רשות המיסים אינה גובה מיליארדים מהפעילות בקריפטו

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממליץ (5.11.24), כי רשות המיסים תאיץ את עיגון כללי המיסוי של הקריפטו בחקיקה. עד להשלמת הליך חקיקה מסודר, הפורס באופן מלא ובהיר את עמדת הרשות בנוגע לשאלות העולות מן הציבור בסוגיות עיקריות, מומלץ שהרשות תפרסם את עמדותיה באחת הדרכים העומדות לפניה, לרבות פרסומים מקצועיים, הנחיות למייצגים ופרסום החלטות מיסוי שניתנות בתחום

לדברי אנגלמן, פוטנציאל גביית המיסים מהכנסות מפעילות בקריפטו עשוי להגיע ל-3-2 מיליארד שקל. אולם, רשות המיסים לא בחנה פוטנציאל זה, אלא מסתמכת על הערכה שאינה מעודכנת; יש בכך כדי להעיד על תשומת הלב המועטה לקידום הנושא. בשנים 2022-2018 המספר השנתי הממוצע של המדווחים לרשות המיסים על פעילות בקריפטו היה 500 בלבד, לעומת מספר משתמשים שעל-פי ההערכות עומד על 200,000.

הרשות החלה לפרסם כללי מיסוי בתחום הקריפטו בסוף 2017, ובכך הייתה ישראל אחת המדינות הראשונות שעשו זאת. אולם משנת 2018 הוציאה רשות המיסים שלושה פרסומים בלבד בתחום זה ולא פעלה לבצע התאמות נדרשות. זאת, למרות התפתחות של ממש בתחום הקריפטו ולמרות התפתחות ניכרת שחלה באסדרת תחום הקריפטו במדינות מפותחות כמו האיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה. בכך הוסיפה רשות המיסים על חוסר הוודאות המיסויית, העלול להביא להסטת הפעילות למדינות אחרות.

במועד סיום הביקורת, רשות המיסים ומינהל הכנסות המדינה טרם השלימו את ניסוח התזכירים לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ וניסוח חקיקת משנה, ולפיכך אלו לא פורסמו על-ידי שר האוצר, אף שהמועד לכך היה אוגוסט 2023. רשות המיסים לא ביצעה עד כה ביקורות ניהול ספרים בנוגע לעסקות שתמורתן התקבלה בקריפטו. בכך נפגעת יכולתה לאתר ליקויים בניהול ספרי חשבונות ולהטיל סנקציות, דבר המהווה כר נוח להעלמת מס ופוגע בהרתעה.

שההדרכות המועטות שהועברו למפקחי מס הכנסה עד תום 2023 לא סיפקו למפקחים כלים פרקטיים לבניית השומה ויכולת מקצועית ראויה לטיפול בשומות מול מייצגים המתמחים בתחום. גם כלים טכנולוגיים לביצוע החישובים אינם בידי רשות המיסים, ולפיכך גם אינם זמינים למפקחים. ואילו מבקרי מע"מ לא עברו כלל הדרכות בתחום הקריפטו.

בשנים 2023-2019 פחת ב-263 מספר המפקחים והרכזים במס הכנסה, וכן פחת ב-55 מספר מבקרי חשבונות ורכזי מע"מ, ורשות המיסים לא גייסה די עובדים כדי לכסות על ירידה זו. עד סוף 2023 הרשות לא פעלה באופן משמעותי כדי להפחית את המגמה של עזיבת העובדים, למרות ההשפעה הישירה שיש לכך על עבודת השומה, בין היתר בנושא הקריפטו, ועל הגשמת יעדיה. הפעולות שנעשו אשתקד לשימור מפקחי המס כללו רק היבטים כספיים, והרשות לא הגבירה פעילות שימור בהיבטים אחרים שעשויים להיות רלוונטיים למוטיבציה של עובדיה.

בשנת 2023 הושלמו הכלים המשפטיים ומרבית הכלים התפעוליים של מסגרת הדיווח על הכנסות מקריפטו (CARF) שנקבעה על-ידי OECD ונועדה לאפשר חילופי מידע בתחום זה ברמה בינלאומית. אולם, ישראל טרם התחייבה למהלך, ורשות המיסים לא קידמה באופן משמעותי את הנדרש לשם ה-CARF לקראת תחילת חילופי המידע כבר בשנת 2027. בכך גדל הסיכון שישראל תיכנס לרשימה השחורה של המדינות מעלימות המס של OECD.

אנגלמן מצביע על סתירה מובנית בפעילותן של רשויות המדינה לגבי מיסוי קריפטו. רשות המיסים מחייבת תשלום מס בגין רווחים מפעילות בקריפטו, שאותו אפשר לשלם רק דרך המערכת הבנקאית. מנגד, בהסתמך על פירוש האסדרה מצד בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הבנקים מסרבים בחלק מהמקרים לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו.