משרד החינוך לא הפעיל בקורונה את התוכנית למגיפות

ישראל הייתה מן המובילות בעולם בשיעור ההתחסנות נגד הקורונה במנה הראשונה של החיסון, אך שיעור זה ירד בחדות במנה השנייה - ושב ועלה במנה השלישית. כך מלמדים נתונים שמפרסם (21.5.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרס 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%. באותו מועד הייתה ישראל המדינה השנייה בשיעור המתחסנים (לאחר גיברלטר).

עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל. שיעור המתחסנים עד סוף נובמבר 2022 בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%. מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי - בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.

שיעור המתחסנים בני 60 ומעלה במנת החיסון הראשונה היה 97%, ושיעור המתחסנים ביישובים שנבדקו בחברה הערבית והחרדית היה 88% ו-84% בהתאמה. עם מתן מנות החיסון הנוספות חלה ירידה ניכרת בנכונות של בני 60 ומעלה להתחסן, ובחיסון השלישי היא באה לידי ביטוי בעיקר ביישובים שנבדקו בחברה הערבית והחרדית. בכלל האוכלוסייה הייתה ירידה של שמונה נקודות האחוז, ביישובים בחברה הערבית הייתה ירידה של 22 נקודות האחוז, וביישובים בחברה החרדית הייתה ירידה של 14 נקודות האחוז.

הפער בין שיעור המתחסנים באוכלוסיות השונות הלך וגדל בין מנת החיסון הראשונה למנת החיסון הרביעית - בחיסון הראשון היה הפער בין כלל האוכלוסייה ובין החברה הערבית והחרדית 9 ו-13 נקודות האחוז בהתאמה, ופער זה גדל עד שהגיע ל-34 ו-26 נקודות האחוז בהתאמה בחיסון הרביעי.

משרד הבריאות אסף נתונים על תופעות הלוואי של החיסונים ממספר ערוצי דיווח: יצרני התרופות, לרבות במסגרת הסכם עם פייזר; גורמים רפואיים לרבות קופות החולים, בתי החולים, מגן דוד אדום וצה"ל; הציבור הרחב; הקהילה הרפואית הבינלאומית; מחקרים מדעיים ישראלים ובינלאומיים; וסקרים שערך. במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע ל-82% מ-354,200 הדיווחים שהעבירו אליו גורמים רפואיים, בשל תקלות מחשב. משרד הבריאות לא עיבד את 33,000 הדיווחים שהתקבלו מהציבור הרחב על תופעות לוואי בשנת 2021 ולא ניתח אותם.

משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מהן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנושא הקורונה, בייחוד בכל הנוגע לחיסונים. מלבד קמפיין אחד שעסק בצריכת מידע אחראית, הם לא עשו מסעות הסברה בנושא זיהוי מידע כוזב והדרכים האפשריות להתמודדות עימו, לא הפיצו קווים מנחים, לא פרסמו את כלי הדיווח האפשריים על מידע כוזב. מטה ההסברה ומשרד הבריאות לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו. לא היה מנגנון מסודר לאיתור המידע הכוזב, לניהול הרישום שלו, לתיאור האיום הנשקף ממנו ורמת ההשפעה האפשרית שלו על הציבור ולמעקב אחר הטיפול בכל מידע כוזב שנמצא.

מערכת החינוך לא הפיקה לקחים

צילום: תלמידים מעטים התחסנו בבתי הספר [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]

אנגלמן בדק בנפרד את התמודדותה של מערכת החינוך עם הקורונה. הוא מצא, כי לא הופעלה התוכנית הלאומית להיערכות לתרחיש פנדמיה ("נחשול בריא"). לפיכך, המשימות שהוטלו בפועל על משרד החינוך עם התפרצות המגפה כללו לא רק משימות שנקבעו באסדרה הקיימת (הסברה, הנחיה של התלמידים והוריהם כיצד להתנהל בעת התפרצות המגפה ומניעת פגיעה בתלמידים הלומדים כדי להבטיח את שגרת הלימודים), אלא גם פעולות שהמשרד לא הכיר, כדוגמת הפעלת מתווי החיסונים והבדיקות וניהול כולל של האירוע במערכת החינוך.

משרד החינוך לא היה ערוך ומוכן למשימות אלו. לא הייתה לו תוכנית פעולה שבה פורטו הפעולות שיש לבצע והוא גם לא תורגל בהפעלתן, לא קבע את בעלי התפקידים במשרד האחראים לביצוע המשימות, ואף לא הסדיר לפני פרוץ המגפה בתוכנית "נחשול בריא" את ממשקי העבודה בינו לשותפים המרכזיים לטיפול במגפה - משרד הבריאות ומשרד הביטחון.

רק 4% מכלל התלמידים ו-9% מכלל התלמידים שהתחסנו בשנים 2022-2021 עשו זאת בבתי הספר, וכל האחרים – בקופות החולים. המשמעות: מתווי החיסונים בבתי הספר לא השיגו את יעדיהם. גם לאחר הקורונה 2023 לא נקבעה שיטה המעניקה פתרונות לצרכים ולתובנות שעלו מהפעלת המתווים: לא נקבעו כללים להפעלת מתווה שבו יש יתרון יחסי למשרד הבריאות לעומת קופות החולים; לא נקבעו זמני היערכות; ולא נבחנו קווים מנחים לשיתוף פעולה של משרד הבריאות ופיקוד העורף עם משרד החינוך שיאפשרו בעתיד היערכות טובה יותר של בתי הספר.