הנציב בדימוס מזהיר: הצעת החוק תהרוס 20 שנות עבודה של הנציבות

ועדת החוקה החלה (יום ג', 3.12.24) להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) (בחירת הנציב), התשפ"ד-2024, שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן. מוצע כי הצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, וכי בחירתו תעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, בשונה מההסדר הקיים כיום, לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על-פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הסדרי הבחירה ייקבעו בתקנון הכנסת.

שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אורי שהם, לשעבר נציב תלונות הציבור על שופטים: "הצעת החוק המונחת לפניכם לוקה בכל הפגמים האפשריים ולא תביא כל פתרון לנושא בחירת הנציב. היא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, כשאת הנציב שאמור לבחון אתית את ההתנהלות בוחרת הכנסת, שבאופן פורמלי הוא חלק מהרשות המבצעת- משרד המשפטים. הצעת החוק גורמת לשליטה פוליטית במוסד הנציב שתפקידו להביא לעיתים להדחה בנסיבות מסוימות, דבר שיכול להוביל לקידום הדחה מטעמים פוליטיים. אין כל ניסיון לעבוד עם מערכת המשפט וההצעה יכולה להביא למינוי אדם בלתי כשיר שיגבש גישה לעומתית במקום לנסות לטפל בליקויים מערכתיים. הצעת החוק אינה נותנת מענה למבוי סתום שעלול להיווצר אם לא יהיה רוב של 70 ח"כים. הצעת החוק פוגעת בהרמוניה החקיקתית הייחודית של מדינת ישראל בה עד כה היה נציב תלונות הציבור על שופטים שהוא עד כה, שופט ביהמ"ש העליון, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עד כה שופט מחוזי בדימוס ונציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, מודל שזכה להערכה בישראל ובעולם. ההצעה המנוסחת היום היא מתכון להרס הנציבות, מוסד מפואר שדן עד כה מהווסדו ב-2003 בלמעלה מ-20,000 תלונות.

