נתניהו החליט לבד וללא הסמכה על חיסוני הקורונה

בנימין נתניהו החליט לבדו על רכישת חיסוני הקורונה מחברת פייזר בדצמבר 2020, בלא לעדכן כלל את קבינט הקורונה ובלא שהממשלה הסמיכה אותו לקבל לבדו החלטה כה משמעותית. כך מגלה (28.5.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד על ניהול המשבר ברמה הלאומית.

ממשלתו של נתניהו (ממאי 2020 עד יוני 2021) וממשלתו של נפתלי בנט (מיוני 2021 עד יוני 2022) הקימו קבינט קורונה. בפועל, בשתיהן פעלו במקביל מנגנונים נוספים שבאמצעותם התקבלו החלטות הנוגעות לניהול המשבר. עם פרוץ הקורונה הטיל נתניהו על ראש המל"ל דאז, מאיר בן-שבת, לתכלל את ניהול המשבר והגדיר אותו כמוביל המאמץ הלאומי להתמודדות עם משבר הקורונה. בנט העביר את תפקיד התכלול והתיאום הבין-משרדי לפורום חיתוך מצב לאומי (פורום חתמ"ץ) בהובלת הממונה דאז על ההתגוננות במשרד הביטחון.

אנגלמן מגלה, כי בסמוך לחתימה על ההסכם עם חברת פייזר לרכישת החיסונים מתוצרתה, בראשית דצמבר 2020, התקיימו כמה שיחות טלפון בין נתניהו לבין מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא. בשיחתם המסכמת נקבע, כי עד סוף מארס 2021 תספק פייזר חיסונים לכמחצית מאוכלוסיית ישראל הבוגרת, ונתניהו אמר שהוא מוכן להעניק לה בלעדיות בתקופה זו; באותה עת לא היה לאף חברה אחרת מענה נרחב ומהיר דומה. עד אוקטובר 2022 רכשה ישראל חיסונים ואופציות לרכש חיסונים בסכום של 3.4 מיליארד שקל. בסך-הכל נרכשו 29 מיליון חיסונים, במחיר ממוצע של 117 שקל לחיסון.

במבחן התוצאה, החלטתו של נתניהו להיענות בחיוב להצעת פייזר למתן בלעדיות לחברה עד מארס 2021, תרמה למניעת תחלואה קשה ואף מנעה מוות של ישראלים רבים, אומר אנגלמן. עם זאת, למעט שני עידכונים כלליים לגבי המגעים שהתקיימו עם חברות התרופות ולגבי הצורך להמתין לאישור ה-FDA את החיסון, ההחלטה והעובדה שהנושא כבר סוכם טלפונית עם בורלא, לא דווחו ע"י נתניהו או כל גורם אחר לקבינט הקורונה, שהיה הגורם המוסמך להחליט על כך. מדובר בהחלטה שהייתה כרוכה באותה העת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלו סיכונים מחושבים.

אנגלמן קובע: "אין זו החלטה רגילה או פעוטה שנכון לקבלה על-ידי גורם אחד, בכיר ככל שיהיה, ללא הסמכה ע"י הממשלה. נוכח כובד משקלה, ובהתאם להחלטת הממשלה, מתחייב היה להעביר את הנושא לדיון והחלטה של קבינט הקורונה". הממשלה לא החליטה להסמיך את נתניהו לקבל החלטות אלו במקומה, הוא מדגיש.

בתחילת דצמבר 2020 שוחח נתניהו עם בן-שבת, שר הבריאות דאז, יולי אדלשטיין, ובכירים במשרד הבריאות. בשיחה נדונו ההדלפות מקבינט הקורונה והוזכרה חובת הסודיות המסחרית כלפי חברות התרופות. בעקבות זאת, נתניהו מסר לקבינט הקורונה באותו חודש דיווחים כלליים בלבד על המגעים עם פייזר. אנגלמן קובע: "החשש מפני הדלפה לא רצויה אינו יכול להצדיק את הדרך שבה התקבלה ההחלטה, ולהפך, יש להתמודד עם תרבות קלוקלת של הדלפות מפורומים בכירים, כמו גם לקבוע לשם קבלת ההחלטות, פורום מצומצם ומוסמך שיאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי ותוך הקפדה על סודיות".

המל"ל לא הציג את החלופות שגיבש

צילום: בנט בבני ברק בזמן הקורונה [צילום: משרד הביטחון]

ממשלת בנט הסמיכה אותו ואת שר הבריאות דאז, ניצן הורוביץ, לפעול לבלימה רכה של התחלואה. לבקשתו של בנט, מונה באוגוסט 2021 הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון כמתכלל לאומי. תפקידו כלל את ניהול פורום חתמ"ץ ומתן הנחיות לכל הגורמים המעורבים בניהול משבר הקורונה, לרבות שרים ומנכ"לי משרדי ממשלה. הפורום דן והחליט בעשרות נושאים, המצריכים תיאום בין גורמים שונים ומשרדי ממשלה.

