סגלוביץ': "אין בעיה להפעיל רוגלות אם עושים תיקונים"

ועדת חוקה קיימה (יום ד', 17.5.23) דיון נוסף בממצאי צוות מררי, לבחינת והפעלות רוגלות על-ידי המשטרה. היו"ר רוטמן אמר בפתח הדיון: יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "הנושא מטריד הן את חברי האופוזיציה והן את האופוזיציה. אני מקווה להגיע להחלטות משותפות. למדנו הרבה במהלך הדיונים על הרקע, הכלים הטכנולוגיים, היכולות וההשלכות, לצד הדברים הדורשים בדיקה חקירה ושינוי מן היסוד. אנחנו במסע דילוגים בין הענקת כלים ויכולות לגופי החקירה והאכיפה לבין פיקוח והגבלה וביקורת על השימוש בכלים הקיימים. אנחנו חייבים לשמור על האיזון הזה כוועדה".

ח"כ יואב סגלוביץ': "אני מוטרד מזה שהכלים לא חזרו (בשעה טובה מודים). צריך לתת למשטרה את הכלים. אין בעיה משפטית להפעיל את הכלים ובתנאי שעומדים בכל הפרמטרים". עוד ציין סגלוביץ: "מה עמדת השר? עזבו את משרד המשפטים. מה העמדה הממשלתית לגבי השימוש בטכנולוגיה?".

בדיון התייחס ח"כ גלעד קריב לפרשת NSO ואמר: "יש גורמים משמעותיים מאוד שמנסים לנצל את האירוע החמור למטרות שהן לא לטובת העניין - למטרות פוליטיות, למטרות פופוליסטיות, למטרות של התנגחות".

ח"כ משה סעדה: "גם השבוע נחשפנו לעוד אירוע שהמשטרה והפרקליטות מודים בשליפת מידע והשאלה אם זה כלול ב-1086 המקרים שהוזכרו. לשיטתכם דובר על 1086 ניסיונות הדבקה והדבקה על פני 7 שנים, כשבעבירה של חדירה לפרטיות העונש הוא 5 שנים. 1086 ניסיונות או חדירות לשאוב מידע מהעבר של הפלאפון, שאבתם שלא כדין, 100% טיוח ו-0% קבלת אחריות על תקופה של 7 שנים. הציבור מסתכל עליכם, על הנתונים שהשתנו כל רגע, על תשובות סותרות, ומצפה דווקא מכם משרד המשפטים והפרקליטות לומר אמת כי אני מעריך את המקום ממנו באתם ובאתי. שתאמרו שטעיתם, כשלתם, טייחתם ועברתם על החוק ומי שצריך לשלם את המחיר הוא אתם. אתם אלו שצריכים לדרוש ועדת חקירה ואם מישהו חטא ופשע ישלם את המחיר ואם לא- זה ינקה את כולכם. אור השמש מחטא הכל".

ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר במשרד המשפטים אמר בדיון: "ח"כ סעדה חזר ואמר שמנעו חקירה פלילית בנושא ואי אפשר להשאיר את דבריו כך. הייתי בדיונים בכל הישיבות הרלוונטיות בפרקליטות עם מנהלת מח"ש וח"כ סעדה לא היה. אני מצהיר בשם הפרקליטות שממונה על מח"ש שלא הייתה שום מניעה, וגם עכשיו אם תתקבל תלונה עם מידע - יבדקו אותו. אני לא מקבל את הטענה הכביכול עובדתית שהיא שגויה שהכלי הזה שואב הכל אוטומטית. החשיפה של התיק האחרון בתקשורת זו החלטתה שיפוטית שדוחה בקשה לגילוי ראיה בתיק של לפני כמעט חודשיים, של נאשם במעצר כמעט שנה. החשיפה באותו תיק היא חלק מה-1086, וכל החשיפות של כל התיקים, כל הבומים הגדולים, זה חשיפות שלנו, אחרי בדיקות שאנחנו עושים מול המשטרה, וזה חוטא לאמת, כאשר תהליך הבקרה שאנחנו עושים באירוע הוא לא תהליך סימפטי ונעים, אנחנו לא מסיבת חתולים ששומרים על השמנת, ואנחנו מאוד מחויבים, אם נגלה שימוש במידע עודף לחקירות, אם יש מחשבה שהפרקליטות לא רוצה לגלות דבר כזה אני דוחה זאת מכל וכול ואני עושה את הבדיקות כפרקליט מחוז גם היום, הבדיקות נמשכות."