"בנימה אישית, רבים ממשפחתי וחבריי שואלים מדוע אני נדרש לנושא לאחר שסיימתי 5.5 שנות כהונה, כששמעתי שבחים רבים על תיפקודי, שבאו לביטוי בדברי השר בהגשת הדוח ל-2023, ויתרה מכך השר לוין יזם הצעת חוק להארכת כהונתי ובסופו של דבר הוארכה בשנה נוספת והוועדה אף האריכה בחצי שנה ומאז 12.5.25 אין נציב. אני מגיע לוועדה כי אני חרד לחיסולה של הנציבות במתכונת שהוכיחה עצמה מעל 20 שנה. טיפלה בכובד ראש ומסירות באלפי תלונות, באמתחתי מכתבים רבים שגם אם נדחתה תלונתם, מודים על קבלת החלטה מפורטת ומנומקת במסגרתה נדרשו שופטים לתת הסברים להתנהלותם. הטיעון המרכזי אותו מעלים ארגונים בעלי זיקה פוליטית מובהקת נוגע לטיפול הנציב בתלונות על שופטי ביהמ"ש העליון ויובהר שאין כל ממש בטיעוניהם. מדובר בכ-30-20 תלונות כלפי ביהמ"ש העליון בכל שנה, רובן ככולן של ארגונים ולא של מתדיינים או עו"ד בתיקים. בנוסף, התלונות מוגשות כלפי 5-4 שופטים בלבד המזוהים בצדק או שלא בצדק, עם האגף הליברלי בביהמ"ש העליון וללא קשר לתיקים קונקרטיים. השיטה היא לפשפש במעשיהם של השופטים מחוץ לכותלי ביהמ"ש, לעיתים שנים רבות לאחור במטרה להכתימם, ולהטיל עליהם אימה ובמקרים מסוימים לנסות להביא להדחתם. לא לשם כך הוקמה הנציבות, וגם אם ניתנה על-ידינו פרשנות מרחיבה למונח "גורם מעוניין", בחוק הנציבות, למי שרשאי להגיש תלונה, יש לראות בכך שימוש לרעה וניצול מוסד הנציבות. אין להתייחס לתלונות אלו כמוגשות באופן אובייקטיבי ע"י מי שנפגע מהתנהלות השופט אלא כמסע מציד מאורגן לפגוע בשופטים מסוימים וזו אינה המטרה. קידום הצעת החוק במתכנות שלפנינו תהא בכייה לדורות, ובחירת נציב באופן זה תרחיק מתלוננים אמתיים ותפגע באמון הציבור בנציבות".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "הטענה המקדמית היא שהקואליציה מגיעה לפה עם הצעת חוק חסרת תום לב. הממשלה כולה היא ביזוי שלטון החוק, כששר המשפטים מפר צו ביהמ"ש ומסרב להצביע. הכרזתם קרב על הרשות השופטת. הצעת החוק תמנה את מי שיבקר את ביהמ"ש והשופטים, מי שיכול להיות התליין של ביהמ"ש הופך לפוליטי על מלא. אתם באים להרוס את המנגנון ברגל גסה. בדיוק כמו ששר המשפטים כועס על כך שלא נותנים לו למנות את מי שירצה, הוא פועל להחלשת לשכת עוה"ד כמו סחיטה באיומים - כל עוד לא תתכופפו בעניין בחירת הנשיא, נהרוס את ביהמ"ש ואת הלשכה. החוק הוא חלק משמעותי מההפיכה המשפטית כי תפיסת העולם של הממשלה הזו לא מקבלת רשות שופטת עצמאית ונפרדת מהכנסת והממשלה, שהיא לא זרועם העמוקה. זהו חוק להדחה פוליטית של שופטים עם כל מאפייני המהפכה - חקיקת בזק ללא עבודה מקצועית עם הממשלה ועובדי המדינה ולהפך. חקיקה שנשענת כולה על אירוע פרסונלי כששר המשפטים לא מגיע להסכמה על מינוי נציב. לא מטייבים את האירוע אלא מרסקים. הופכים את ההליך לפוליטי ופוגעים בעצמאות הרשות השופטת. הצעת החוק מעודדת שחיתות וכן המנגנון המוצע אינו מקצועי אלא מסורבל, כשאם בכנסת לא יגיעו לרוב לא ברור איך יוצאים מהמצב. כל זה באמצע מלחמה כשמביאים חקיקה לא חוקתית".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הצעת החוק היא חלק מההפיכה המשטרית שבאה לסחוט באיומים את השופטים. אם במקרה לא היה ניתן פסק דין נגד השר לוין בביהמ"ש העליון, לא היו נלהבים כ"כ לקדם את הצעת החוק. הטענה כאילו רוצים לקדם את הצעת החוק כדי להילחם בתקיעות היא טענה מרגשת אבל יש לראות את העובדות - אם הייתם רוצים לפתור את הבעיה, יש מ"מ נשיא העליון השופט יצחק עמית אבל השר מחרים אותו, לא מדבר איתו ולא מנסה למצוא פתרון ומקדם את החוק באמצעות היו"ר רוטמן. מצד שני בממשלה הזו כל פעם שמשהו לא מסתדר משנים את השיטה. במקום לאשר מינוי מקצועי נמנה פוליטית בדילים, שזו פוליטיזציה של מערכת המשפט. ההצעה היא עוד רימון עשן ליצירת מסך מאחורי הרצון האמיתי של הממשלה לעוד סמכויות בלתי מרוסנות. אני קוראת לשר לוין- כשר משפטים אתה אמור לקדם את המערכת ולא לנפץ אותה. אם אתה לא מצליח לעשות עבודתך, שים מפתחות ולך".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "אנחנו שומעים שוב התקפה פרועה על ביהמ"ש העליון. יש פה עוד מאותה משפחה של לקחת סמכויות, להעביר אותן כאילו לכנסת שמזמן כבר לא מתנהלת ככנסת שיש לה ממשלה אלא להפך. מה שלא עובר בדרך המלך בהצעות שנוגעות לליבת החוקתיות, מוצאים את הח"כ התורן ופתאום נולדת הצעת חוק פרטית ומקבלים מהפכה. רואים את ח"כ טלי גוטליב, שרצה להרחיב את החסינות, ואז בכלל לא תהיה עבירה פלילית ואז נולד חוק פלדשטיין ומייצרים נרטיב, שמסתירים מאבי האומה והוא זה שיציל מפני כל האנשים שפוגעים בביטחון המדינה, ואתמול עובר 'חוק צרכני' להגן על ציבור עורכי הדין מה'עושק' של הלשכה רק לא מספרים שרוצים להרחיק אותם מהוועדה לבחירת שופטים ולצד זה עומד שר משפטים שבצורה ברוטלית לא מקיים את החוק. המהפכה הזו לא תעבור ומי שמשתמש בעודף כוח, זה יתהפך עליו חזרה".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "השופטים הם בני אדם ולצערי הרב לאף אחד מאיתנו אין חסינות לנצח כי כולנו בני אדם, ולכן חשוב לדבר על הרפורמות והתייעלות המערכות, אבל חשוב מאוד שזה יקרה בתום לב ולא יהיה שום דבר לא ענייני כמו נקמה, רצון פוליטי או רצון למינוי ספציפי. פה זה לא האירוע. כולנו יודעים שהחוק נולד כתשובה לחוסר יכולת שר המשפטים להגיע להסכמות. האחריות להגיע להסכמות היא גם על שר המשפטים, אי-אפשר כל הזמן ללכת עם הראש בקיר, לא מצד השר ולא מצד המערכת. האחריות של השר היא לפתור בעיות ולא לייצר אותן. החוק לא נולד בתום לב ולא מרצון לתקן את המערכת למען הצדק. בגלל שהחוק נולד בחטא ומסיבות פוליטיות החקיקה פסולה".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "לב אף אחד מהח"כים לא יכול להיות גס בעובדה שכרגע אין נציב. זה דבר מאוד מטריד שאסור להקל בו ראש. הנציבות נוסדה ב-2003, על סמך מציאות שהיה ברור שיש לתקנה. אין ספק שזו חובתנו לאזרחי ישראל. הלוואי שהיינו מצליחים להתעלות מעל למחלוקות ולפתור את הדבר. בדיוני הפיקוח עוד לפני שנולדה הצעת החוק, לא היססתי לומר שהגמישות במחשבה צריכה לבוא מצד כל השחקנים ושיהיו כמה שפחות פרות קדושות, אבל מה שהיה נכון לפני שנה לא נכון היום- שר המשפטים הגיש תצהיר בעתירה שעוסקת בנושא, והודיע שמאז שהוצא צו על תנאי בעניין מינוי הנשיא, הוא מנתק את הקשר עם הגורם שעל-פי החוק הוא אמור לבוא איתו בדברים. ברגע שהוא מסרב לשיח הוא מפר חוק ויתרה מכך אי-אפשר כמחוקקים להעניק פרס להתנהלות עבריינית כזו מצדו. עלינו להודיע כוועדה שאנחנו דורשים ממנו לחזור מההחרמה ולשבת לדבר, בטח לא לקדם הצעת חוק.
טענת ניגודי העניינים שהושמעה יכולה לרגע להישמע כמבוססת, עד שנכנסים לעומקה ומבינים שיש פה כסות אקדמאית למתקפה הבלתי פוסקת על עצם הלגיטימציה של הרשות השופטת בדגש על שופטי ביהמ"ש העליון. בבית הזה פועלת ועדת האתיקה שממנה את חבריה יו"ר הכנסת. איך יכול להיות שמי שבוחן את האתיקה של הח"כים הם הח"כים עצמם. מערכת ניגודי העניינים מאוד מסועפת ויש הרבה אמצעים שמטרתם למנוע ניגוד עניינים אף למראית עין ולכן טענת ניגוד העניינים, לא מחזיקה מים. הצעת החוק לא קבילה, היא חלק מהמאמץ לבצע פוליטיזציה של הרשות השופטת. יש מערכת יחסים מאוד מורכבת בין הרשויות, ואתם לא רוצים מערכת בלמים ואיזונים אלא את הכל ב-100 קמ"ש.

