ישראל מתכננת אספקת מים עד 2075, אך האתגרים הביטחוניים והאקלימיים מאיימים על הישגיה

הוועדה לביקורת המדינה קיימה (יום ג', 10.2.25) דיון דחוף בנוגע לניהול משק המים, בעקבות החורף השחון ביותר במאה השנים האחרונות והידלדלות מאגרי המים הטבעיים. הדיון נערך במקביל למעקב אחר יישום דוח מבקר המדינה מ-2018, שהצביע על כשלים חמורים בניהול משק המים, כולל ניצול יתר של מאגרי מים טבעיים, היעדר תוכנית אב אסטרטגית ופגיעה בתשתיות המים.

על-פי דוח מבקר המדינה, מפלס הכנרת ירד מתחת לקווים האדומים, והאקוויפרים המרכזיים התדלדלו באופן מדאיג. הדוח מצביע על כך שרשות המים לא קבעה קווי תפעול למקורות המים ולא פעלה לשיקומם כנדרש. בנוסף, רשות המים ומשרד האנרגיה לא עמדו ביעדי ההתפלה ולא השלימו את תוכנית האב למשק המים, מה שהוביל לניהול משברי מתמשך ולהחלטות חפוזות.

ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה, הדגיש את חומרת המצב: "רשות המים הודיעה כי החורף הנוכחי הוא השחון ביותר במאה השנים האחרונות. לנוכח נתונים אלה, ההחלטה לצמצם את ההתפלה בעת הזו היא בלתי נתפסת ומהווה סכנה חמורה לאספקת המים של מדינת ישראל. ניהול משק המים חייב להיעשות על בסיס תחזיות מדעיות, ולא מתוך החלטות חפוזות שנובעות משיקולים פוליטיים".

פערים בין המצב הקיים לפתרונות המוצעים

עוד הוסיף ליפשיץ כי "הצפי עד שנת 2050 הוא לירידה מתמשכת במשקעים. האוכלוסייה בישראל גדלה, ובלעדיה אספקת מים מסודרת לא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים נורמלית. ישראל ממשיכה לפתח את מערך ההתפלה שלה, ומתבצעות כעת עבודות לקראת הקמת מתקן ההתפלה השביעי. אנו מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים, במיוחד בתקופות מתוחות כמו מבצע חרבות ברזל, המאיימים על מתקני המים החיוניים".

המחלוקת על העלאת תעריפי המים

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, אמר כי העלאת התעריפים חייבת להיות מאוזנת. דיין טען כי המשרד פועל לבניית מודל תקציבי מאוזן שימנע גביית יתר: "בשנה שעברה הייתה טעות בהערכת הצרכים של רשות המים, שהובילה לגביית יתר של כ-150 מיליון ש"ח מהציבור. אין שום סיבה שאף גוף ייהנה מכסף ציבורי מעבר לנדרש. אנו פועלים להבטיח שהעידכון הבא של תעריפי המים ייעשה תוך התחשבות בצרכנים ולא ישמש למימון חובות של תאגידים. העלאת התעריפים משפיעה ישירות על האינפלציה, ולכן נדרשת זהירות רבה בקבלת החלטות".

חכ"ל איתן ברושי ציין שישראל בין המדינות הזולות במים ביתיים - אך היקרות במים לחקלאות. ברושי תקף את המדיניות הקיימת וטען כי "לא ניתן לדרוש מהחקלאים לממן את התשתיות לסילוק קולחין, בעוד שהמדינה אינה משקיעה בניהול כולל של משק המים". לדבריו, המדינה נמנעת מלקבל החלטות קריטיות בתחום, וחסרה מנהיגות אחראית שתנהל את המשבר.

"הבעיה המרכזית בניהול משק המים היא לא המחסור - אלא היעדר ניהול נכון. יש לנו הישגים בהתפלה, אך זה לא מספיק. צריך לקיים בדיקה מקיפה של מבקר המדינה עכשיו, כדי למנוע משבר עתידי חמור עוד יותר. במיוחד יש להקים מועצת מים מתפקדת, כפי שמתחייב בחוק המים".

אתגרים בהולכת קולחין ופיתוח תשתיות

ללא פעולה מיידית, משבר המים עלול להחמיר ולפגוע בתשתיות הקריטיות של המדינה. כפי שציין ליפשיץ: "ישראל היא מודל עולמי לניהול מים, אך עלינו לפעול מהר כדי לשמר את ההישגים ולמנוע משבר מים עתידי".