ביטון באולטימטום לבנט: הקפא את רפורמת התחבורה הציבורית

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטן, מציב אולטימטום לראש הממשלה נפתלי בנט, ודורש ממנו לעצור את רפורמת "דרך שווה" להאחדת תעריפי התחבורה הציבורית, שעליה הכריזו השרים מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן, ולהקפיא אותה באופן חד-צדדי. בדיון מעקב שקיימה (יום ב', 9.5.22) הוועדה בנושא הרפורמה, הוא הודיע כי אם יישום הרפורמה לא יידחה בכמה חודשים ויוטמעו לפחות 80% מההערות של הוועדה, יראה את עצמו לפעול באופן חד-צדדי מול הממשלה, לאו-דווקא במסגרת ועדות הכנסת.

צילום: ברוני חירמן [צילום: ערוץ כנסת]

חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה מתחו בדיון ביקורת על פרטי הרפורמה ועל המחטף שבקידומה, תוך העמדתה להערות הציבור לפרק זמן של חמישה ימי עבודה בלבד, תוך דחיית מאות ההסתייגויות שהוגשו. נעה ליטמנוביץ ממשרד התחבורה שהכינה את הרפורמה אמרה כי "הרפורמה הייתה חשופה לציבור מרגע שהושקה. קיבלנו הרבה מאוד פניות. השינוי המרכזי היה באילת [למעשה מדובר בשינוי היחיד!, ע.י.]. לשאלת היו"ר ביטון, "למה לא התייעצתם ולא פניתם למשל להתאחדות הסטודנטים שמייצגת 350 אלף איש?" השיבה: "יש לנו תחום ביג דאטה וקיימנו עבודת עומק". ביטון הקשה: "עשיתם תהליך RIA?". בנקודה זו התערבה ברוני חירמן, המפקחת על המחירים במשרד התחבורה: "לא, כי אין פה תהליך אסדרה חדש. ביטון: "חמישה ימי עבודה להערות מספיקים?" חירמן: "לא נהוג להעלות שינוי תעריפים להערות הציבור, כי זה עם פוטנציאל לקבל מיליוני הערות". ח"כ אופיר כץ: "ואז מה?".

ביטון: "הרפורמה נעשתה בחטף ובגניבת דעת. נציגי משרד התחבורה מילאו בדיון הקודם את פיהם מים, וסיפרו שזה ייקח זמן להגיע לרפורמה אלא שדקות אחרי תום הדיון שקבענו בפגרה, להבנת הרפורמה, הושקה רפורמת דרך שווה בהסתרה מהכנסת, בימי הפגרה, מתוך מחשבה שלא תהיה ביקורת ציבורית עליה. לרפורמה שמשפיעה על מיליונים ניתנו 5 ימים להערות ציבור. לא נאפשר את הרפורמה הזו כפי שהיא. אתן לממשלה שבוע-שבועיים לתקן אותה, למנוע פגיעה במי שמפגע ממנה בכיס באופן מידי ואז נשיק אותה. אם מישהו ירצה להשיק אותה כפי שהיא לא אאפשר את זה. מי שרוצה ממשלה יציבה שלא יעשה צעדים חד-צדדים ולא ידלג על ועדת הכלכלה. מי שרוצה תקציב מדינה לא יסובב את ועדת הכלכלה בכחש".

בתום הדיון, דרש ממשרד התחבורה:
* לחקור את דפוסי התנועה של האזרחים, ולא רק על בסיס השימוש ברב-קו;
* מתן נסיעות חינם לכל האזרחים הוותיקים;
* להעלות את הנחת הסטודנטים מ-33% ל-50%;
* לוודא שלא תהיה פגיעה בשכר השכירים, כך שהחזרי המעביד יהיו לפי שער הרכבת ולא האוטובוס;
* מתן הנחות גם למלווי נכים וקשישים ("אחרת הקשיש ישלם על המלווה");
* לשנות את מפת התעריפים תוך התחשבות ברמה החברתית-כלכלית;
* להפחית את התייקרות ברכבות ביחס לאוטובוסים;
* חופשי חודשי אזורי גם למרכז הארץ ("יש פריפריה למרכז");
* חופשי יומי של 24 שעות מרגע התיקוף הראשון.

יו"ר הוועדה הקשה מדוע פוגעים משרדי האוצר והתחבורה בכיס של האזרחים באמצעות ביטול הנחה של 25% על ערך צבור, מבלי להציג נתונים על השימוש בערך הצבור. עוד שאל: "למה חינם מגיל 75 ולא 67? מחכים שיהיה סיעודי? כמה נוסעים מגיל 75 ומעלה?". לדבריו, הגדלת שיעור ההנחה של זכאי הבטחת הכנסה שרובם נכים מ-33 ל-50 אחוז היא "הנחה על כלום" משום שהנכים לא יכולים לעלות לאוטובוסים.

