"הממשלה נעה לאחור בהיערכות למשבר האקלים"

נציג מבקר המדינה:

• אין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים
• אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים
• משבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי
• קיים מחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי בנושא

דיון רב משתתפים על דוח מבקר המדינה מ-2021, שטרם נידון בכנסת, בעניין פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, נערך (יום ג', 31.1.23) בוועדה לביקורת המדינה. בדיון אמרו הדוברים מהאופוזיציה ונציגי הארגונים הירוקים כי ממשלת ישראל, לא זו בלבד שאינה נערכת לקראת משבר האקלים, אלא היא אף מצעידה את ישראל לאחור בנושא בתוכניות השונות המונחות על שולחנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר בדיון: "מדובר בדיון חשוב ביותר. כבר אין זה נושא שוליים כמו שהתייחסו אליו גורמים בעבר. מדובר בנושא שנמצא במרכז סדר היום הבינלאומי ומשפיע על כל עתיד ילדינו ונכדינו. ככל שהזמן יעבור יהיה לטיפול באתגר השפעות קשות - בריאותיות, כלכליות ועוד. נזרקים אלפי מיליארדים לקרקעית הים וישראל לא ערוכה. זה הופך לעניין בינלאומי וגם נקודתי עבורנו. יש לקדם את חוק האקלים ואם מס הפחמן לא יקודם, ננסה לקדם את זה כחוק של הוועדה עצמה. אבל בהחלט ראוי שזה יהיה חוק ממשלתי. אם מקימים פה משרדים לכל דבר ועניין אז זה בוודאי נצרך - יש צורך לתכלל את כל הנושא ע"י רשות או משרד שירכז את כלל העשייה בנושא משבר האקלים. נמשיך לעקוב אחר הנושא ולקיים דיוני המשך".

יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד המבקר, הציג את עיקרי הדוח המראים כי פליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה בינלאומית - מקום 10 מתוך 29 מדינות וכן השקעה כרונית נמוכה בתשתיות - 2% מהתמ"ג לעומת 5.3% ממוצע. כמו-כן עולה כי תוכנית התייעלות אנרגטית במבנים חסרה - אין תוכנית למבנים קיימים למבנים מעל 5 קומות, למבני תעשיה ועוד. בנוגע להיערכויות הנדרשות, אמר חיו כי אין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים, משבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי וקיים מחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי בנושא, "יש כשלי ממשל וביזור רב של סמכויות של הנושא. זה חייב לשבת בתוך מערכת מקצועית שלמה שעוקבת אחרי זה. המשרד להגנת סיבה עושה מאמץ גדול לעשות את החיבור הזה אבל צריך בשביל ההצלחה את קברניטי המדינה".

יובל לסטר, סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה, השיב: "אנחנו כמשרד שמנו את ההיערכות למשבר האקלים בכל ההיבטים בראש סדרי העדיפות של המשרד. לא אחזור ולא אפרט את כל הדברים שיצאו בשנים האחרונות - והדברים עוד רחוקים להפוך למשהו שמוביל אותנו למקום אחר - אך בהקשר של חוק האקלים, בהסכמים הקואליציוניים נקבע שיהיה חוק אקלים שהיעדים שייקבעו יהיו עמוקים יותר -יגיעו ל 50% הפחתות עד שנת 2030. אבל צריך לדעת שגם הפחתה של 50% בפליטות גזי החממה ברמה הגלובאלית לא תמנע מאיתנו להגיע לנקודת אל חזור שמשפיעה על האקלים. ה-oecd יפרסם בשבוע הבא דוח שמדבר על צורך להגיע גם לאיפוס פליטות מלא. הנושא השני שאנחנו שמים בדרגה מאוד גבוהה של חשיבות הוא תמחור הפחמן על-מנת לעמוד ביעדים האלה. הדרך היעילה ביותר לעשות את זה היא על-ידי קביעת מחיר לפליטת פחמן. אנחנו חושבים שאת הדבר הזה צריך לעשות להמשיך את העשייה שהתחילה בממשלה הקודמת ולהעמיק אותה בממשלה הזאת".

עמיאל וסל, ראש אגף חוסן אקלימי מהמשרד אמר בדיון כי בהתייחסות לאדפטציה, עצם הנוכחות שלו בחדר היא כבר עדות להתקדמות שנעשתה, ואולי גם בעקבות הדוח, "המשרד הקים אגף חדש שנועד להתעסק עם הנושא. הוא כרגע מצומצם, אבל אנחנו פועלים עכשיו כדי להרחיב אותו בעזרת האוצר והנציבות".

הסרת חסמים לקידום אנרגיה מתחדשת

שרון חצור, סמנכ"ל תכנון ומדיניות במשרד האנרגיה, אמרה בדיון: "בשנה האחרונה קרה דבר קריטי באירופה - יש משבר אנרגיה שמעלה בצורה משמעותית את מחירי החשמל ומייצר שם מחסור. זה קורה בין היתר בגלל מדיניות שלא מסתכלת בצורה רחבה. הכובע של המשרד הוא קודם כל להבטיח את אמינות האספקה. אנחנו נמשיך כמשרד אנרגיה להחזיק את השיקול הקריטי הזה בתוך המדיניות הממשלתית".

תומר וידמן מאגף התקציבים באוצר אמר בדיון: "כל החלטות הממשלה שהתקבלו בהקשר המאבק במשבר האקלים תוקצבו במלואן. משרד האוצר רואה חשיבות גדולה בנושא הזה. תומכים בכל הנושא של מעבר לאנרגיות מתחדשות. אנחנו בחוק ההסדרים הקרוב פועלים להסיר חסמים לקידום אנרגיה מתחדשת. מציעים הרחבה של המתקנים הפטורים, מציעים הגדלת היקף מתקנים קיימים ועוד".

סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר בדיון כי המשרד עובד כל העת בבדיקות ותוכניות בנושא. לדבריו, "כל נושא גידול בעלי החיים על כל השלבים שבו נבדק - מה בדיוק ההשפעות על הסביבה. התוצאות לפי מודל בינלאומי, שבישראל זה בין המקומות היעילים בנושא. ייצור הבשר בישראל הוא יחסית קטן וחלק גדול מהבשר מיובא".

חנן ברנד, סמנכ"ל רשות החדשנות, אמר בדיון כי יש הזדמנות גדולה לכלכלת ישראל להפוך להיות מובילה עולמית בנושאים של פתרון משבר האקלים על-ידי טכנולוגיות ומענה לאתגרים עולמיים. לדבריו, הביקוש גובר בטכנולוגיות שיפרידו, שיפחיתו פליטות, וכי היכולת של ישראל להוביל ברמה הבינלאומית גבוהה, "משכך יש תקציב של 3 מיליארד שקל שיוקצה בשנים הקרובות לטכנולוגיות בנושאים האלה - 16% מתקציב הרשות הלך בשנה שחלפה לעולמות האלה של טכנולוגיות שמפחיתות פליטות. הקמנו 8 חממות מאז 2018 בתחומים האלה בכל רחבי הארץ. יש המון מאוד ידע באקדמיה הישראלית בנושאים האלה של נושא האקלים ואנחנו עובדים בצורה מאוד משמעותית על תקצוב וכסף שיוצא כמאה פרויקטים".