העליון אשרר את ביטול החלטת כוכבי להדיח קצין

בית המשפט העליון דחה (יום ב', 14.3.22) את ערעורו של הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ביטל את הדחתו של רב-סרן גלעד פרנקן בעקבות התאבדותו של הלוחם ניב לובטון. הנשיאה אסתר חיות קובעת, כי מדובר במקרה חריג בו יש להתערב בשיקול הדעת הפיקודי של הרמטכ"ל.

לובטון, לוחם חי"ר בחטיבת גבעתי, התאבד יומיים לאחר ששני רכזי מודיעין במצ"ח באר שבע ניסו לגייס אותו כמקור - דבר שהכניס אותו ללחץ כבד ולדיכאון, שהסתיימו במותו הטראגי. החקירה העלתה, כי הרכזים חרגו מן הפקודות בכך שלא דיווחו למפקדיהם על מצוקתו הנפשית הניכרת לעין של לובטון והם הועמדו לדין. החוקרים לא הצביעו על פגם כלשהו בהתנהגותו של פרנקן ביחס למותו של לובטון ובתפקוד היחידה בכלל. להפך: באותו שבוע ממש, הוא הזכיר לרכזי המודיעין שעליהם לדווח לו ולקצין המודיעין על כל אירוע חריג הנוגע למקור אפשרי, כולל נטיות אובדניות.

גם שלושה תחקירים פיקודיים לא מצאו כל פגם בהתנהלותו של פרנקן; הוא פעל על-פי כל הנהלים ואף מעבר להם, הן סביב עניינו של לובטון והן לאורך שירותם של שני רכזי המודיעין, ואף זכה לשבחים על טיפולו באירוע לאחר שדווח על העדרו של לובטון. בחודשים שלאחר האירוע קודם פרנקן בתפקידו, נועד לקבלת דרגת סגן-אלוף, וזכה לשבחים רבים.

בחודש מאי 2020 זימן אותו ראש אכ"א דאז, אלוף מוטי אלמוז, הודיע לו שהוא רואה בו את האחראי למותו של לובטון והודיע שבכוונתו להדיחו מיידית מצה"ל. פרנקן נטל ייצוג משפטי, הוא זומן לשימוע בנימוק ש"לא מימשת את אחריותך הפיקודית הבסיסית ואף רחוק מכך", ואלמוז החליט להדיחו ממצ"ח ומכל תפקיד פיקודי ולעכב את קידומו במשך שש שנים. כוכבי אישר את ההחלטה, עוד לפני שניתן לפרנקן לממש את זכות הערעור בפניו; חודשיים מאוחר יותר הוא דחה את ערעורו של פרנקן, והוא פנה לבית המשפט המחוזי (השופטת ארנה לוי) אשר קיבל את עתירתו בינואר אשתקד.

קשיים בהחלטת ראש אכ"א

צילום: אלמוז. 16 חודשים אחרי [יונתן זינדל, פלאש 90]

חיות מזכירה, כי בשנת 2010 עיגנה הכנסת את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטות פיקודיות הנוגעות לסיום שירותם של אנשי קבע. הגישה המקובלת בהקשר זה היא מרוסנת מאוד, מתוך הכרה בכך שהחובה להבטיח את התאמת המשרתים בצה"ל לתפקידיהם, מוטלת על הרמטכ"ל. על כן, רק במקרים חריגים ביותר יתערב בית המשפט בשיקול דעתו בכל הנוגע לענייני כוח אדם בצבא.

חיות קובעת, כאמור, כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים, שכן ההחלטה להדיח את פרנקן עומדת בסתירה לנוהל ההדחה הצה"לי שעליו התבססה, וכן לתמונה העובדתית שנפרשה בחקירה ובתחקירים שנערכו לאחר המקרה. קיים פער מהדהד בין התמונה העובדתית שנפרשה בעקבות החקירות והתחקירים הללו, ובין הנימוקים הלקוניים והמשתנים שהוצגו על-ידי רשויות הצבא להצדקת הדחתו של פרנקן. פער זה, פסקה חיות, נותר ללא מענה גם בתום ההליכים המשפטיים, ולכן אין להתערב בהחלטתה של לוי.

חיות ציינה, כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו של פרנקן מעוררת קושי במספר היבטים: ההחלטה התקבלה בידי אלמוז 16 חודשים לאחר התאבדותו של לובטון; ההחלטה עצמה התקבלה בבהילות; ההנמקות שניתנו להחלטה השתנו לאורך ההליך; והערעור שהגיש פרנקן נדון בפני כוכבי, אף שעוד קודם לכן הודיע דובר צה"ל שהוא אימץ במלואה את החלטתו של אלמוז.

