המשטרה והשב"כ לא צפו את התפרעויות בערים המעורבות

המשטרה והשב"כ לא צפו את ההתפרעויות בערים המעורבות באירועי שומר החומות - קובע (יום ד', 27.7.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מקיף על פעילות גורמי הביטחון במאי 2021 ובחודשים שלפני כן. הוא מצביע על שורה של כשלים בסיסיים בפעילות המודיעינית של שני הגופים - הן כל אחד בנפרד והן בממשק ביניהם.

באירועי שומר החומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם 306 שוטרים) ב-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על-פי הערכת גורמי ביטחון, 6,000 מערביי ישראל. 3,200 איש נעצרו, מהם 240 יהודים; רק 18% מהם הועמדו לדין. בערים המעורבות עכו, לוד ויפו נעצרו 276 איש; כתבי אישום הוגשו נגד 90, כולל 48 בלבד המואשמים בעבירות טרור, גזענות וטרור ממניע גזעני. הנזק הכולל שנגרם באירועים מוערך ב-48 מיליון שקל לרכוש אזרחי ו-10 מיליון שקל לרכוש המשטרה.

באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים; לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם; להזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם - קובע אנגלמן. ליקויים הנוגעים לבניין הכוח המודיעיני ולהפעלתו פגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים.

כהן ויתר על המערכת

צילום: כהן. בלי מודיעין גלוי [יונתן זינדל, פלאש 90]

מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים ופערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים, הן ברמה הארצית ובראייה כוללת, והן ברמות האזוריות-מקומיות ובהיבטים טקטיים.

אנגלמן מרחיב את הדיבור על כשלי המודיעין. המשטרה התקינה ב-2018 מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות, פרסה אותה ביחידות ארציות ובמחוזות ונעשה בה שימוש באגף החקירות והמודיעין. את המערכת סיפקה חברה שההתקשרות עימה בוצעה בפטור ממכרז. במקביל נערכה המשטרה לרכוש מערכת אחרת, שהייתה אמורה לספק מענה רחב יותר לאיסוף מידע גלוי, ולפיכך לא פרסמה מכרז לרכישת מערכת לאיסוף מידע מרשתות חברתיות בלבד. בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא רכשה המשטרה את המערכת הרחבה.

ב-8.6.20 נדונה בקשה להאריך את ההתקשרות בעניין המערכת המרכזית בשנתיים נוספות, עד לפרסום בנושא. בדיון ב-22.6.20 עלו קשיים משפטיים בנוגע להליך זה ולבסוף החליט ממלא-מקום המפכ"ל, מוטי כהן, לוותר על ההליך; המערכת הפסיקה לפעול ב-1.7.20. כתוצאה מכך, עד שומר החומות לא פעלה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי; המערכת הותקנה שוב רק לקראת סיום האירועים.

מחסור בכוח אדם במודיעין

צילום: ההתפרעויות בלוד [צילום: פלאש 90]

עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני, והייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע, איתור מקורות והבנת הקשרים רשתיים. למשטרה לא היו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין המשטרתי להתריע מראש על האירועים ולספק מודיעין רלוונטי במהלכם, קובע אנגלמן.

במערך המודיעין המשטרתי אין גורם שעוסק במחקר עומק בתחום הסדר הציבורי, כך שפעילות המחקר וההערכה בתחום זה אינה מטופלת בצורה סדורה. נוסף על כך, לא הוקם מכלול מרכזי לניתוח ולהערכה של מודיעין בשעת חירום. בהיעדר מסגרת ייעודית לנושא, צומצמה יכולת חטיבת המודיעין לבצע הערכה וצפי לגבי אירועים שוטפים ולניהול תמונת המודיעין בזירה רב-מערכתית. לכן, גם אם היו מופקים תוצרי מודיעין מספקים, היה מתעורר קושי יסודי ביכולת לגבש תמונת מצב מודיעינית כוללת, שתאפשר התרעה רלוונטית וסיוע אפקטיבי במוכנות לקראת תרחישי חירום ובהתמודדות עימם.

המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים לכיסוי התחום בכלל ובערים המעורבות בפרט; לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם; לא הכווינה מקורות קיימים לאיסוף מידע בתחום הסדר הציבורי; ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי. אנגלמן מתריע עוד, כי במערך המודיעין המשטרתי יש מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי בתחום המודיעין הגלוי בכלל, ובבעלי שליטה בערבית בפרט.

לא מכירים את הנהלים

צילום: זירת לינץ' ביהודי, עכו [צילום: משטרת ישראל]

ביולי 2004 נחתם נוהל שיתוף פעולה בין המשטרה והשב"כ, שעסק בחלוקת האחריות ביניהם בנושא איסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי. משרד המבקר איתר במשטרה נוסח נוסף, אך לא חתום, של הנוהל המשותף שנכתב כנראה בשנים 2018-2016. הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו נהלים אלה, ובפרט לא את הסדרת שיתוף הפעולה וגבולות הגזרה בין הארגונים, בדגש על חלוקת האחריות המודיעינית. התוצאה היא העדר תפיסת עבודה מסודרת ומחייבת.

לאורך השנים לא הוגדרו נושאי התפר והחפיפה בין אירועים פליליים לבין אירועים לאומניים-ביטחוניים, ולא שורטטו גבולות גזרה ותחומי אחריות בין המשטרה והשב"כ בהקשר זה. השב"כ סבר, כי יש להפריד בין אירועים פליליים לאירועים לאומניים. אירועי שומר החומות לימדו, כי עמדה זו לא התמודדה עם המורכבות הנובעת מסוגיית הממשק שבין התחום הפלילי לתחום הלאומני; והיא יושמה בלי שניתן מענה להחלטת הממשלה משנת 2004 שבה נקבע, כי מתחייבת הסדרת הממשקים בין המשטרה לשב"כ בתחום המודיעין הנוגע לסדר הציבורי.

בחודשים שקדמו לשומר החומות זיהה השב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמד על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות, לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשירות העריכו, כי האירועים שיתרחשו בפועל הם מקומיים והדגש העיקרי ניתן לירושלים. השב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות; ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים כאשר הללו פרצו. שב"כ נתקל בקשיים מבצעיים בפעילותו בערים מעורבות במהלך שומר החומות, על-רקע בעיות תיאום עם המשטרה.

השב"כ פעל בתחום הניטור הרשתי, אולם בפעילותו התגלו פערים והיא לא הייתה מספקת. הפערים היו משמעותיים, שכן כאמור בזמן שומר החומות לא עמדה לרשות המשטרה מערכת מרכזית לניטור רשתי, כך שבפועל לא הופקו תוצרי המודיעין הנדרשים בתחום הסדר הציבורי בהיקף מספק על-ידי כל הגופים. בהעדר שיתוף פעולה מוסדר בין השב"כ והמשטרה, נמנעה האפשרות לבצע מאמץ משותף לגישור על הפערים בתחום זה. בשורה התחתונה: תחום הסדר הציבורי על-רקע לאומני לא זכה למענה המודיעיני המיטבי הדרוש על סמך פעולה מתואמת של השב"כ והמשטרה.