יועמ"ש המשטרה: "הארגון לקח אחריות ומתקן מה שצריך"

צילום: תנ"צ כהנא [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]

עו"ד אלעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה: "יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא: "המשטרה בשום שלב לא התנגדה לבדיקה אני אישית הייתי שעות בצוות מררי להסביר מה עשתה המשטרה. ישבו בצוות שני ראשי אגפים לשעבר שלא חייבים שום דבר למערכת ולא עשו הנחות לאף אחד - ראש אגף טכנולוגיות בשב"כ וראש אגף חקירות בשב"כ אז צריך לזכור גם את זה כשמדברים על בדיקה. הארגון לקח אחריות ומתקן מה שצריך. 15 שנה המשטרה לא התקדמה בסמכויות בציר הטכנולוגי מאז חוק נתוני תקשורת, ולא שלא ביקשנו או ניסינו. ב-2011 סיימנו את העבודה על הצ"ח הזו. ב-2014 היא פורסמה בכחול ומחכה לחקיקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר: "לגבי השימוש במידע העודף - אנחנו בבעיה של מערכת הבודקת את עצמה. מבקר המדינה נותן מענה מסוים, אך לא נותן מענה מלא כי אין לו כלים חקירתיים ואם יזהה משהו פלילי יצטרך להחזיר את זה למערכת הבודקת את עצמה. לכן, אנחנו יכולים להסכים שבסוגיה של אופן השימוש במידע העודף, כשלא מדובר במספר גדול של תיקים, כדי לוודא שלא נעשה שימוש במידע באופן הנוגד את החוק, צריך גוף עצמאי חיצוני שיבדוק. נדרשת בדיקה וחקירה עצמאית על השימוש בעודף במידע שנלקח. בלי ועדת בדיקה עם סמכויות חקירה, של גורם עצמאי- לעולם החשש לא ירד".

"נושא נוסף - הוא מידת המידע והידיעה שהייתה לאותם גורמים בזמן הרכש", אמר ח"כ רוטמן, והוסיף: "ייתכן שקצין מסוים ידע והסתיר מבית המשפט, זה שיבוש הליכים. האם זה אומר שצריך לפשוט עם חוקרים? לא. אחרי כל זה צריך לזכור שיש פה אירוע שבזמן שהוא נחשף, אלשיך טען שהכל ספין ולמשטרה אין פגאסוס. היו אנשים שצעקו שהכל פייק. כשם שלא נכון שכל הדבקה שואבת את כל המידע, כך גם מי שאומר באופן גורף שלמשטרה אין פגאסוס, עושה עוול לאירוע. עלינו לנפות את השיח הפופוליסטי מכל הכיוונים".

ח"כ משה סעדה, בכיר מח"ש לשעבר, אמר בדיון: "גם השבוע נחשפנו לעוד אירוע שהמשטרה והפרקליטות מודים בשליפת מידע והשאלה אם זה כלול ב-1086 המקרים שהוזכרו. לשיטתכם דובר על 1086 ניסיונות הדבקה והדבקה על פני 7 שנים, כשבעבירה של חדירה לפרטיות העונש הוא 5 שנים. 1086 ניסיונות או חדירות לשאוב מידע מהעבר של הפלאפון, שאבתם שלא כדין, 100% טיוח ו-0% קבלת אחריות על תקופה של 7 שנים. הציבור מסתכל עליכם, על הנתונים שהשתנו כל רגע, על תשובות סותרות, ומצפה דווקא מכם משרד המשפטים והפרקליטות לומר אמת כי אני מעריך את המקום ממנו באתם ובאתי. שתאמרו שטעיתם, כשלתם, טייחתם ועברתם על החוק ומי שצריך לשלם את המחיר הוא אתם. אתם אלו שצריכים לדרוש ועדת חקירה ואם מישהו חטא ופשע ישלם את המחיר ואם לא- זה ינקה את כולכם. אור השמש מחטא הכל".

