סבלו מהשפעות המלחמה.

רק מחצית מהתקציב היה תוספת אמיתית

צילום: קרית שמונה. החלטה ראשונה - אחרי 7.5 חודשים [צילום: דוד כהן, פלאש 90]

רק בסוף מאי 2024, דהיינו 7.5 חודשים אחרי פרוץ המלחמה, קיבלה הממשלה החלטה ראשונה כוללת בנושא. ההחלטה כללה משימות לביצוע בתוך חודש עד שלושה חודשים. אולם כעבור ארבעה חודשים נוספים, בסוף ספטמבר 2024, לא הושלם ביצוען, מצא אנגלמן. לא הופעלו מנגנוני היישום והבקרה שגובשו בתוכנית, לרבות כינוס ועדת השרים לעניין שיקום ופיתוח הצפון בראשותו של נתניהו, כינוס צוות מנכ"לים ייעודי בראשות שלי והשלמת איוש מטה יישום ההחלטה.

משרד רה"מ לא ביצע סקר ליישובים המפונים לזיהוי צרכיהם, ולא הציג מתווה רב-שנתי לשיקום ולפיתוח של הצפון שהיה עליו להציג בתוך 45 יום. מערך הדיגיטל הלאומי לא השלים הכנת מענה ראשוני בתחום ניתוח הנתונים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לא הביא לאישור הממשלה הצעת החלטה בדבר הקצאת 3 מיליארד שקל למימון המתווה בפריסה רב-שנתית שלא נקבעה, אף שבהחלטת הממשלה נקבע שעליו לעשות זאת עד סוף אוגוסט 2024.

אנגלמן מציין, כי באותה החלטה הקציבה הממשלה 940 מיליון שקל ליישובי הצפון בטווח המיידי – אך חודשיים לאחר מכן הוקצבו בפועל רק 608 מיליון שקל. יתרה מזאת: רק מחצית מהסכום היה תוספת לתקציבים שאושרו עוד לפני המלחמה. ואילו באוגוסט 2024 החליטה הממשלה להפחית 14% מהתקציב שאישרה במאי.

בסוף אוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה שנייה לקידום תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של יישובי הצפון. אנגלמן מציין, כי החלטה זו דוחה למעשה ב-5.5 חודשים את סיום גיבושה של תוכנית רב-שנתית מפורטת, ובארבעה חודשים את מועד הצגת מקורות תקציביים לביצוע התוכנית. התקציב לנושא שוריין במסגרת תקציב 2025 ובנומרטור לשנים הבאות, אך גם במועד סיום הביקורת, לא הציג מטה היישום במשרד רה"מ תוכנית רב-שנתית ותקציב לביצוע מרכיביה. לפיכך, גם החלטת הממשלה מאוקטובר 2024 לא בוצעה, למעט מרכיבים מסוימים.

אנגלמן קובע, כי על השר במשרד האוצר, זאב אלקין, המופקד על שיקום יישובי הצפון, לפעול בנחישות כדי להבטיח ביצוע מהיר ואפקטיבי של החלקים שנותרו לביצוע בהחלטת הממשלה ממאי 2024 והשלמת מתווה רב-שנתי מפורט לשיקום הצפון על-פי החלטת הממשלה מאוקטובר 2024. זאת, תוך פירוט התקציב לביצוע התוכנית ומקורותיו, ובהתחשב במרחק היישובים מהגבול ובצורכיהם הייחודיים של יישובי קו העימות.

"על נתניהו להבטיח פעולה רצופה וסדירה של ועדת השרים שבראשותו לעניין שיקום ופיתוח הצפון, לצורך קידום מדיניות כלל-ממשלתית ומערכתית בנושא פיתוח הצפון, וכן לצורך הסרת חסמים ויישוב מחלוקות בין-משרדיות במסגרת ביצוע החלטת הממשלה", מדגיש אנגלמן.