הממשלה התעלמה ב-2018 מהסכנות לסוהרות באגף הביטחוני

הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו ידעה כבר ב-2018, כי חיילות חובה המוצבות כסוהרות בבתי כלא ביטחוניים חשופות לסכנות - אך לא עשתה דבר, כחלק מהתעלמותה הכוללת מן הממצאים של ועדה ציבורית לבחינת הנעשה בבתי כלא אלו. כך קובע (יום ב', 28.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד על הסכנות הניצבות בפני משרתי חובה ביחידות המשרד לביטחון פנים. הדוח גם מגלה, כי רבע ממשרתות החובה הללו הוטרדו מינית לפחות פעם אחת במהלך שירותן.

אנגלמן מפרסם את הדוח בעקבות חשיפת הטענות ל"סרסרות" בסוהרות, חיילות חובה, בידי מפקדים עבור אסירים ביטחוניים בכלא גלבוע. הוא מציין, כי מדובר בחלק מבדיקה נרחבת של שירות 5,500 חיילות וחיילים מדי שנה ביחידות המשרד לביטחון פנים, ובהן המשטרה, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר. בין הנושאים הנבדקים: המשימות המוטלות על משרתי החובה, המענה הרפואי הניתן להם, ההכשרה לתפקידים, תנאי השירות שהם זכאים להם, המוגנות שלהם ומידת המועילות של שירותם.

צוות הביקורת ביקר בשבעה מתקני כליאה ביטחוניים של שב"ס ושוחח עם 150 משרתי חובה המוצבים בהם. באוגוסט 2022 ערך משרד מבקר המדינה סקר מקוון בנושא באמצעות שאלונים שהפיץ בקרב כ-13,000 משרתי חובה ומשוחררים משירות חובה במשטרה (בכלל זה במג"ב) ובשב"ס. נוסף על כך, עובדי המשרד יצרו קשר טלפוני עם 70 משיבים, משרתי חובה או משוחררים בשלוש השנים האחרונות. מהמפגשים והשיחות עם 220 המרואיינים ניתן ללמוד על שלוש מגמות:
* יחס מטריד בעל אופי מיני מצד האסירים הביטחוניים;* העדר גיבוי מצד הדרג הפיקודי לסוהרי החובה בעבודה מול אסירים ביטחוניים;* אמירות בלתי הולמות ובעלות אופי מיני מצד משרתי קבע כלפי משרתות החובה.

אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מבקר המדינה (161 מתוך 644) דיווחה, כי חוותה במהלך שירותה (שנתיים) פגיעה מינית אחת או יותר. שיעור משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כך היה הגבוה ביותר - 38%. על-פי הדוח, 70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על-ידי משרת קבע (52%) או מפקד ישיר/עקיף של הנפגעת (19%). פחות ממחצית מן הנפגעות דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו. 70% מהמתלוננות אמרו, כי התלונה לא טופלה כלל (26%) או טופלה באופן לא מספק (44%). שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה שדיווחו על פגיעה מינית גדול פי שלושה משיעור הנפגעות בנות 34-20 לפי סקר ביטחון אישי של הלמ"ס לשנת 2021 (שיעור זה עמד על 9.2%).

על-פי מחקר צה"ל, 33% מחיילות החובה בשירות המשרד לביטחון פנים דיווחו, כי הוטרדו מינית פעם אחת או יותר; רק 32% מהן דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי. 49% מהמדווחות היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה, וזאת לעומת 39% בקרב המשרתות בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה. צה"ל אינו מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך ואינו מציג אותם בפני ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה.

בסקרים שביצעה המשטרה בשנים 2016, 2018 ו-2021 נרשם גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות, ובייחוד בקרב הנשים: 6.5% משוטרות החובה דיווחו על הטרדה מינית בידי גורם משטרתי בשנת 2021. ממצאים פנימיים אלו נמוכים בהרבה מאשר ממצאי המבקר, העומדים על 27% ממשרתות החובה במג"ב ו-22% ממשרתות החובה במשטרה. גם המשטרה אינה מפרסמת ואינה מציגה בפני הכנסת את הסקרים שלה.

ההמלצה: לשים לב לביטחון הסגל

צילום: קעטבי. האסירים הבטחוניים שלטו [מיכל פתאל, פלאש 90]

ב-34% מהתלונות שהגיעו ליועצת לענייני מגדר במשטרה וב-39% מכתבי האישום המשמעתיים נגד שוטרים בגין הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר בשנים 2021-2019 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל כוח האדם במשטרה הוא כ-7% בלבד. מצב דומה קיים בשב"ס: משרתי חובה מהווים רק 6% מכוח האדם – אך 37% מהמתלוננים ו-42% מהקורבנות באישומים המשמעתיים.

כאמור, אנגלמן מתייחס גם לממצאי הוועדה הציבורית לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס, בראשותו של ניצב בדימוס שלומי קעטבי. ממצאי הוועדה לימדו על מכלול כשלים, שתוצאותיהם עשויים לפגוע בסדר ובמשמעת עד כדי פגיעה בביטחון המדינה, מגדיר אנגלמן. מדוח קעטבי עולה, כי השליטה בהיבטים מרכזיים שונים של אורח החיים של האסירים הביטחוניים מצויה בידי ארגוני הטרור וכי קיים פער בין הוראות הפקודות בקשר אליהם לבין המצב הנוהג בפועל. למעשה, נמצא, באגפים הביטחוניים שוררת מעין אוטונומיה דה-פקטו של האסירים.

ועדת קעטבי קבעה, כי האוטונומיה הפנימית משפיעה באופן ישיר על שגרת הביטחון בבתי הסוהר. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר פיקוח רציף על התנהלות האסירים בתוך תאי הכליאה; מעורבותם בשיבוץ והעברה של אסירים בין תאים או אגפים ופתיחה או סגירה של דלתות תאים; דבר המשפיע גם על ביצוע בדיקות אמצעי אבטחה פיזיים. הדוח המליץ, בין היתר, להצר במידה ניכרת את עצמאותם של האסירים הביטחוניים ואת שליטתם באורח החיים באגף. הוועדה המליצה, כי השב"ס יגבש קווי יסוד לגבי תנאי המאסר של האסירים הביטחוניים, ובמסגרת זו יובא בחשבון גם הצורך בהגנה על שלומם וביטחונם של אנשי הסגל.

אנגלמן אומר: "דוח קעטבי מלמד על הסיכון הכרוך בביצוע תפקיד סוהר ביטחון. לממצאי הדוח יש משנה תוקף כשמדובר בסוהרי חובה, בשל מאפייניהם הייחודיים. בביקורת עלה, כי המלצות הדוח לא נדונו בקבינט המדיני-ביטחוני, ומשכך, לא נתקבלו החלטות בעניין הדוח".