החלטות משמעותיות שהתקבלו בפורום חתמ"ץ לא הובאו לידיעתו של קבינט הקורונה. כך למשל הפעלת התוכנית "בין הגלים", שעסקה באסטרטגיית היציאה מהמשבר ובהיערכות להתפרצות חוזרת, לא הובאה לדיון בקבינט למרות שמדובר היה בהקצאת תקציבים של 170 מיליון שקל. בנובמבר 2021 התקיים תרגיל נרחב להתמודדות עם וריאנט חדש וקטלני; הלקחים והתובנות שהופקו במסגרתו לא הוצגו בפני קבינט הקורונה.

עוד מצא אנגלמן, כי לא בוצעו במל"ל הליכי הפקת לקחים לאומיים לאחר שלושת הגלים הראשונים (בין פברואר 2020 למארס 2021), ולקחים שעלו בפורומים שונים לא הועברו לפורום חתמ"ץ. רק בספטמבר 2022 גיבש המל"ל מסמך פנימי הסוקר את פעילותו בקורונה ומעלה תובנות ולקחים מרכזיים. כמו-כן לא בוצע הליך סדור של "העברת מקל" מהמל"ל לפורום חתמ"ץ. כתוצאה מכך, לא היה רצף ולא נשמר זיכרון ארגוני מסודר במעבר בין שני הגופים, כך שעם הקמתו - נדרש החתמ"ץ להגדיר מחדש את תפקידי הגורמים הרלוונטיים.

הצורך בהקמת גוף מרכזי לניהול מגפה בעיתות שגרה וחירום עלה בדיוני פורום חתמ"ץ. הדברים עלו גם במסמך הפקת הלקחים המל"ל שבו צוין, כי לישראל אין כיום גוף לאומי לניהול משברים ומצבי חירום שיוכל להוביל מצבי חירום אזרחיים בסדר גודל כזה. אולם, המל"ל לא הציג לנתניהו את שלוש החלופות שגיבש בנושא גוף מתכלל שכזה: הקמת מטה מתאם למקרי חירום בלבד; הכפפת רשות חירום לאומית למשרד רה"מ בעת חירום; הקמת גורם מרכז-מתכלל במל"ל.

כל ממשלה בנתה מנגנון משלה

צילום: קבינט הקורונה של נתניהו [צילום: לשכת ראש הממשלה]

אנגלמן ממליץ שנתניהו יבחן הקמת גוף מתכלל לניהול משברים במרחב האזרחי. "ממצאי דוח זה מצביעים על הצורך באסדרת מנגנון להתמודדות עם משברים לאומיים אזרחיים כדוגמת פנדמיה ואף בטיפול בעורף בשעת חירום; למשל, כפי שמדינת ישראל נדרשה במהלך מלחמת חרבות ברזל. מנגנון זה יבטיח את הרציפות ושימור הידע ואת יכולתו של ראש הממשלה והממשלה לפעול בעת משבר אזרחי-לאומי, יגביר את אמון הציבור לגבי אופן קבלת ההחלטות ויבטיח גם את האסדרה הנדרשת לגבי הסמכויות לקבלת החלטות ולפעולה בעת משבר מעין זה".

אנגלמן מסכם: "בעת התרחשות משבר לאומי דוגמת משבר הקורונה, עולה הצורך באסדרה של מנגנון שתפקידו לקבל החלטות ולנקוט צעדים להבטחת מימוש ההחלטות שהתקבלו, זאת באמצעות מתן הנחיות ברורות לכל בעלי התפקידים, ביסוס התיאום ביניהם ותרגול תרחישים. בהעדר מנגנון שכזה - בתקופת משבר הקורונה - כל אחד מראשי הממשלה הקים לעצמו מנגנון חדש לתכלול ולניהול של המשבר, והמנגנון התחלף עם חילופי הממשלות ה-35 וה-36.

"תחלופה זו הצריכה בנייה מחדש של אופן פעולת המנגנון, באופן שעלול לגזול זמן יקר בעת משבר. העדר האסדרה הוביל למצב שבו הממשלה וקבינט הקורונה לא עודכנו ולא שותפו בהחלטות מרכזיות שהתקבלו. גם במועד סיום הביקורת, למעלה משלוש שנים לאחר פרוץ המגפה, המנגנון לא אוסדר".

אנגלמן ממליץ, כי באירוע לאומי אזרחי, ניהול האירוע יוסדר בהחלטת ממשלה שתאפשר את ניהולו המיטבי ואת קבלת ההחלטות באמצעות האצלת סמכות לוועדת שרים. עם זאת, במשבר כזה עשויות להתקיים נסיבות חריגות שיצריכו קבלת החלטה בהרכב מצומצם, בין היתר כדי לשמור על סודיות ולאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי, כמו באמצעות קבינט המלחמה הנוכחי.

"על כן, מומלץ שמשרד ראש הממשלה בשיתוף משרד המשפטים יסדירו את אופן קבלת החלטות בהרכב מצומצם בנסיבות חריגות, תוך עידכון הממשלה בהקדם האפשרי. נוסף על כך, נוכח החשיבות של גוף מתכלל אופרטיבי לניהול משברים במרחב האזרחי, מומלץ שגוף כזה יוקם. מומלץ גם לשקף לציבור את הפעילות של מנגנונים אלה".