בשנים 2020-2012 נרשם גידול של 71% במספר החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה - אך מספר מפקחי המס ירד ב-21%. בשנת 2020, היו 70% מהדוחות של עצמאים - אך המס מהם באותה שנה היה 6% בלבד מסך גביית המיסים הישירים והעקיפים. כך מוסר (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
מערכת המס בישראל מורכבת וכוללת חקיקה נרחבת, ובמשך השנים נעשו בה תיקונים רבים. נוסף על כך, נקבעו תקנות רבות ליישום חוקים אלו. רשות המיסים מפרסמת הנחיות וחוזרים לנישומיה, ואף קובעת החלטות מיסוי פרטניות. בשל גורמים אלו, ובשל השפעת דיני מס של מדינות אחרות על המיסוי בישראל, קיים חוסר בהירות גם בנושאים שהוסדרו בעבר בחוק. אין גורם ממשלתי מוגדר שתפקידו לבצע עבודת מטה סדורה לקראת חקיקת רפורמות מס שבמסגרתה ייבחנו, בין היתר, השפעות הרפורמה על סיבוך מערכת המס, על עלויות הציות החלות על הנישום, על העלויות של ההתאמות הנדרשות במחשוב וכן ההיערכות המינהלית הנדרשת לביצוע הרפורמה (למשל, הכנת טפסים נוספים ומחשובם).
אנגלמן מציין, כי לא בוצעו ארגון, כינוס ופישוט של דיני המס, ובכלל זה הם לא הותאמו למציאות הנוכחית (קודיפיקציה), למרות גורמים אלה: השינויים המרחיבים שנעשו ברפורמות בדיני המס בשנים האחרונות; מורכבותם של דיני המס; ריבוי החלטות מקדמיות, הנחיות וחוזרים; שינויים בדיני מס של מדינות אחרות המשפיעים על דיני המס בישראל; חוסר בהירות הקיימת גם בנושאים שהוסדרו בעבר בחקיקה, בפסיקה ובעמדת הרשות.
תקציב המדינה בשנים האחרונות כולל הטבות מס בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. לדוגמה, בשנת 2019 ההטבות הסתכמו ב-67 מיליארד שקל (כגון: הטבות לחיסכון פנסיוני ולקרנות השתלמות, הטבות במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, הטבות מס על הכנסות מהימורים), אולם, לא נערכה בדיקה בדיעבד אם ההטבות השונות אכן ניתנו לקבוצות האוכלוסייה שהמחוקק התכוון שיקבלו אותן, ואם הן קידמו את היעדים שקבעה הממשלה. מרביתן של הטבות מס אלו נוספו לדיני המס לפני שנים רבות, ומאז לא בוצעה בחינת עומק של יעילותן בכלל ושל יעילות הטבות אלו ביחס לחלופות אחרות.
נכון ליוני 2021 נדונים בערכאות משפטיות 2,108 צווי מס, בהם סכום מס הכנסה אשר שנוי במחלקות בהליכים אזרחיים הוא 28.1 מיליארד שקל, מתוכם 26 תיקי מס שבהם סכום המס המצטבר הוא 24.4 מיליארד שקל, ובהם 6.9 מיליארד שקל בגין תשעה צווים אשר הוצאו לחברה גדולה אחת.
לרשות המיסים אין נתונים מרוכזים אשר יאפשרו לה לפקח ולבקר אחר תהליך הטיפול האזרחי. לדוגמה: מועדי הוצאת הצווים, משך ההתנהלות הממוצע של תיק בכל אחד מבתי המשפט המחוזיים ומספר התיקים שחל בהם עיכוב נוסף בשל ערעור של הנישום לבית המשפט העליון. עיכוב בטיפול בצווי מס של עשרות מיליארדי שקלים על פני שנים ארוכות גורם לפגיעה באוצר המדינה, ביכולת ההרתעה של רשות המיסים ואף עלול לפגוע ביכולת האכיפה של פסיקות בית המשפט - בפרט, בנסיבות בהן חברה נישומה עלולה להפסיק את פעילותה ברבות השנים, מתריע אנגלמן.
20 שנה לאחר החלטת הממשלה על איחוד פעולות מס הכנסה, מע"מ והמכס, איחוד המשרדים האזוריים וחזון "שירות בנקודה אחת" עדיין רחוק ממימוש, ושונה מהמקובל ברשויות מס במדינות מובילות בעולם. בפועל, האגפים שאוחדו לרשות אחת ממשיכים לפעול בנפרד במרבית ההיבטים התפעוליים, ולא מופקת התועלת המיטבית מן האיחוד, לא בהיבטים תפעוליים, לא בהיבטי שיפור גביית המס ולא מבחינת שיפור השירות לנישום וצמצום הנטל הביורוקרטי. בפועל, רשות המיסים אינה עוסקת כיום בהמשך איחוד אגפי המס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה