ארבע שנים לאחר תחילת מבצע חיסוני הקורונה בישראל, עולה לדיון ציבורי דוח שמציג נתונים מדאיגים על תופעות רפואיות קשות - שעל-פי עורכיו עשויות להיות קשורות לחיסונים. הדוח, שפורסם באפריל 2025, הוא יוזמה עצמאית של קבוצת IsraeLab (גיא שחורי) ובהתוועדות עם מספר רופאים, והוא מתבסס על נתונים מקופות החולים שהושגו לפי חוק חופש המידע.
לפי הדוח, חלה בתקופה שלאחר מבצע החיסונים עלייה חדה במספר מקרים של תסחיף ריאתי, דום לב, שבץ איסכמי, ניוון שרירים (ALS), סרקואידוזיס ואובדן שמיעה פתאומי. בנוסף נרשמה תמותה עודפת בגילים צעירים ועלייה חדה בפניות למרפאות פוריות ובתמותת תינוקות.
בין הנתונים הבולטים:
* תמותת צעירים בני 24-20 בפברואר 2021 הייתה פי שניים מהממוצע השנתי ב־2019-2018.
* עלייה של כ־15% בתסחיפים ריאתיים בשנתיים שלאחר החיסון.
* קפיצה של פי 2.5 בדום לב בגילי 50-40, בעיקר בקרב מחוסנים.
* זינוק של 409% באובדן שמיעה פתאומי בשנת 2021.
* עלייה של פי ארבעה במספר הנשים שפנו למרפאות פוריות.
מה עומד מאחורי המספרים?
מחברי הדוח מדגישים כי אין כאן הוכחה סיבתית, אלא סימני שאלה שדורשים מחקר מעמיק. לדבריהם, דווקא העובדה ש־2020 - שנת מגפת הקורונה ללא חיסונים - לא התאפיינה בעלייה בתמותה בקרב צעירים, תומכת בצורך לבדוק את הקשר האפשרי בין החיסונים לתופעות שנצפו החל מ־2021.
בנוסף, נמתחת ביקורת על משרד הבריאות, שלא פרסם נתונים מסודרים על תופעות לוואי, ולא בדק את מרבית הדיווחים שהתקבלו מהציבור ומאנשי רפואה. לפי דוח מבקר המדינה, רק כ־14% מדיווחי תופעות הלוואי נבדקו בפועל.
ומה אומרים מחקרים אחרים?
מנגד, מחקרים גדולים ומקיפים מצביעים על כך שהחיסונים בטוחים ויעילים. כך למשל:
* מחקר מישראל שפורסם ב־New England Journal of Medicine מצא כי החיסון אינו מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, למעט עלייה קלה במיוקרדיטיס בגברים צעירים.
* מחקר אחר קבע כי הסיכון לדלקת שריר הלב גבוה יותר לאחר הידבקות בקורונה מאשר בעקבות החיסון.
* מחקר בינלאומי שכלל 99 מיליון בני אדם זיהה רק שתי תופעות לוואי נדירות יחסית, והדגיש את התרומה המשמעותית של החיסון להפחתת תמותה.
* מחקר שהתפרסם ב־Lancet לא מצא קשר בין החיסון לבין 25 תופעות לוואי נפוצות, כולל שבץ ודום לב.
כלומר, בעוד שהדוח מעלה חששות לגיטימיים, הספרות המדעית המובילה בעולם עדיין רואה בחיסוני הקורונה כלי חיוני במאבק במגפה, עם תועלת העולה בהרבה על הסיכון.
דוח IsraeLab מסיים בקריאה ברורה: יש לפתוח את הנתונים לציבור, להשתמש בכלי ניתוח מתקדמים כדי לזהות סיכונים - ולבצע מחקרים בלתי תלויים שיאשרו או יפריכו את החשדות. החוקרים אף קוראים להכיר במי שנפגע ולפצותו, ככל שיוכח קשר בין החיסון לנזק.
משרד הבריאות: "החיסון מציל חיים"
משרד הבריאות לא התייחס ישירות לדוח, אך ממשיך להחזיק בעמדה שלפיה החיסונים הצילו חיים רבים והם ממשיכים להוות אמצעי חיוני להפחתת תחלואה קשה. גם ארגון הבריאות העולמי וה־CDC האמריקני מחזיקים בעמדה דומה.
הנתונים בדוח IsraeLab אינם מהווים ראיה סופית, אך מעלים שאלות שמחייבות בדיקה פתוחה, מקצועית ושקופה. בישראל ובעולם קיימים כבר הכלים לבדוק את הקשר בין החיסון לתופעות - השאלה היא אם תהיה נכונות פוליטית ומקצועית להשתמש בהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה