פילבר: החלטות מרכזיות שלי פגעו קשות בבזק

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, מאשר, כי ההחלטות המרכזיות שקיבל בעניינה של בזק התבססו על עמדתו הקודמת של המשרד או פגעו משמעותית בחברה. הוא דיבר (יום ג', 26.4.22) בתחילת חקירתו הנגדית בתיק 4000. התביעה טוענת, כי פילבר הקל עם בזק על-פי הנחייתו של בנימין נתניהו, כתמורה לשוחד בדמות הסיקור החיובי באתר וואלה.

פילבר אמר: "עמדת משרד התקשורת לפני שהגעתי הייתה שאין מניעה לאשר את מיזוג בזק-yes. התנאים היו טקטיים והם בסופו של דבר הוסרו בידי אנשי המקצוע; [סמנכ"ל הכלכלה] הרן לבאות הסיר את דרישתו". סניגורו של שאול אלוביץ, עו"ד ז'ק חן: "אתה לא יודע שהוא הסיר את דרישתו מטעמים לא ענייניים". פילבר: "לא". חן שאל מדוע פילבר לא העלה נקודות אלו מיוזמתו בחקירה הראשית, ונענה: "הובאתי כעד תביעה, נצמדתי לנושאים שעלו בחקירות שלי ועניתי על מה שנשאלתי".

ביולי 2016 צייץ פילבר: "עסקת Yes-בזק אושרה על-ידי ברגר וההגבלים - נתניהו רק חתם. הטלפוניה מעוכבת כבר ארבעה חודשים באדיבות דה-מרקר וגידי ויץ". חן: "זו הייתה עמדתך בזמן אמת". פילבר: "חלק מן העמדה. מה שכתוב פה הוא נכון. כל התמונה היא מורכבת ובנויה מהרבה מאוד פרטים, ואי-אפשר כל פעם לקחת פרט אחד ולומר כן או לא". חן: "אנחנו נמלא את כל החורים שנותרו בחקירה הראשית ונראה איזו תמונה מלאה אפשר להסיק מהעדות שלך".

ביוני 2017 כתב פילבר לעוזרת האישית שלו, עדי קהאן: "אני אימצתי את החלטת המנכ"ל הקודם ברגר במרס 2015 יחד עם הדרג המקצועי לאשר את המיזוג. אין מניעה לאשר את המיזוג". בעדותו הסביר: "כתבתי את זה שבוע לפני המעצר הראשון והיינו מאוד עסוקים בתשובתנו למבקר המדינה. בשלושת החודשים האחרונים של תפקידי נברנו לא מעט במסמכים שלפני כן פחות הכרתי אותם". קהאן כתבה שייטען שברגר דחה את המיזוג והוא זירז אותם. פילבר השיב: "הם [אנשי המשרד] הביאו את זה אלי, היה איזה דד-ליין בגלל אסיפה בבזק". בעדותו אמר: "זה בא במקביל. הסוגיה הייתה על שולחני וגם אני פניתי אליהם וביקשתי. נתניהו חתם חתימת קיום על המסמך שהוכן לחתימתו".

בעניין רפורמת המחירים אישר פילבר, כי הוא סירב לשנות את הליבה ובזק לא קיבלה את כל מבוקשה. בסוף 2014 חתם השר גלעד ארדן על תקנות שקבעו את המחירים קדימה. חן: "המחירים הללו היו למגינת ליבה של בזק". פילבר: "עד שאני עזבתי הם לא תוקנו, ולמיטב ידיעתי - גם אחרי". חן: "המחירים בשוק הסיטונאי שאתה קבעת היו כל כך גרועים לבזק, עד ששאול אלוביץ היה בדמעות". פילבר: "נכון. קבענו מחיר שבזק בשום פנים ואופן לא הסכימה לו. המחירים שקבעתי היו מתוך השיקולים המקצועיים שלי". חן: "גם בטלפוניה בזק לא קיבלה את מה שהיא רצתה". פילבר: "בהדדיות, באופן מובהק, לא רק שלא הסכמתי לשום שינוי, אלא שעוד החמרתי עם בזק, מתוך תפיסה שההדדיות היא המפתח להשקעות".

"זה היה במרכז המדיניות שלי"

צילום: אלוביץ היום. היה בדמעות [יונתן זינדל, פלאש 90]

חן: "הדיון על ביטול ההפרדה המבנית החל הרבה לפני זמנך. אתה רצית ליישם מודל הרבה יותר מצומצם". פילבר: "נכון. במקום לבטל את ההפרדה, רצינו לפרוס אותה לפרוסות, להתחיל בשלב אחד ולהתקדם במקביל להתקדמות של בזק בפריסת התשתיות. מבקר המדינה עצר את התהליך הזה בתחילת 2017". חן: "היית מוכן לתת לבזק משהו שדובר עליו כבר קודם, תמורת דבר שבליבת התפיסה המקצועית שלך – פריסת הסיבים האופטיים".

פילבר: "נכון. ראיתי שהמשרד לא חשב קדימה אלא היה עסוק ברפורמת השוק הסיטונאי. נדהמתי לראות שמבחינה טכנולוגית, גם אם כל החברות נכנסות לבזק ורוכבות עליה – זו תשתית מ-2009 שמתאימה בערך לשניים וחצי מסכים בכל בית, שזו קריסת מערכות מוחלטת. ראינו את זה בזום של הילדים בתחילת הקורונה.

"זה היה במרכז המדיניות שלי, זה גדול מאוד וחשוב מאוד, וזה עולה מיליארדים רבים. בזק יכלה לעשות את זה, אבל חברה לא תשקיע מיוזמתה בלי שיש לה ודאות רגולטורית ובלי שתראה את ההחזרים, שחלקם תלויים ברגולטור". חן: "את ביטול ההפרדה המבנית לא הבאת לפתחו של נתניהו". פילבר: "לא דיברתי איתו על זה בצורה מפורטת".

חן: "גם היום אתה חושב שזה היה רעיון טוב וחיוני". פילבר: "מאז שעזבתי את המשרד, היו ארבעה שרים ושלושה מנכ"לים, וכולם אימצו את המדיניות הזאת בצורה זו או אחרת. אני לא חוזר בי, ואומר שזה עלה למדינה הרבה מיליארדים. ציטטתי את המנכ"לית הנוכחית, שאמרה שכל שנה עולה למשק 13 מיליארד שקל, ולכן על ארבע שנים אמרתי שזה 50 מיליארד שקל. ראיתי את בזק והוט כחברות תשתית ורציתי ששתיהן ייכנסו לסיבים האופטיים כדי שתהיה תחרות; את הוט משכתי ממש בכוח לזה". חן הציג שורה של ציוצים שכתב פילבר, בעיקר בשנה האחרונה, בהם הוא תוקף את ההימנעות מפריסת הסיבים האופטיים.