על החלטתו של אלמוז אומרת חיות, כי "ההנמקה בהחלטת ההדחה הינה לקונית ביותר. נטענו בה טענות כלליות שלפיהן פרנקן 'לא מימש את אחריותו הפיקודית', 'סטה בהתנהגותו סטייה בולטת מהנדרש', ויצר 'אווירה שאפשרה לתקלה כה חמורה לצמוח' – אך לא נוצק בה שום תוכן ממשי המתייחס להתנהגותו של פרנקן בפועל. הכשל הקונקרטי היחיד שהוזכר בהחלטת ההדחה היה הפרת הנהלים ביחידה – אך אלו הופרו על-ידי פקודיו של פרנקן ולא על-ידי פרנקן עצמו, ולא הוסבר כיצד התנהגותו של פרנקן היא שגרמה להפרות מצד פקודיו". ואילו מעדותו במחוזי עלה ספק האם כל המידע הרלוונטי היה בפניו בעת שקיבל את החלטתו.

"אין מדובר בפגמים טכניים בהנמקה, אלא בפגם היורד לשורש החלטת ההדחה שעיקרו בהעדר תשתית עובדתית מספקת לביסוס החלטתו של ראש אכ"א להדיח את פרנקן מכוח נוהל ההדחה, ובניסיונות חוזרים ונשנים להצביע בדיעבד וללא הצלחה על קיומו של יסוד סביר להניח שנפל פגם בהתנהגותו של פרנקן", קובעת חיות.

נדחתה גם עתירת ההורים

צילום: חיות. פגם מהותי [צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש 90]

חיות מדגישה, כי הפגם העיקרי שנפל בהחלטה להדיח את פרנקן הוא היעדרה של תשתית עובדתית ראויה המלמדת על התנהגות מצידו החורגת מאמות המידה הנדרשות. שבמקרה זה בוצע איסוף נתונים מקיף – בחקירה פלילית יסודית וכן במספר תחקירים פיקודיים – ואת סותרים את החלטתו של כוכבי. בנסיבות אלה, קבעה חיות, בהליך שהוביל אל החלטת ההדחה של פרנקן נפל פגם חמור המצדיק את ביטולה. היא גם מצביעה על אמירות של כוכבי שלא מתיישבות עם סדר האירועים, ועל כך שבניגוד לנוהל - לא הביא בחשבון את מלוא התמונה על תפקודו של פרנקן ואת היותו קצין מצטיין ומוערך מאוד.

לבסוף אמרה חיות, כי על רשויות הצבא מוטלת חובה משפטית ומוסרית מהמעלה הראשונה לנקוט צעדים מתאימים להגנה על שלומם של המשרתים בצה"ל. לדבריה, יש לברך על הצעדים שננקטו להפקת לקחים מן האירוע הטרגי, ברמה המערכתית, ובכללם הקמת הצוות אשר בחן את אופן גיוס המקורות במצ"ח וביצוע שינויים בנושאים שעליהם התריע מבקר המדינה עוד בשנת 2018.

חיום גם דחתה את עתירת הוריו של לובטון, אשר ביקשו להורות לפצ"ר להעמיד את שני הרכזים לדין בעבירה המייחסת להם אחריות למותו. חיות ציינה, כי החלטת הפצ"ר התקבלה לאחר חקירה מקיפה, ולאחר שנערכו השלמות חקירה בעקבות מידע נוסף שעליו הצביעו העותרים ואשר לא היה ידוע לרשויות החקירה. רצונה של משפחת המנוח לקיים בדיקה יסודית באשר לנסיבות מותו של בנם, על-מנת שימוצה הדין עם האחראים לכך, הוא מובן וברור והלב יוצא אליה. אולם, ההחלטה אם יש די ראיות להאשים חייל בעבירה מסוימת מצויה בליבת סמכותו המקצועית של הפצ"ר, ולא הוצג בפני בית המשפט פגם שנפל בהחלטתו ואין סיבה להתערב בה.

השופט נעם סולברג הוסיף: "מאז חודש מאי 2020 דבק ראש אכ"א בעמדתו, והחרה-החזיק אחריו גם הרמטכ"ל. לא הועילו למשיב [פרנקן] מסקנות התחקירים הפיקודיים שלא מצאו כל דופי בהתנהלותו; לא הועילו למשיב המלצותיהם החמות של מפקדיו; לא הועילו למשיב פעולותיו החשובות, לפני מותו הטראגי של המנוח, ואף לאחר מכן". עמדתו של כוכבי "עומדת בניגוד לנוהל ההדחה הצה"לי, בסתירה
לכללי הצדק הטבעי, ואינה ממלאת אחר אמות המידה של המשפט המינהלי. לא במידה
ובמשקל עסקינן, לא בפערי דעה ומחשבה בין הרמטכ"ל וראש אכ"א לבית המשפט, כי
אם ביסוד ושורש כללי המשפט המינהלי". סולברג מדגיש, כי מדובר בתקלה חריגה ושתיקונה ישפר את האחריות הפיקודית המוטלת על הרמטכ"ל.

השופט אלכס שטיין הסכים עם חיות וסולברג. את כוכבי ייצגו עוה"ד ליטל סדובססקי ורחל שילנסקי; את מיכל וערן לובטון ייצגו עוה"ד בועז בן-צור ועידן סגר; את פרנקן ייצגו עוה"ד שלמה צפורי ואריאל חברון; ואת הפצ"ר - עוה"ד יעל מורג יקו-אל ואיתמר גלבפיש.