חוק המתנות יכלול הגבלות על תרומות למניעת שחיתות

ועדת הכנסת המשיכה (יום א', 19.3.23) לדון בהצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון - תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח) של חבר הכנסת עמית הלוי, לקראת הקריאה הראשונה. על-פי הצעת החוק, עובדי ציבור, ובכלל זה נבחרי ציבור, יהיו רשאים לקבל תרומה כספית למימון הליכים משפטיים או למימון הליכים רפואיים הכרחיים.

ממלא-מקום יו"ר הוועדה ויוזם ההצעה, ח"כ עמית הלוי, אמר בראשית הישיבה: "העיקרון הראשי שבבסיס הצעת חוק זו הינו הגנה על היחסים החברתיים של נבחרי ציבור ועובדי ציבור. אנו רוצים להגן על האדם כיצור חברתי. פוליטיקאים הם בני אדם. ברירת המחדל היא שאדם הוא ישר ולא מושחת. יצרנו המון מנגנונים שימנעו מנבחר הציבור מקבל התרומה לעזור לחבר שתרם לו בעת המצוקה. יש הבחנה בעיניי בין עובד ציבור לנבחר ציבור. העובדה היא שעובד ציבור פחות חשוף לביקורת ותחקירים לעומת נבחר ציבור. הוער בישיבה הקודמת על-ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כי ההצעה היא פתח לשחיתות, ולכן אנו קובעים בהצעה הגבלות שונות".

ח"כ אורנה ברביבאי: "אם נסתכל על מדד השחיתות הבינלאומי, ישראל הייתה בשנת 2016 במקום 28 ומאז הידרדרה למקום 36. הפרמטרים במדד השחיתות מתייחסים בין היתר ליעילות מנגנוני האכיפה, העמדה לדין של אישי ציבור שסרחו, הגנה על חושפי שחיתויות, שמירה על זכויות אדם. זהו עוד חוק שידרדר דרמטית את ישראל במדד השחיתות. בעצם אתם נותנים הכשר לעובדי ונבחרי הציבור להיות מושחתים. אני קוראת לממלא-מקום יו"ר הוועדה למשוך את החוק הזה".

צילום: [צילום: שידורי הכנסת]

ח"כ ולדימיר בליאק: "הסיבה היחידה שעומדת מאחורי החוק הזה היא לתת למשפחת נתניהו 5 מיליון שקלים. חשוב להגיד את זה, זה חוק פרסונלי. כל מה שאנו מתעסקים בו ב-4 חודשים האחרונים זה חוקים פרסונליים. במקום להשחית את כל המערכת - בואו פשוט נאשר לנתניהו 5 מיליון כי חבל שבגלל העניין הזה נשחית את כל המערכת. החוק הזה יפגע בצורה קשה בטוהר הבחירות, אי-אפשר יהיה לבקר, להבין כמה כסף כל מועמד קיבל ולשם מה".

ח"כ שלי מירון: "אני מזועזעת מרמת הניתוק שאנו נמצאים בה. אם היה חוק איזוק אלקטרוני החיים של האישה שנרצחה בחיפה היו אולי ניצלים, ואנו מדברים פה על תרומות. אני מתביישת. החוק הוא גבינה שוויצרית מחוררת מכל הכיוונים ובזוי מוסרית. כנבחרי ציבור אנו צריכים להיות מושא לענייני המדינה. יש לנו הרבה כוח בהיותנו נבחרי ציבור. אני אומרת לך שזה לא הזמן לחוקים האלו, זה פתח לשחיתות. תעצרו את זה".

ח"כ יוראי להב-הרצנו: "חוקי דרעי, חוק הנבצרות, החוק הנורבגי - כל היום אנו עוסקים בפוליטיקאים ובצרכיהם. אני רוצה להאמין שכל אחד מאתנו התכנס פה בכנסת כדי לדאוג לצרכי הציבור ששלח אותנו לפה. העם קרוע, נשים נרצחות, ואנו דנים פה האם מותר לפוליטיקאים לקבל תרומות. איזו חרפה. החוק נוגע לנתניהו ובני משפחתו. במקום שאנו נשרת את העם - העם משרת את נתניהו. זה חוק פרסונלי ובזוי שאין לו מקום בכנסת ישראל".

ממונה בכיר בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד אורן פונו: "ממלא-מקום היו"ר העיר כי משרד המשפטים רואה את נבחרי הציבור כמושחתים. התפיסה של חוק המתנות היא רחבה יותר מעבירת שוחד - היא תפיסה של למנוע את הרע בטרם אירע. התפיסה רואה את נבחר הציבור כאדם שכוונותיו טובות, היא לא מניחה מראש שחיתות. יש פתח לשחיתות במובן הזה שברגע שמאפשרים לנבחרי ציבור או עובדי ציבור תרומות אז נפתח פתח לשחיתות".

קצינה משפטית במשטרת ישראל, עו"ד עירית גלר: "המשטרה פועלת מכוח פקודת הסיוע המשפטי, הקובעת ששוטר זכאי לסיוע משפטי על מעשה שעשה בעת ולשם ביצוע התפקיד, בין אם מדובר בהליך פלילי, משמעתי, תעבורתי וכו'. השוטר מגיש בקשה ואנו בוחנים על-פי קריטריונים. בתביעה נזיקית מי שמייצג זו הפרקליטות, כאשר המדינה יכולה להיכנס בנעליו של השוטר. בעת הגשת כתב אישום נגד שוטר ובהתאם לחשד המיוחס לו ולעמידתו בקריטריונים - הוא יקבל עורך דין שייצג אותו, ללא הגבלת זמן. אחרי הרשעה, כל תיק כזה עולה לדיון חוזר בוועדה לסיוע משפטי, ולפי נימוקי גזר הדין אנו מחליטים האם לדרוש השבה מן השוטר".

היועץ המשפטי למבקר המדינה, עו"ד יואל הדר: "משרד מבקר המדינה הוא גורם אובייקטיבי וגם יש תחושה שכולם מקבלים במשרד הזה יחס שווה. בחוק מימון מפלגות, כשאנו בוחנים את התרומות האלו - אנו יורדים לרמת השקל, בהתאם לקבוע בחוק. בהצעה הזו אין לנו שום מעמד חוץ מפרסום באתר. לכן, אם רוצים לעשות את זה יש צורך לתת משמעות למוסד מבקר המדינה. בנוסף, במשרד מבקר המדינה אנו לא בודקים עובדי ציבור, לכן צריך לשקול האם יש מקום שמבקר המדינה יבדוק דבר שלא נדרש לו עד כה".

מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש: "פרצה קוראת לגנב. תעשו את זה בסד זמנים נורמלי, כדי שנוכל לבנות לבנים שיגנו על הפרצה ושהיא לא תהיה ענקית. הסכנות הן גדולות, כל מילה היא משמעותית. בתוך המצב הקיים, המינימום הוא קודם כל למזער את הנזק. קודם כל צריך לצמצם את תחולת החוק".