פיתוח צפון הארץ נותר על הנייר

בינואר 2017 החליטה הממשלה להפעיל תוכנית רב-שנתית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לחיפה. היקף התוכנית עמד על 19.3 מיליארד שקל, מתוכם 17.3 מיליארד שקל הוקצו למחוז הצפון. אלא שבפועל, רק 2.8 מיליארד שקל היו תקציבים חדשים; כל היתרה היו בגדר מימוש של תוכניות קיימות. הממשלה לא קבעה כיצד תיבחן האפקטיביות של התוכנית, והדבר ממילא לא נעשה; כמו-כן, לא גובשה תוכנית המשך. כך מדווח (יום ג', 19.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

לתחום הבריאות הוקצבו 2.5 מיליארד שקל לשנים 2020-2017, והנתונים מלמדים שיש צורך דחוף בשיפור מצב הבריאות בצפון: תוחלת החיים נמוכה מאשר בשאר המחוזות (למעט הדרום), שיעור תמותת התינוקות הוא בין הגבוהים בארץ, מספר הרופאים הוא מחצית ופחות מאשר במחוזות המבוססים. במחוז הצפון נמצאים שלושת בתי החולים בהם שיעור הפניות למימון ביחס לאוכלוסייה הוא הגבוה ביותר בארץ, בעוד מספר המיטות הוא הנמוך ביותר ואף נמצא בירידה. תושבי הצפון מחכים לטיפולים רפואיים משמעותיים 38-30 יום יותר מאשר תושבי תל אביב.

נכון לדצמבר 2019, הגם שהשקעות בתחום החינוך בהיקף של 859 מיליון שקל מסך של 945 מיליון שקל נוצלו, הדבר טרם הביא לצמצום של הפער בנתוני זכאות לבגרות בין מחוז הצפון לבין שאר המחוזות. שיעור זה עומד במחוז הצפון על 76.1% - הנמוך ביותר בארץ, למעט מחוז ירושלים. במרבית המקצועות המדעיים ובמקצוע האנגלית, שיעור הנבחנים במחוז הצפון ברמה של חמש יחידות לימוד נמצא במקום האחרון יחסית לשיעור הנבחנים בכלל הארץ. ב-2005 החליטה הממשלה להקים אוניברסיטה בצפון; דבר לא נעשה.

גם הכספים שהושקעו במשיכת חברות לצפון הארץ לא השיגו דבר: שמונה חברות קיבלו למעלה מ-60 מיליון שקל, אבל אף חברה לא עברה לצפון. התוכנית הצליחה ליצור 20 מקומות תעסוקה בשנים 2018-2017 במסלול הייעודי לצפון הארץ. הסיוע לעסקים בכלל ולעסקים קטנים בכלל ירד, מה שמלמד שיש פחות עסקים חדשים הזקוקים לו. התוצאה הברורה: ההכנסה לנפש בצפון הייתה נמוכה ב-2018 ב-26% מאשר הממוצע הארצי.

פיתוח תשתיות התחבורה במחוז הצפון הוא הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר - 12 מיליארד שקל. עם זאת, פרויקטים אלו היו בשלבים שונים של תכנון כבר לפני החלטת הממשלה, ואף נזכרו בתוכניות העבודה של משרד התחבורה ובתוכנית החומש של נת"י, ובאופן חלקי בתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018. בשטח יש עיכובים בהשלמת שישה מתוך 11 המיזמים התחבורתיים.

בהחלטה הממשלה נקבעו צעדים אסטרטגיים לפיתוח כלכלי באזור הצפון: בחינת העתקת מחנות צה"ל; בחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול; גיבוש תוכנית רב-שנתית להרחבת אזורי תעשיה קיימים והקמת אזורים חדשים; בחינת הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג; הכרה בפרויקטים בהיקף של 400 מיליון שקל כ"מיזמים לאומיים". החלטת הממשלה לא כללה צעדים אופרטיביים והקצאת תקציב וקביעת לוחות זמנים לביצועם, ועד סיום הביקורת לא נעשה דבר מכל אלו.