שנתיים לאחר האסון: הפקעת הר מירון תקועה

ארז קמיניץ, שהיה המשנה ליועץ המשפטי וריכז את הטיפול בנושא מירון, מאשר (23.5.23), כי קיבל מסרים מן הדרג הפוליטי שמוטב לעכב את הפקעת ההר כפי שהוחלט בהמלצת הדרג המקצועי. קמיניץ העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית, לבקשת כמה מן המוזהרים ובראשם בנימין נתניהו. חבר הוועדה, שלמה ינאי, גילה, כי השבוע נמסר לוועדה שהליך ההפקעה טרם התקדם - שנתיים לאחר האסון.

ינאי הזכיר, בהקשר לדבריו של קמיניץ, כי עדויות אחרות העלו, כי שר האוצר וסגנו דאז, משה כחלון ויצחק כהן, העבירו מסר שאין עניין להפקיע. קמיניץ אמר שלא קיבל מסרים ישירים, אך אישר שהמוזיקה ששמע מן הדרג הפוליטי הייתה: "אם בית המשפט שולח אתכם להליכים של פשרה, למה שלא תתפשרו".

לדברי קמיניץ, עמדת המדינה בבג"ץ גובשה בשיתוף עם מנכ"ל המשרד לשירותי דת דאז, עודד פלוס, והיועץ המשפטי של משרד האוצר, שביטא את עמדת השר. עוד ציין, כי פלוס ויו"ר ועדת החמישה ורב המקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, השתתפו בדיונים וידעו על הקשיים במימוש מתווה הפשרה - ניסיון להסדיר את השטח בלא הפקעה. בשל כך, ולנוכח העובדה שההתקדמות אומנם הייתה איטית אך בכל זאת נרשמה כזאת, הוא לא סבר שיש להודיע לבג"ץ שהמתווה נכשל או להציף זאת בפני הדרג הפוליטי.

"המדינה לא חזרה בה מן ההפקעה; הוסכם על תקופת ניסיון לפני שהיא תמומש", הדגיש קמיניץ. "נקודת המוצא הייתה שההפקעה תתבצע ואפשר יהיה לצאת לדרך חדשה. התוצאה שהייתה בסוף לא הייתה חזרה מהפקעה, אלא הליך גישור שכל המשרדים היו מעורבים בו ואישרו אותו, על-פי החלטה של בית המשפט, וקניית סיכון שבית המשפט יבטל לחלוטין את ההפקעה. ההסכמה הייתה לנסות לייצר עבודה משותפת כדי לשפר את הניהול, ואם הוא לא יצלח - חוזרים למסלול ההפקעה". לדבריו, "המסר שהגיע מבית המשפט היה שאנחנו עלולים להפסיד את התיק" - העתירה נגד הפקעת ההר.

באת כוחו של נתניהו, רינה מיוחס, טענה, כי "אין מצב ששי ניצן [פרקליט המדינה דאז] לא מעורב בתיק". קמיניץ הגיב: "אני לא יודע. הוא לא דיבר איתי על התיק הזה". מיוחס שאלה האם הוא עירב את היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, ותשובתו הייתה שאולי רק באופן כללי, שכן לא היה זה מן הנושאים שמנדלבליט סימן לטיפולו האישי. מיוחס טענה שדבר לא התקדם והדרג המשפטי ישב בחיבוק ידיים. קמיניץ שב וטען, כי הייתה התקדמות, "היה מעקב, היה שיח שוטף על מה שקורה עם תביעות הפינוי".

תופעה של הימנעות מהחלטות

צילום: ועדת החקירה היום [צילום: לע"מ]

ינאי שאל מדוע לאחר האסון לא דרש קמיניץ להפקיע מיד את ההר. קמיניץ השיב, שאינו זוכר את פרטי הדיונים אצל מנדלבליט. "היינו במסגרת של פשרה, לא עברנו את שלוש השנים, ואם היינו הולכים לבית המשפט ואומרים 'הפקעה מחר' – היינו צריכים להסביר". לאחר האסון הייתה עשייה משמעותית לניהול ההר וההילולות הבאות, הוסיף. "שאלת ההפקעה לא הייתה הדבר הראשון והמרכזי לעשות מיד לאחר האסון".

ינאי: "יכולתם לחזור לבית המשפט גם בתוך שלוש שנים. מה צריך לקרות יותר? אתה מבין ששום דבר לא עובד שם וצריך לבצע את ההפקעה. למה למחרת האסון לא נכנסים למצב חירום, יוצאים מהשגרה שכל דבר לוקח עשר שנים, הולכים לבית המשפט העליון ואומרים: אנחנו הולכים להפקעה". קמיניץ: "לדעתי זה קרה, אבל לא מיד אחרי. נעשו פעולות מיידיות שהיו לא פחות חשובות".

ינאי ציין, כי השבוע קיבלה הוועדה עידכון לפיו בקרוב תגובש חוות הדעת בנושא ההפקעה ותועבר לשרים, כך שעד היום לא התקדם הנושא. קמיניץ הגיב: "כנראה יש איזו בעיה משפטית". ינאי: "נראה לך סביר שפועלים בקצב כזה?" קמיניץ, אשר סיים את תפקידו באוקטובר 2021, אמר שאם אין בעיה משפטית – זו תקופה ארוכה מדי.

ינאי: "אולי בגלל שזה נושא רגיש מבחינה פוליטית ויש כל מיני לחצים, נוקטים בגישה של דחיינות. נדחה בשלוש שנים, ואז או שהפריץ ימות או שהכלב ימות או שאני לא אהיה בתפקיד. הפרשנות הזאת נראית לך?" קמיניץ: "אני יכול לדבר רק על עצמי. אני השתדלתי לפעול כמיטב יכולתי, בלי דחיינות. עניין הדחיינות מוכר לכל עובד מדינה, שמישהו אחר יחליט. בנושא של מירון בהחלט נתקלתי בהימנעות מקבלת החלטות ודחיית החלטות. לפחות מבחינתי, הפשרה לא הייתה מהמקום הזה".

יו"ר הוועדה, דבורה ברלינר, שאלה: "האם בכל הדיונים שלכם עלה שבאופן ההתנהלות הזה יש סיכון לחיי אדם? זה היה מרכיב בשיקולים שלכם אם להיעתר להצעת הפשרה?" קמיניץ השיב: "זה עלה יותר בדוחות מבקר המדינה. מבחינתי זה עלה פחות, אותי העסיק יותר הניהול השוטף ופחות ההילולה".