המדינה דורשת את החשבון: דיון בכנסת על מימוש תביעות אזרחיות נגד מחבלים

בכנסת התקיים (21.5.25) דיון עקרוני אך טעון במיוחד - כיצד המדינה אמורה לנהוג כלפי מחבלים שהורשעו בפגיעה באזרחים ובנכסי הציבור? האם די בהרשעה הפלילית, או שיש לחייבם גם בנזקים הכלכליים שגרמו? מ"מ יו"ר ועדת החוקה, ח"כ עמית הלוי, מוביל את היוזמה למעבר ממילים למעשים.

ח"כ הלוי פתח את הדיון בהתייחסות לביקורת שהשמיע בעבר מבקר המדינה, לפיה כמעט ולא הוגשו תביעות אזרחיות בעקבות פרעות "שומר החומות". לדבריו, "בשנתיים האחרונות ביתר שאת באה לביטוי התופעה שאנחנו כחברה מתמודדים עם הטרור במקום עם תשתיות הטרור הכלכליות, החברתיות והארגוניות. מנסים לפגוע בטיל בעת מעופו - לא בתשתיות העמוקות שלו. אסור שנחזור לקונספציה הצה"לית של כיסוח דשא. צריך לעקור את הדשא. זה כולל גם הרתעה כלכלית".

הלוי הדגיש את הפער הקיים בין ההליך הפלילי לבין ההשלכות הכלכליות, והבהיר: "הבחור מחורה שהרס תשתיות בשומר חומות ויש לו קיוסק - גם אם לא יגבו ממנו את כל עלות הנזק, יש לכך משמעות הרתעתית כשנמרר את חייו כלכלית עד יומו האחרון".

יחידת האכיפה האזרחית: "עברנו לקדמת הבמה"

עו"ד אסנת דפנה, העומדת בראש היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, חשפה בפני הוועדה כי בימים אלה מתנהלות 8 תביעות אזרחיות בגין פיגועים בסכום כולל של כ-10 מיליון ש"ח, ועוד 11 תביעות מוכנות להגשה. נוסף על כך, לדבריה, "יש לנו 40 תיקים שאנו במעקב אחריהם תוך כדי ניהול ההליך הפלילי". היחידה, שמונה 15 פרקליטים בלבד, לדבריה "עוסקת גם בפשיעה חמורה וגם בפעולות טרור - והתביעה מוגשת גם בגין נזקי גוף וגם בגין נזקי רכוש".

עם זאת, דפנה הבהירה את המגבלות: "בתחום נזקי גוף, בניגוד לרכוש שאפשר להעריך מידית, לוקח כשנתיים עד התגבשות ההערכה, וזה מה שגוזר את תגמולי הביטוח הלאומי. אנו המדינה - ותובעים את כספי התגמולים ששולמו לנפגעים".

חסמים משפטיים: "צריך להעיד מחדש את הנפגע"

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

בדיון עלו קשיים מהותיים בתהליך ההוכחה. עו"ד דפנה הסבירה כי "למרות שהנפגע קיבל נכות מביטוח לאומי, בהליך האזרחי נדרשת הוכחה נוספת של הנזק, ולעיתים אף עדות חוזרת של הנפגע עצמו. המשמעות: לא תמיד ניתן להגיש תביעה אזרחית, אלא אם מתקיים שיתוף פעולה מלא מצד הנפגע".

הד"ר תמר קלהורה ממשרד המשפטים הבהירה כי "המקום היחיד בו החוק מאפשר שימוש בקביעת נכות של הביטוח הלאומי להליך אזרחי - הוא רק בתאונות דרכים". על כך העיר ח"כ הלוי: "יש לבחון להחיל זאת גם באירועי טרור. זה יכול לחסוך עדות של נפגע וחוות דעת נוספת".

מיזמי-חלוץ טכנולוגיים - אך עדיין אין חיבור בין היחידות

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

משרד המשפטים, כך עולה, מנסה לקדם מהפכה דיגיטלית שתקצר את העברת המידע בין משטרת ישראל, הפרקליטות הפלילית, ובתי המשפט. לילך שווימר רוטשילד, ראש מערך הדיגיטל הלאומי, סיפרה: "מערכת 'כל החומר' כבר נבחנה בכל המחוזות, אך הפרקליטות האזרחית - זו שאמונה על התביעות האזרחיות - כלל אינה כלולה במיזם".

רפ"ק שחר יערי ממשטרת ישראל טענה להגנת המשטרה כי "יש מחשוב כולל של ההליך הפלילי. כשמאותר מפגע - הוא עובר אוטומטית לפרקליטות הפלילית. לא תמיד ברור אם יש מקום להעביר גם לפרקליטות האזרחית, כי דווקא הפרקליטות הפלילית יודעת להעריך אם יש פוטנציאל לתביעה אזרחית".

עו"ד דפנה לא הסכימה עם הקו הזה: "אנחנו לא מקבלים מידע מהמשטרה על תיקים שלא עברו לפרקליטות הפלילית, גם אם הם סמוכים לרף הפלילי. יש לפתח מודעות - ואולי גם מנגנון - להעברת מידע לתביעות אזרחיות".

מחוקק מול ביורוקרטיה: "צריך לעקל את הדירה כבר ביום הפיגוע"

הנושא הטעון ביותר היה האפשרות לבצע עיקול זמני על נכסי חשודים - עוד לפני הרשעה. ח"כ הלוי הציע תיקון חקיקה שיאפשר עיקול מיידי של דירה, בלי צורך להגיש תביעה אזרחית בתוך שבעה ימים. לדבריו: "לבדוק דירה ברשם המקרקעין, רכב ובנק - אמור לקחת חמש דקות. זה לא כמו לבדוק אם יש מניות בסיציליה. זה כלי מלחמתי חשוב".

הוא הזהיר: "אם נגלה שבכל תביעה נעלמה הדירה עד לרגע ההגשה - סימן שהמערכת כשלה. צריך לחשוב כמו במעצרים: אם אפשר לשלול חירות בגלל מסוכנות, אפשר גם לעקל נכס על-רקע טרור".

הדוברים מטעם רשויות האכיפה - עו"ד ענת הר אבן מרשות האכיפה והגבייה ועו"ד דפנה - הביעו הסתייגות מסוימת: "מדובר בהליך חריג שדורש משאבים. יש גם מקרים שבהם עוקלים נכס תוך כדי ההליך הפלילי - אך אלה נדירים".

הד"ר קלהורה הזהירה מפני שבירת כל הכללים: "טרור אינו צידוק לסטות מכל הכללים והפרוצדורות של המשפט האזרחי. גם עיקול אזרחי צריך להיעשות לפי כללים ברורים".

"אזרח או אויב? אין באמצע"

לקראת סיום הדיון, ח"כ הלוי חידד את המסר הכללי של גישתו: "הטרור נקשר יותר לדיני מלחמה מאשר לדיני עונשין. גם למי שמחזיק תעודת זהות כחולה - אם הוא מעורב בטרור, הוא לא עוד אזרח. הוא אויב. צריך לראות את זה גם בעיניים כלכליות - ולפעול בהתאם".