אגד תפסיק בספטמבר לתמרץ את פקחיה לפי מספר הדוחות

חברת אגד הודיעה כי ב-1 בספטמבר 2024 תגרע משכר הפקחים שלה את הפרמטר לתגמול לפי מספר הדוחות שהפקחים מחלקים. לדעת החברה, אין פסול בתמריץ זה, והיא תנהג כך רק משום שהיא נענית לבקשתו בעניין של מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עידן מועלם.

הודעת החברה נמסרה כתב תשובה לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת עתירה נגד התמריצים שהגישה עמותת דרך כבוד, למען זכויות האזרח בתחבורה הציבורית. החברה פירטה את האופן שבו היא מתמרצת את הפקחים (בקרים) והסבירה מדוע לדעתה מוצדק לתת את התמריץ.

במסגרת כתב התשובה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ארנה קדר ודעה קומם שטיין, נכב כי אגד מעריכה את ביצועי הפקחים על-פי מספר פרמטרים כמותיים (כגון מספר בדיקות אוטובוסים במשמרת, מספר נוסעים שנבדקו ומספר קנסות שהוטלו). מערכת בקרה מחמירה מיושמת כדי להבטיח את יעילות התהליך.

שכר הפקח נקבע בהתאם להשגתו בפרמטרים אלו. לכל פרמטר נקבע טווח ביצועים מוגדר, היינו ביחס לכל פרמטר נקבע רף תחתון ורף עליון, המחושבים על-פי ממוצעים, כאשר ההישג המקסימלי בפרמטר מסוים מזכה בשכר מלא עבור אותו פרמטר. חריגה כלפי מטה מהטווח המוגדר תוביל לירידה בשכר עבור הפרמטר המתאים. כל תוצאה שבין הרף התחתון לעליון מזכה את הפקח בחלק יחסי של הגמול.

מנגנון התגמול מתוכנן כך שהפקח יקבל שכר על-פי ההישג הנמוך ביותר שלו מבין שלושת הפרמטרים. לדוגמה, אם הפקח עמד ביעד הקנסות אך לא עמד ביעדי הבדיקות, הוא לא יהיה זכאי לשכר נוסף. אם הפקח עמד ברף הגבוה של מספר קנסות שנמסרו על ידו, אך לא עמד ברף התחתון באחד משני המדדים הנוספים (מספר בקרות אוטובוס במשמרת ומספר נוסעים שנבדקו על-ידי הפקח) הוא לא יהיה זכאי לכל גמול, אם הפקח עמד ברף העליון בשני פרמטרים ובשלישי עמד ברף התחתון הוא יהיה זכאי רק לגמול בגין הרף התחתון.

הפקח מקבל גמול על-פי הפרמטר שקיבל את הניקוד הנמוך ביותר מבין שלושת הפרמטרים. כך לדוגמה, מנגנון הגמול כולל רף דינמי המתעדכן מדי רבעון, בהתאם לשינוי בשיעור אי-התיקוף. כלומר, ככל ששיעור אי-התיקוף יורד, רף היעדים לפקח המתייחס להיקף הקנסות יורד אף הוא בהתאמה.

בכל הקשור לפרמטר מספר דרישות תעריף מוגדל שנמסרו על-ידי הפקח ולגמול המשתלם לפקח בגין פרמטר זה, אומרת אגד כי הרף התחתון למספר הקנסות במשמרת של כ-9 שעות בכלל האזורים בהם פועלים הבקרים של אגד, עומד על 0.7 (בממוצע) והעליון עומד על 3.5, הכל בהתאם לאזור בו מבוצעת הבקרה. לדוגמה, באזור ירושלים, הרף התחתון עומד על 2 דרישות תעריף מוגדל למשמרת והרף העליון על 3.1, ואילו בכרמיאל עומד הרף התחתון על 0.9 דרישות בממוצע למשמרת והרף העליון על 1.4.

לדברי החברה, בהנחה ששיעור אי-התיקוף הכללי עומד על 10%, היה ניתן לצפות כי יימצאו מבין כל הנוסעים שנבדקו כ-23 נוסעים שלא שילמו או לא תיקפו בעד נסיעתם, אך בפועל הרף העליון מתייחס ל-13.4% בלבד מכל הנוסעים שמוצדק לתת להם קנס. על-פי נתוני החברה, בחודש מאי 2024, עמד מספר הקנסות שנמסרו מתוך כלל בקרות הנוסעים שבוצעו עמד על 1.5% בלבד בעוד שיעור אי-התיקוף הכללי בחודש זה עמד על 8%. כלומר, רק 1 מתוך 5.3 נוסעים שלא תיקפו (וכנראה אף יותר מכך, שכן הפקחים פועלים בקווי שירות בהם תופעת אי-התיקוף גבוהה מהממוצע), קיבל דרישת קנס.

יתרה מכך, נאמר לאגד אין כל אינטרס כלכלי במתן דרישות תעריף מוגדל לא מוצדקות ולהתנהלות לא הולמת של פקחים. היא מפסידה מכך, עקב פגיעה ברמת השירות ללקוחות, שפוגעת בביקוש לתחבורה הציבורית, המהווה את הבסיס המרכזי של הכנסות אגד. להפך, לאגד יש אינטרס כלכלי מובהק שלא למסור דרישות תעריף מוגדל לא מוצדקות, שכן בסיכומו של דבר היא לא מרוויחה מכך. אדרבה, לאגד יש אינטרס כלכלי במתן שירות ברמה גבוהה ולשמר את שביעות הרצון של הלקוחות שלה.

בחברה מזהירים כי פגיעה ביכולת של אגד לנהל את מערך הבקרה, ובכלל זה פגיעה במנגנוני הניהול והתמרוץ של הפקחים, עשויה להביא לגידול בשיעור אי-התיקוף, תוך הרחבת תופעת ההשתמטות מתשלום, ולפגיעה בתקציב המדינה, על חשבון משלם המיסים, ולפגיעה במשתמשי התחבורה הציבורית ובמפעילי התחבורה הציבורית, ללא כל תכלית.