"מעבר לקריאה של הוועדה לשר המשפטים לחזור ולדבר ולמלא את הוראות החוק והפסיקה ביחס למינוי, ברגע הפוליטי הזה עלינו לחשוב על פתרון זמני. אני מצטער שקצבנו את הארכת כהונתו של השופט שהם לתקופה קצרה כי חשבנו שהאינטרס הציבורי יוביל את כל השחקנים למקום שצריך, אך אולי יש לבחון את הנציבים לשעבר ולבצע מהלך של חידוש כהונה זמני".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עוה"ד התעמת עם היו"ר רוטמן שביקש ממנו לדבר בקצרה ולאחר מכן קצב את זמנו לשלוש דקות: "האופן שבו אתה קוצב זמן בצורה כזו לנציג עוה"ד שרוצה לדבר על הבעיות בהצעה ונקודות החולשה בעיקר כלפי האזרחים, זה לא רצון לשמוע, זה רצון לשתף פעולה עם המהפכה, שמטרתה לעשות פוליטיזציה. אתה מנהל הליך פסול שמטרתו פוליטיזציה".

היו"ר רוטמן הוציאו מהדיון ואמר: "מה שהתרחש פה עכשיו הוא שלכל דובר שדיבר אמרתי בתחילת הדברים בין אם הוא ח"כ, שופט בדימוס או אחרים, 'אנא בקצרה' והיחיד שחשב שיש לו את הזכות להתלונן, להטיף מוסר ולהשתולל על המשפט הזה הוא ראש לשכת עוה"ד, היחיד שחשב שהוא כ"כ קדוש שאסור לומר לו 'בקצרה'. אם הוא חשוב שיש לו זכות לנאומי פיליבסטר בלי לומר כלום זה לא יקרה. נציגי לשכת עוה"ד דיברו בוועדה, ויש פה אדם אחד שבא לעשות פוליטיקה זולה על ראשם של עוה"ד. בחדר הזה אין זכויות יתר לראש לשכת עוה"ד".

לאחר שחברי האופוזיציה מחו, פנה רוטמן לח"כ אלהרר ואמר: "יש כללי נימוס. אני לא מוכן לסגנון הזה. כלל ידוע בוועדה הוא שכשדובר תוקף ח"כ אני קוטע אותו, ועלייך להתבייש כמי שהייתה יו"ר ועדה שאת לא מגנה עליי כשהוא תוקף. ההתנהלות הזו של ראש הלשכה היא חלק מקמפיין פוליטי כנגד הח"כים והציבור, במימון כספים שבין היתר אני משלם".

לאחר מכן הוסיף: "החוק הונח בוועדה ונדון ביולי ואני לא מצליח להבין איך כל זה קרה בגלל פסק דין שניתן בספטמבר. את החוק הנחתי ב-24.6, אמרתי שהמנגנון לא טוב ושצריך לשנותו, יש פה מצוקה ומחסור אמיתי וניסיתי לסייע להגעה להסכמות על המינוי וכך גם ח"כ קריב. מי שרוצה להפוך את זה לאירוע פוליטי כחלק ממחאה וקמפיין יעשה כרצונו. לא אתנער מהחובה שלי לאזרחי ישראל שמחודש מאי אין להם כתובת לברר תלונות והן מצטברות. פוליטיקאי אינו מילה גסה או מילת גנאי, ועלתה אפילו הצעה שתהיה הסכמה בין נציג הקואליציה לנציג האופוזיציה שאתם תמנו, במקרה של אי-הסכמה.

