נתניהו: טענת ניגוד העניינים מול אלוביץ - תפירת תיק וסכנה לדמוקרטיה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דוחה מכל וכל את הטענה לפיה היה מצוי בניגוד עניינים (עבירה של מרמה והפרת אמונים) ביחסיו עם שאול אלוביץ. נתניהו אמר, בהמשך עדותו במשפטו (26.2.25), כי מדובר בהמצאה שנועדה לתפור לו תיק, להפליל קשרים תקינים ובסכנה משמעותית לדמוקרטיה. לפי כתב האישום, ניגוד העניינים לא היה בשל החברות האישית (כפי שנאמר בשימוע), אלא בשל הדרישות בנושא הסיקור.

לדברי נתניהו, בנושא ניגודי עניינים הוא התייעץ עם עוה"ד דוד שמרון (בן-דודו) ומיכאל ראבלו (שותפו של שמרון), "שהם אנשים שקרובים לי והערכתי את הייעוץ שלהם"; במקרים מיוחדים עם עו"ד יעקב וינרוט המנוח; וזה בנוסף ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה (שולמית ברנע-פארגו). "נכוויתי בפושרים והאשימו אותי בכל מיני דברים; אני נזהר פה במים קפואים", הוסיף.

"הוסבר לי שאם זה חבר קרוב ואין לך דבר קונקרטי שמשפיע עליו, לא צריך להצהיר עליו", אמר. "עם אלוביץ הייתה ידידות, היכרות. הוסבר לי שחובת הדיווח חלה על ידידות כמו בן משפחה קרוב. לא כללתי את אלוביץ כי הוא לא חבר קרוב. את [ארנון] מילצ'ן לא כללתי, כי הוא אומנם חבר קרוב, אבל כבר לא היו לו עסקים בארץ ולכן לא הייתה לי השפעה עליו בפעולות קונקרטיות".

נתניהו התייחס לכתב האישום: "כדי לייצר את הקשר הקרוב, הם מייצרים דבר חדש בתולדות המשפט: יש דבר שהוא שווה ערך להיות חבר קרוב - וזו זיקת סיקור. הלך הרוח שלי לא כלל את הדבר הזה; דמוקרטיה היא הקשר בין נבחרי ציבור לציבור, באמצעות התקשורת. כאן באים ומפלילים את הקשר הזה בטענה חדשה שלא הופיעה בתולדות המשפט: הם אומרים שאסור לך לפנות לבעלים של אמצעי תקשורת, לעיתונאי או לעורך.

"זה אומר, שכל פוליטיקאי נמצא בניגוד עניינים פוטנציאלי. לכן זה בכלל לא עלה. איש לא אמר לי שיש בעיה זו. לא היה דבר כזה. זו המצאה מיוחדת שהומצאה עבורי כדי לנסות לתפור לי תיק. איך יכול להיות שגדולי המשפטנים בעולם לא חשבו על הדבר הזה? תפרו תיק! כולם ידעו שאני בקשר עם בעלים ועם עיתונאים, ואף יועץ משפטי לא אמר שיש פה זיקת סיקור. זה גם מסכן את החיסיון העיתונאי, עוד מרכיב של הדמוקרטיה".

"לא בדקו, כי זה הורס להם את הקייס"

צילום: אלוביץ. "חסר יכולת או חסר רצון" [צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90]

נתניהו הגיב על הטענה שהיה עליו לדווח על קשריו עם אלוביץ בשל הסיקור: "אז תבטל את הדמוקרטיה". לדבריו, לא שמע מעולם על פוליטיקאי שצריך היה לדווח על קשרים כאלה במסגרת הסדר ניגוד העניינים. עוד אמר כי לא היה שום קשר חריג עם אלוביץ, הוא לא קיבל דבר ואילו אלוביץ קיבל "רק החלטות רגולטוריות שגרמו לו נזק".

הוא גם דחה את הטענה בכתב האישום, לפיה קשר זה יצר בינו לבין אלוביץ "זיקה מהותית שחרגה מקשר רגיל בין גורם מפוקח לגורם בעל סמכות שלטונית". לדברי נתניהו, התביעה לא אמרה מהו קשר רגיל – "ובצדק מבחינתם, כי זה הורס להם את הקייס. נביא את המקרים שאני יודע, אחד אחרי השני, פוליטיקאי זה ובעלים זה ועורך זה" כדי להוכיח מהו הקשר הרגיל. "זו תיאוריה משפטית חדשה שבאה לנקב אותי, לעשות ציד נגדי", שב ואמר.

עוד הכחיש נתניהו את הטענה בכתב האישום, לפיה היה מודע להיענות החריגה של בני הזוג אלוביץ לפניות בעניינו. לדבריו, הוא לא ידע על הרוב המכריע של הפניות, ולא הייתה שום היענות חריגה: "הם בעלים שאין להם שום השפעה. יש פה אי-היענות מיוחדת ועוינות מיוחדת מצד האתר הזה", שב ואמר.

"ההיענות העיקרית שדרשתי ממנו לא הייתה בסיקור, אלא שישנה את האנשים. את זה הוא לא עשה, אלא מינה אנשים עוינים יותר". הוא הדגיש, כי לא היה שום קשר בין הסיקור לבין הרגולציה. "הוא [אלוביץ] היה חסר יכולת או חסר רצון. לכן גם ניסיתי לעניין רוכשים שיקנו את האתר הזה".

עוד אמר נתניהו, כי לא סטה מן השורה בשום נושא הקשור לאלוביץ ובזק, וכך מצאו גם מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, והמשנה דאז ליועץ המשפטי, דינה זילבר. "זה שקר של התביעה. אולי אין להם הבנה כלכלית. כאשר אתה מאפשר למישהו למכור משהו, לא נתת לו שום הטבה כלכלית; לא יצרת ערך. זה מה שיש בכל האישומים האלה".

לדברי נתניהו, גם לאחר שפורסם תחקירו של גידי ויץ בנוגע לקשריו עם אלוביץ (בדצמבר 2015), איש לא אמר לו שעליו לכלול את אלוביץ בשאלון ניגוד העניינים - אותו מילא שלושה שבועות מאוחר יותר, "למרות שבטוח שהם היו מודעים לכתבה".