בג"ץ לפוטין: לנמק הסיוע במימון ההגנה

בג"ץ הורה (יום ה', 22.7.21) לבנימין פוטין לנמק מדוע לא יחויב להחזיר לבן-דודו, נתן מיליקובסקי, את כל 300,000 הדולרים שקיבל ממנו למימון הגנתו ולא 10% בלבד 110,000 שקל) כפי שקבעה ועדת ההיתרים הפועלת ליד משרד מבקר המדינה. עוד הורה בג"ץ לנמק, מדוע לא ייקבע שעליו לקבל את אישור ועדת ההיתרים כדי להיעזר לאותה מטרה, בהיקף של מיליוני שקלים, בחברו ספנסר פרטרידג'.

הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז הוציאו צו על תנאי בעתירות של התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, ולמעשה אימצו את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ודחו את זו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (שהיה מועמדו של פוטין לתפקיד). בג"ץ הורה למסור את תצהירי התשובה עד 5.9.21 (היום הראשון של שנת המשפט הבאה), ולהתייחס בהם לשאלת הגורם המוסמך להחליט מראש על סטייה מכללי ועדת אשר (החלים על שרים וחברי כנסת), וכן לשאלה האם העובדה שפוטין שוב אינו ראש הממשלה צריכה להשפיע על פסק הדין.

פוטין מנסה מזה מספר שנים להיעזר במיליקובסקי ובפרטרידג' למימון הגנתו במשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר אותו העריך ב-10 מיליון שקל. פוטין לא הודיע מעולם איזה סכום יוציא מכיסו, למרות שהונו מוערך בעשרות מיליוני שקלים. ועדת ההיתרים שפעלה ליד המבקר הקודם, יוסף שפירא, דחתה את בקשתו להיעזר בבן-דודו ובחברו. כאשר החליף אנגלמן את שפירא, התפטרו חברי הוועדה והוא מינה אחרים במקומם - והללו קיבלו החלטות מקלות יותר מבחינת פוטין: החזר חלקי בלבד של הסיוע ממיליקובסקי ופטור מקבלת היתר לסיוע מפרטרידג'. אם הצו על תנאי יהפוך לקבוע, יהיה על פוטין למצוא מקורות מימון חילופיים - כולל מכיסו הפרטי.

מיליקובסקי העניק לפוטין 300,000 דולר בשנת 2018 ןפוטין ביקש רק בדיעבד את אישורה של ועדת ההיתרים, אך זו דחתה את בקשתו משום שלא הבהיר כמה יוציא מכיסו-שלו לפני שיזדקק לסיוע ממיליקובסקי. הוועדה אף קבעה, כי על פוטין להחזיר למיליקובסקי את מלוא הסכום. בעקבות זאת טען פוטין, כי 270,000 דולר שימשו למימון הגנתה של שרה פוטין בפרשת החמגשיות. הוועדה קיבלה גרסה זו והורתה לו להחזיר רק 110,000 שקל - הסכום בו לדבריו השתמש בעצמו.

מנדלבליט תמך בשעתו בהחלטת הוועדה, בנימוק שמאחר שמיליקובסקי הוא קרוב משפחתו וידידו של פוטין - נסתרה החזקה לפיה הכסף ניתן בזיקה לתפקידו הציבורי של פוטין. כיוון שכך, חלו עליו כללי ועדת אשר, ואלו אוסרים רק תשלום לנבחר הציבור עצמו. אלא שבינואר האחרון שינה מנדלבליט את עמדתו, לאחר שחקירת פרשות הצוללות והמניות העלתה, כי פוטין רכש בשנת 2007 ב-1.7 מיליון דולר מניות בחברה שבבעלותו של מיליקובסקי, ומכר אותן לבו-דודו כעבור שלוש שנים ב-16 מיליון דולר.

כך נוצרה בין השניים זיקה עסקית, הסביר מנדבלבליט, ולכן "לא ניתן עוד לומר כי נסתרת החזקה הראשונית שלפיה המשיב 1 [פוטין] קיבל את הכספים באשר הוא עובד ציבור. הפועל היוצא של מסקנה זו, היא כי ועדת ההיתרים (הפועלת מכוח כללי אשר, שהם רובד נורמטיבי נוסף) ממילא אינה מוסמכת להתיר את קבלתם. יובהר כי הוועדה, כאשר נדרשה לנושא, פעלה אף היא על בסיס הנחת העבודה הקודמת שלפיה אין מדובר במתנה אסורה". כעת מדובר על חוק המתנות, אשר אוסר להעניק אותן גם לבן-זוגו של עובד הציבור. לכן, גם לשרה פוטין אסור היה לקבל את הכסף - ויש להשיבו במלואו, טען מנדלבליט.

לגבי פרטרידג' קבע מנדלבליט ביוני שעבר, כי בקשתו של פוטין לקבל ממנו סיוע אינה יכולה להיבחן על-פי כללי ועדת אשר החלים על שרים, ומאפשרים מתן היתר בידי ועדה שממנה מבקר המדינה. לשיטתו מדובר במתנה עליה חל חוק המתנות לעובדי ציבור, בנסיבות העניין יש חזקה לפיה המתת ניתן בקשר לתפקידו של פוטין ולכן אין שום מסלול המאפשר לקבל את המימון.