ביטון ניסה ללא הצלחה לקבל מנציג אגף התקציבים במשרד האוצר דניאל מלצר פירוט מי נהנה מסבסוד התחבורה הציבורית ושאל למי נכנס כסף לכיס. ח"כ יעקב מרגי אמר שצריך לבדוק למי נכנס כסף ומי ניזוק מהרפורמה. הוא שאל מי קיבל את 200 מיליון השקלים שייחסכו כתוצאה מביטול הנחת הערך הצבור, וליטמנוביץ השיבה: "האזרחים הוותיקים יסובסדו יותר, כי התדירות של הקווים תגדל".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

היו"ר ביטון נגע בחובבנות שבה הוכנה הרפורמה, ללא מחקר מתאים: "משרד עם תקציבים של מיליארדים שכח לנתח את הרגלי הנסיעה בתחבורה הציבורית, ולא עשה את המחקר". ליטמנוביץ: "אשמח להבין איזה מחקר לא מומש". ביטון: "למה לא עבדתם עם הלמ"ס לפני הרפורמה?". ח"כ יעקב מרגי: "ייקרו את הנסיעות העירוניות בלי מחקר מעמיק, בלי הסתברות ובלי היתכנות".

ח"כ אוריאל בוסו: "יזמנו את הדיון בפגרה בערב פסח. יועץ השרה אמר שאין לו את הפרטים, ואז התבשרנו על הרפורמה. ח"כים נמצאים כאן כדי להביא את דבר העם. המהלך יוסיף לקופת המדינה 17 מיליון שקל בשנה. הוא גילה כי פנה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן וביקש ממנו להתערב לנוכח הפגיעה הצפויה בציבור רחב".

נעה ליטמנוביץ: "המרחקים לא נקבעו באופן אקראי אלא בהתאם לדפוסי הנסיעה. כל המפות ברפורמה נעשו כבר ברפורמה של 2016, ושם הייתה ההחלטה מי נכלל באיזה פוליגון. אין ספק ששינוי תעריפים לא יביא באופן בלעדי למעבר לתחבורה הציבורית. מהלך זה מקודם במקביל למהלכים אחרים".

צילום: רינת בניטה [צילום: ערוץ כנסת]

החוקרת רינת בניטה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הדגישה כי משרד התחבורה אינו משחרר מידע שיאפשר לנתח את פרטי הרפורמה. "אנחנו לא יודעים עד כמה ביטול הערך הצבור משמעותי, כי משרד התחבורה אינו מפרסם את דפוסי השימוש בערך הצבור. לדבריה, אין מידע לגבי מקדם הפיצול והצפי לשינויו בעקבות הרפורמה. כמו-כן, אין מידע כמה נוסעים עתידים להתווסף או להיגרע מהתחבורה הציבורית. בניטה דיברה על כך שהרפורמה מסיטה נוסעים מהרכבות ומדללת את הצפיפות ברכבות שעליה הצביע מבקר המדינה, אך שאלה האם זה נכון עקרונית לעשות זאת בדרך זו. עוד אמרה כי רכבת זוכה לרמת אמינות גבוהה כי יש לה דרך בלעדית, אבל השירות ברמה ירודה בהשוואה למדינות המפותחות, וה מחסור בנהגים משפיע על רמת השירות, שמידרדרת באופן עקבי. "מעבירים נוסעים מהרכבות לאוטובוסים שלא ערוכים לכך", אמרה. "מספר נסיעות הנוסע נמצא בירידה נומינלית". עוד שאלה החוקרת כיצד מתכוון משרד התחבורה לטפל בתופעת ההשתמטות מתשלום שנזקה מוערך ב-300 מיליון שקלים בשנה.

ח"כ ענבר בזק בירכה על הרפורמה, אך אמרה כי יש בעיה בייקור נסיעות לתושבי המרחב הכפרי ולתושבים בערי פריפריה. לדבריה, ישנה גם בעיה בהוזלת נסיעה באוטובוס על פני רכבת, וצריך לתת את הדעת איך לא מעבירים נוסעים מרכבות לאוטובוסים. היא קראה להתחיל למנות את 24 השעות בחופשי-יומי מרגע התיקוף הראשון ולא מהשעה 4 בבוקר. כמו-כן, ביקשה להציב מכונות לטעינת רב-קו במרחב הכפרי ולתכנן תיאום בין הקווים לקיצור משך הנסיעה הקיים היום שהופך את הנסיעות בפריפריה ללא משתלמות.

ח"כ גבי לסקי: "מברכת על האחדת התעריפים המקדמת שוויון, אך צריך להפוך את הרפורמה לשווה יותר ולדאוג שאלה שיפסידו מהרפורמה לא יפסידו. צריך להעביר אנשים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית וההפרדה בין הרכבות לאוטובוסים אינה ברורה". היא ציינה שיש אנשים שעושים שימוש מזדמן גם ב-20 נסיעות בחודש. לסקי תהתה מדוע לא לתת הנחת 50% לזכאי הבטחת הכנסה לא רק על נסיעות בודדות והציעה לתת הנחה גם למלווים לקשישים.

ח"כ אורי מקלב אמר כי לקרוא לרפורמה "דרך שווה" זה נשיאת השם לשווא: "זו לא רק דרך לא שווה אלא גם מפלה. יש פה פגיעה בפריפריה". הוא ציין את הפגיעה בביתר עילית ובמודיעין עילית שנמצאות במדרג חברתי כלכלי נמוך וציין כי יש משפחות שאצלן תהיה עלייה של אלפי שקלים בחודש. עוד אמר שתוספות השירות יהיו למטרופולין ולא לפריפריה.

צילום: משה אבוטבול, יעקב מרגי [צילום: ערוץ כנסת]

ח"כ יעקב מרגי: "פוגעים באזורים רוויי תחבורה ציבורית. כשננתח את הרפורמה בעוד שנתיים - האוצר ירקוד כל הדרך אל הבנק. הסטת נוסעים מהרכבות לתחבורה ציבורית (באוטובוסים) שלא קיימת ולא זמינה - זו איוולת שאין כמותה".

עו"ד מיקי רויטמן, שביצעה מחקר בנושא, אמרה כי אי-אפשר היה לקבל נתונים על השימוש של נוסעים, ומזה 30 שנה לא נעשה סקר שימוש בתחבורה הציבורית. לדבריה, לא ברור כיצד הוחלט לתת הטבה לבני 75 ומעלה, ולא נעשתה בדיקה כמה מהם מעוניינים להשתמש בתח"צ. בנוסף, ניתנו הטבות לנכים למרות שכמחצית מהתחנות הבין עירוניות וכל התחנות העירוניות לא מונגשות. בנוסף ציינה עו"ד רויטמן כי מבדיקה של 24 תעריפי חופשי יומי עירוניים עולה שהמחיר של שני שלישים מהם עלה ב-20-10 אחוזים.

יו"ר התאחדות הסטודנטים, אלחנן פלהיימר, התייחס לאמירה לפיה הסטודנטים ייהנו מהרפורמה ואמר כי ההתאחדות, שמייצגת למעלה מ-350 אלף סטודנטים שלמעלה מ-505 מהם משתמשים בתח"צ לא הייתה שותפה למהלך. הוא שאל כיצד משרד התחבורה משיק רפורמה ללא נתונים על נסיעות של אנשים. ליטמנוביץ' השיבה כי הרשות לתח"צ במשרד ביצעה ניתוח נתונים והמטרה הייתה לעודד כמה שיותר נסיעות. נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רינת בניטה, אמרה כי הנתונים לא מפורסמים באתרים הממשלתיים ולכן הדבר הקשה לבחון מי נהנה ומי נפגע מהרפורמה.

ח"כ אופיר כץ תקף את שרת התחבורה והאשים כי כל מה שפוגע בפריפריה תמיד קשור אליה, והוסיף כי הבשורה היא שתושבי הפריפריה הולכים לשלם יותר. ראש עיריית ביתר עילית, מאיר רובינשטיין, אמר כי תושבי עירו הולכים לשלם הרבה יותר, ולהעביר 17 מיליון שקל בשנה לטובת הרפורמה. הוא הזהיר כינה את הרפורמה כרפורמת הטרנזיטים הלקויים, והזהיר מפני מעבר לנסיעה בהם על פני תחבורה ציבורית. נציגת ארגון כוח לעובדים, תמר אוחנה, ציינה כי המטרה היא לעודד שימוש בתח"צ, אבל אין נהגים בישראל וחייבים לטפל גם בבעיה הזו.

ח"כ סמי אבו שחאדה הוסיף כי היה מצפה לראות קידום תח"צ גם בחברה הערבית. ח"כ משה אבוטבול הוסיף כי "שר האוצר אמר שצריך לשלוח אותנו עם מריצות, אולי מריצה היא חלק מתחבורה ציבורית שתעיף אותנו למזבלה".