עד 850 אלף שקל לשנה - זו התמורה אותה תשלם המדינה לצורך העסקת צוות של ארבעה אנשים, שתפקידו יהיה לסייע לאגף הביקורת הפנימית במשרד התחבורה.
אגף הביקורת, בראשות אורית קרופ, מבצע בשוטף ביקורת חקירתית הכוללת איתור, מניעה וכימות של הונאות, מעילות, תרמיות ואי-סדרים בעלי היבטים כספיים בגופים הכפופים למשרד, וכן ביקורת פנימית תפעולית (Auditing Performance) הכוללת בדיקה לעומק את טיבן של פעולות הארגון בכל התחומים שבהם הוא עוסק. ביקורת זו מזוהה גם כביקורת מינהלית (Auditing Management) או ביקורת מקיפה (Auditing Comprehensive).
על-פי מכרז שפרסם משרד התחבורה, מיקור החוץ יכלול צוות יועצים המונה לכל הפחות ראש צוות ושלושה עובדים מקצועיים הכפופים לו, שהם בעלי ניסיון והיכרות עם פעילות הביקורת הפנימית בכלל והביקורת התפעולית בפרט בגופים ציבוריים.
מי שיקבע במה יעסקו שירותי הביקורת הפנימית שיסופקו, ובאיזה היקף, תהיה מבקרת המשרד קרופ.
מדוע נזקק אגף הביקורת להסתייע במיקור-חוץ ואינו מקיים את הביקורות המבוקשות באמצעות הצוות הקיים של האגף? האם חשב המשרד הכריע שמיקור חוץ בעלות גבוהה עדיף על פני הוספת תקנים לאגף הביקורת? כיצד מתיישב המכרז הנוכחי עם מסקנות מבקר המדינה שיש לצמצם את היועצים החיצוניים ולהשתמש בכוח אדם של המשרד? משרד התחבורה מסרב להשיב לשאלות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה