נתניהו חויב להחזיר מיד 270,000 דולר למיליקובסקי

בנימין נתניהו חייב להחזיר בתוך ארבעה חודשים 270,000 דולר שקיבלו הוא ורעייתו, שרה נתניהו, מבן-דודו המנוח, נתן מיליקובסקי, למימון הליכים משפטיים. כך קובעת (9.10.22) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. לעומת זאת, נתניהו יחזיר לידידו ספנסר פרטרידג' את ההלוואה בסך 2 מיליון שקל שקיבל ממנו בתנאים הקבועים בה ולא מיד.

חיות קובעת, כי קבלת הכספים ממיליקובסקי בשנים 2018-2017 הייתה הפרה של חוק המתנות החל על עובדי ציבור. ההלוואה מפרטרידג' מהווה גם היא טובת הנאה שניתנה לנתניהו בתוקף היותו עובד ציבור, אך היא ניטלה בהסתמך על עמדת מבקרי המדינה, יוסף שפירא, מתניהו אנגלמן, ובידיעת היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט. נימוק נוסף לכך הוא ההתנהלות הדיונית הבעייתית בהקשר זה מצד מנדלבליט והעותרות (התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות) במסגרת ההליכים בפני בג"ץ.

חיות מציינת, שהחוק אינו מתמקד בסוג הקשר בין נותן המתנה למקבל המתנה, אלא בשאלה מהו הטעם הדומיננטי למתן המתנה - האם הוא נעוץ בקשר האישי או המשפחתי, או שמא בהיותו של מקבל המתנה עובד ציבור. בעניינו של מיליקובסקי נקבע, כי שורה של שיקולים מצטברים מוליכים למסקנה שהמניע העיקרי היה היותו של נתניהו עובד ציבור. לכן, על נתניהו להחזיר את הכספים לעזבונו של מילוקובסקי - כולל החלק (90%) שלטענתו מימן את הגנתה של רעייתו בפרשת המעונות. טענה זו עלתה רק לאחר שוועדת ההיתרים ובג"ץ חייבו את נתניהו להשיב את כל הסכום, אותו קיבל בלא אישור כנדרש ולאחר שנמנע מלמסור לוועדת ההיתרים את המידע שביקשה כדי להכריע בבקשתו בדיעבד.

השיקולים שהכריעו הם אופי היחסים בין מיליקובסקי לנתניהו (שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה), שכללו קשרים עסקיים (ובהם פרשת המניות בסביבת קונצרן טיסנקרופ שנחשפה אגב פרשת הצוללות); אמירתו של מיליקובסקי, לפיה הסיוע שהעניק לנתניהו במהלך השנים נועד "לשחרר אותו מדאגות כספיות בשעה שהוא ממלא תפקיד ציבורי חשוב"; מעמדו של נתניהו כראש ממשלה בתקופה שבה התקבל המענק - תפקיד ייחודי בעל יכולת השפעה רבה; העובדה שלא מדובר במתנה קטנת ערך שבני משפחה נוהגים לתת זה לזה כעניין שבשגרה, אלא בסכום ניכר בעל מטרה מוגדרת (ייצוג משפטי בהליכים פליליים); והחשש שתרומה בסכום ניכר מאדם ספציפי לצורך הגנה על אינטרסים אישיים חיוניים ביותר מבחינת עובד הציבור, תיצור, ולו למראית עין, תלות באותו אדם. כמו-כן מדגישה חיות את העובדה, שלא נמסר בזמן אמת דיווח כלשהו על מענק זה. נתניהו כבר הודיע בעבר שהחזיר 10% - הסכום שלשיטתו שימש אותו במישרין - ולכן כעת עליו להחזיר 270,000 דולר ולהציג לאנגלמן אישור על כך.

פרטרידג' היה מוכן לוותר על ההחזר

פרטרידג' היה מוכן לתת לנתניהו מענק שישמש בין היתר להחזרת ההלוואה (אם כי לבסוף הוא לא ניתן). לכך נוספו נוכח שיקולים דומים לאלה שצוינו ביחס למענק ממיליקובסקי (כולל התלות של נתניהו בהלוואה למימון הגנתו), והעובדה שהקשר בין פרטרידג' לנתניהו נוצר מלכתחילה כקשר בין בעל הון לפוליטיקאי בכיר. לכן, על פני הדברים - חוק המתנות חל על הלוואה זו.

עם זאת, כאמור, קבעה חיות בנסיבות הספציפיות שאין להורות על החזרת ההלוואה מיד, משום שהיא התקבלה בהסתמך על עמדתם של אנגלמן ומנדלבליט, אשר לא הצביעו על מניעה כלשהי לקבל אותה. זהו "רכיב משמעותי ביותר של הסתמכות", אומרת חיות. מנדלבליט והעותרות טענו רק בשלב מאוחר של ההליך שחוק המתנות חל על ההלוואה - התנהלות דיונית בעייתית שיש לתת לה משקל. לכן, הסכם ההלוואה יוסיף לעמוד בתוקפו וההלוואה תוחזר בהתאם לתנאים שנקבעו בה, כפוף להמשך פיקוח מבקר המדינה על החזר ההלוואה, באותה מתכונת שבה נעשה הפיקוח בתקופת כהונתו של נתניהו כראש הממשלה.

לבסוף קובעת חיות ככלל, כי מבקר המדינה הוא הגורם היכול להעניק ייעוץ מקדים לשרים בנוגע לעמידתם בכללי ועדת אשר (המגבילים את הפעילות הכספית של חברי הכנסת והשרים), ומן הראוי שהוא ייוועץ עם היועץ המשפטי לממשלה. חיות גם מביעה צער שב-14 השנים שחלפו לא אימצה הממשלה את המלצות ועדת שמגר בנוגע לקביעת כללים אתייים לשריה.

המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטת דפנה ברק-ארז הסכימו עם חיות. את העותרות ייצגו עוה"ד בועז ארד, עומר מקייס, אביה אלף, תומר נאור ורותם בבלי-דביר. את נתניהו ייצגו עוה"ד יוסי כהן ומיכאל ראבילו. את מבקר המדינה וועדת ההיתרים ייצגו עוה"ד אליה צונץ-קולר, אוריאל פרינץ וישראל קליין. את המדינה ייצגו עוה"ד רן רוזנברג ושרון רוטשנקר.