"מאחר שהמנגנון דורש הסכמה בין שני גופים שכרגע במסלול התנגשות, ללא הסכמות, האחריות היא שלנו כרשות מחוקקת, ולא מעניין מי התחיל. בסופו של דבר צריך נציב. הבחירה ע"י הרשות המחוקקת היא הדבר הנכון כדגם הקיים בעולם. ההצעה שכל מי שכיהן כשופט פסול היא קיצונית ומרחיקת לכת, אך כן אפשר לעשות תקופת צינון משמעותית מאז כהונתו כשופט. יש לתת מענה לחלק מהבעיות שעלו כדי למנוע דד-לוק. אני מקבל את האמירה של ח"כ קריב שצריך לחשוב על משהו זמני, אך לא מקבל את הטענה שזה בחירה מהקיים, דבר שמעורר את אותן בעיות שהובילו להצעת החוק".

לשאלת ח"כ קריב, האם במסגרת החשיבה יהיה מוכן להקפיא את הליכי החקיקה, אמר היו"ר רוטמן: "קצב החקיקה בוועדה יחסית מהיר, והוועדה היא משיאניות החקיקה בכנסת, והליך החקיקה הזה לא קודם מהר,ואנחנו מקיימים את הדיון לאחר שלא מצליחים להגיע לשום הסכמות משך זמן ארוך מאוד. ביהמ"ש בחר לנטוש את דרך ההסכמות באמצעות הטלת צווים, כך שאין פה צד אחד שנטש את דרך ההסכמות".

עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת ביהמ"ש: "הצעת החוק צריכה להטריד כל מי שרוצה לחיות במדינה מתוקנת עם שופטים עצמאים נטולי פניות. אפשר להגיע לעניין הזה בהסכמה, ואם רוצה הוועדה להגיע לכך היא לא צריכה לרוץ ריצת אמוק ולשבור את הכלים תוך כדי. העובדה שאין נציב תלונות היא תקלה חמורה והפתרון הראשון הוא לחדש את קשרי העבודה בין שני האנשים שבראש המערכת".

היו"ר רוטמן: "יש פה שר משפטים שהוא רשות מבצעת יש פה רשות שופטת ורשות מחוקקת, ובחלק מהמקרים התבקשתי וניסיתי לסייע להגיע להסכמות ולצערי, האחריות מוטלת בעיקרה על מערכת המשפט, אבל כרשות מחוקקת, אני לא עוסק בשאלה מי אשם. אם השר היה מגיע לוועדה ואומר שהוא רוצה שיח והידברות ולא היה מתנהל בשיח והידברות, הייתי אומר לו אותו הדבר. אלו קצת דמעות תנין לטעון זאת, הייתה התנהלות הרבה זמן בהסכמות ומונו 160 שופטים, אבל דרך ההסכמות מיצתה את עצמה".

היועמ"ש עו"ד לייזר: "כל עוד זו השיטה, אנחנו כמערכת מגישים תשובה לבג"ץ אנחנו לא יוזמים תהליכים ולא ששים לנהל את הדברים הללו בצווים. היינו שמחים לשבת עם מי שצריך".

היו"ר רוטמן: "אני סבור, וזו הסיבה שהחוק לא הוגש או קודם מהר, למרות שצפיתי שזו תהיה ההתנהלות, חיכיתי שאולי יתעשתו שר המשפטים ונשיאי ביהמ"ש השונים שהכריזו מלחמה כל אחד מצדו שלו, וניסיתי גם לעזור בזה. אנחנו מקבלים את פניות האזרחים וצריכים לפתור אותן. נכון לעכשיו, הנהלת ביהמ"ש או הנשיא המכהן מנהלים את השיח בצווים או ברוגזים וכל זמן שזה המצב אין לי מנוס".

ח"כ אלעזר שטרן: "אתה מאשים את מערכת המשפט בכך שהיא מתנהלת באמצעות צווים, אבל השפה של הצד השני יותר חזקה מצו כי הוא לא מכנס את הוועדה".