ח"כ טלי גוטליב תקפה את המשטרה בדיון: "איך זה שמשטרת ישראל קונה תוכנה ואומרת לי שהיא לא ידעה על הסגולות שלה". גוטליב הוסיפה: "אני רוצה רק תשובה אחת - מי אנשי הרכש שקנו? מה הם ביקשו, מה הם קיבלו? אני רוצה את החוזים, אני רוצה את הכל".

"עד הסדרת הסוגיה, יש לעצור את השימוש ברוגלות"

צילום: רוטמן בדיון [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]

עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית אמר בדיון: "בניגוד לדברים שנשמעו יש כאן שאלה משפטית עמוקה לסוגיית הסמכות. הניסיון להתלות בחוק האזנות סתר לראות בו מקור סמכות לדבר הזה מאוד בעייתית. יש עניין מאוד מרכזי באופן בו המשטרה מפעילה סמכויות פוגעניות כלפי אזרחים. צריך להתוות את העקרונות לרכישת והפעלת מערכת חדשה. דבר נוסף הוא להבין מה קרה עד היום במקרים בהם נעשה שימוש, כי תיתכן השפעה לתיקים המתנהלים כיום. צריכה להתבצע בדיקה פרטנית ברמת התיקים מה קרה ובאיזו מידה נשאב מידע, ולשקול לחזור מכתב אישום מסוים אם לא נעשה בצורה מסוימת. מעבר לכך, עד הסדרת הסוגיה, יש לעצור את השימוש בכלים הללו. יש לראות איפה נמצא המידע שכבר נשאב ואיך נפתרים ממנו. על העובדה שצריך לתת כלים למשטרה להיאבק בפשיעה אין מחלוקת אך נדרש איזון מאוד עדין כשמדובר בזכויות אדם חוקתיות שמחייבות סמכות חוקתית מפורשת ולא משתמעת".

בסיכום הישיבה קרא היו"ר שמחה רוטמן לממשלת ישראל לעשות שימוש בסמכותה על-פי חוק ולהקים ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט כדי לברר את הטעון בירור (ציטוט):

בדיוני וועדת החוקה בדוח וועדת מררי ובמה שכונה פרשת הפגסוס, שהחלו עוד בזמן כהונת הכנסת הקודמת והמשיכו בכנסת זו, נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר, שללא חקירת עומק של מי שבידו סמכות חקירה, לא יוכלו לקבל מענה.

לצד החיזוק על ההכרה בתקלות העבר המערכתיות, וחידוד ההנחיות מכאן ולהבא על המותר והאסור בשימוש ברוגלות במסגרת חקירות משטרה והאזנות סתר, אין ספק שבמשך זמן לא קצר, משטרת ישראל עשתה שימוש בכלי ששאב מידע שאוחסן במכשירים סלולריים, ולא רק בהאזנה לתקשורת בין מחשבים או לשיחות טלפון.

הנושאים המרכזיים שלשמם נדרשות סמכויות חקירה הינם: שאלת השימוש במידע האסור, בתוך המערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובגופי המודיעין, התביעה והחקירה; המודעות ליכולותיהם של הכלים הללו בשלבי הרכש ובשלבי קבלת האישורים הפרטניים לשימוש בהם מאת בית המשפט.

אשר על-כן אנו קוראים לממשלת ישראל לעשות שימוש בסמכותה על-פי חוק ולהקים ועדת חקירה/ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, כדי לברר את הטעון בירור.