אנגלמן: המדינה מחבלת בהפחתת השימוש ברכב הפרטי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מותח ביקורת חריפה בחריפות על התנהלות ממשלות ישראל בעידוד השימוש של עובדי המגזר הציבורי ברכב פרטי, בעוד שמצד שני משקיעה המדינה בסלילת נתיב תחבורה ציבורית.

בכינוס הסביבה 2050 שהתקיים (יום ג', 17.1.23) בתל אביב, אמר אנגלמן: "פיתוח תחבורה ציבורית חשוב גם בהיבט של הפחתת הזיהום והגנה על האקלים. בדוח שפרסמנו לפני כחודשיים נמצא כי באופן אבסורדי בזמן שמממשלת ישראל סוללת נתיבי תחבורה ציבורית, בידה השנייה היא מעודדת שימוש ברכב פרטי. זו דוגמה קלאסית להתנהלות שיד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה".

"המדינה היא המעסיקה הגדולה ביותר במשק", המשיך אנגלמן. "בכל בוקר עשרות אלפי עובדי מדינה נמצאים בדרך לעבודה והיה מצופה שהמדינה תעודד נסיעה בתחבורה הציבורית. על-פי נתוני משרד האוצר 80 אחוזים מעובדי משרדי הממשלה ו-40 אחוזים מעובדי הרשויות המקומיות זכאים להחזרי הוצאות רכב. האבסורד הוא שהסכמי העבודה מתמרצים רכישת רכבים פרטיים. הסיבה פשוטה: רק מי שיש בבעלותו רכב זכאי להחזר הוצאות הרכב ולכן לא כדאי לו לנסוע בתחבורה ציבורית. בכך המדינה מחבלת בניסיונותיה שלה להפחית את השימוש ברכב פרטי".

צילום: [צילום: ליאת מנדל, כנס סביבה 2050]

המבקר קרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להמיר את החזר ההוצאות על החזקת רכב בתשלום שכר, במסגרת הסכמי השכר הקרובים. כך, על-פי האומדנים שחישב בנק ישראל, יצומצם מספר כלי הרכב בענפים שעובדיהם זכאים להחזר ההוצאות בכ-20,000 רכבים, בעיקר בערים הגדולות ובמיוחד בירושלים.

בעניין כספי הקרן לשמירת הניקיון אמר המבקר כי "בדוח שפרסמנו נמצא כי נכון לדצמבר 2020 הצטברו בקרן עודפים בסך כ-3.2 מיליארד ש"ח, מתוכם 1.66 מיליארד ש"ח הועברו לאוצר המדינה ולפי חישובנו הקרן איבדה קרוב ל-1 מיליארד ש"ח בשנים 2020-2011 כתוצאה מאי השקעה של כספי הקרן. כלומר - יש מקורות והם לא מנוצלים. אני קורא לממשלה מכאן לנצל את כספי הקרן לטיפול בתחומי הגנת הסביבה ובכך למלא את ייעודה ולמנוע שימוש בכספים למטרות אחרות".

אנגלמן הודיע כי לקראת ועידת האקלים באבו דאבי יפרסם דוח מעקב בנושא האקלים. בנוסף, אמר, מתוקף תפקידי כסגן נשיא ארגון המבקרים האירופי אזום מושב מיוחד למבקרי מדינה, במסגרת הוועידה באבו דאבי, בחסות מוסד הביקורת של האיחוד האירופי. המבקר ציין כי, "בדוח שפרסמנו נמצא כי היעד החדש לאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 שישראל הציגה עומד על 30% בלבד - היעד הנמוך ביותר ממדינות ה-OECD אשר עומד על בין 45% ל-100%"; וכי משרד האנרגיה לא קבע יעד לאנרגיות מתחדשות לשנת 2050. לפיכך, ישראל אינה מדינה "מובילה" (taking the lead) בקביעת יעדי הפחתת גזי חממה כנדרש בהסכם פריז.

בסיום דבריו אמר כי "פיצול הטיפול הממשלתי באקלים בין עשרות משרדי ממשלה מוביל לחסמים ולריבוי קונפליקטים בין משרדים - גם בגיבוש היעדים וגם בהשגתם".