היו"ר רוטמן: "התפקיד שלנו הוא לספק מענה לאזרחים, והייתי מצפה שגם מי שחושב שהצדק עם ביהמ"ש וגם מי שחושב שהצדק עם שר המשפטים - נבנה את הפתרון יחד וזה לא קורה לצערי. אני מקווה שבישיבה הבאה נתקדם לפתרונות".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד יסכה בינה, מנכ"ל התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "העצמאות צריכה להיות ממערכת המשפט. יושב פה נציב תלונות הציבור לשעבר, ומכפיש ארגוני חברה אזרחית שמביאים את אור השמש המחטא וחושפים שחיתויות, שמסייעים לאנשים קשי יום ועו"ד שמפחדים להגיש תלונות נגד שופטים, החוששים שיבולע להם, ומערכת המשפט תתנקם בהם, והדוגמאות משקפות שהפחד הזה אמיתי. אנחנו גאים בתלונות שהגשנו כנגד שופטים. העובדה שהוא אומר שיש פגם בכשירות אם אין היכרות מוקדמת עם מערכת המשפט זה אבסורד. מי שיבחן את התלונות בטח נגד שופטי ביהמ"ש העליון, יש לנסח כך שהנציב יהיה מי שכשיר לכהן כשופט ביהמ"ש העליון ובלבד שמעולם לא התמנה או כיהן כשופט בביהמ"ש העליון, אחרת זו שערורייה".

הד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "הדרך שבה הצעת החוק מבקשת להגשים את היומרה פסולה. היא מנסה להשפיע על תהליכי מינוי שהחלו לפני זמן רב והיא דווקא פוגעת ביכולת לפתור את המבוי הסתום. המהלך עצמו אף מייצר את המבוי הסתום, ותמוה מדוע שר המשפטים לא בא להסביר את כישלונו. לדברי המציע, יש ניגוד עניינים בין השופטים שבודקים את ענייניהם, אבל יש הסדר שמאפשר גם לאדם אחר לבדוק את התלונה. בעולם אחת הדרכים לבדוק תלונות היא ע"י מועצות רשות שופטת שהשופטים בהן נבחרים ע"י עמיתיהם. הבדיקה ההשוואתית מראה שדווקא שהנציב בישראל, פחות נרפה מנציבויות דומות בעולם. מדובר בניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הד"ר מיטל פינטו מרצה למשפטים, ארגון זולת ויו"ר משותפת של פורום המרצות והמרצים לדמוקרטיה: "העניין של ניגוד עניינים לא באמת קיים. אם אנחנו מניחים שיש בעיה לשופט לשמש כמבקר לשופטים, זו כפירה במוסד הערעור כולו, שכן שופט יושב וקורא פס"ד של שופט אחר, גם כשממנים שופט מחוזי לעליון, שבוע אחרי שישב עם שופטים אחרים. לטענה שלא הגיוני ששופטים יבקרו את עמיתיהם- אדם כמו השופט שהם כבר סיים והוא בדימוס, איזו השפעה יכולה להיות לכך. אדם שמונה ע"י פוליטיקאים, לא הייתי בוטחת בו, מכיוון שלא יהיה אובייקטיבי וישרת את הפוליטיקאים במקום את הציבור".

היו"ר רוטמן: "בסופו של דבר עד היום, בסוג של דלת מסתובבת, באזור סיום הכהונה של נציב, כבר כמעט רשום בטאבו מי אמור להיכנס לתפקיד, שישב עשור או שניים עם אותם אנשים סביב שולחן השיפוט ואמור להיכנס לבדוק תלונות עליהם. ההחלטה אם לכתוב שתלונה מוצדקת או מיצתה עצמה, יש בה משמעות כבירה כלפי עתידו של השופט ולכן זה פרסונאלי. מבין היושבים פה בחדר ישבתי בוועדה לבחירת שופטים ואת השטות הזו לא תצליחו למכור לאף אחד. אתם לא יכולים לאחוז בחבל בשני קצותיו- או שאירוע של תלונה ובירורה הוא עניין בקטנה או שהוא אירוע מז'ורי ואז יש ניגוד עניינים".