המגבלות על פוטין - מעכשיו

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אומר (יום ה', 23.7.20), כי ראש הממשלה, בנימין פוטין, מנוע כבר כעת מלעסוק בנושאים המופיעים בטיוטת הסדר ניגוד העניינים שהעביר אליו. זאת, כל עוד לא תתקבל החלטה אחרת - אם תתקבל כזו - בעקבות קבלת תגובת באי-כוחו של פוטין.

הטיוטה שהעביר מנדלבליט לבא-כוחו של פוטין, עו"ד יוסי כהן, כוללת מגבלות חסרות תקדים בהיקפן, הנובעות לשיטתו של מנדלבליט מהמשפט המתנהל נגד פוטין. עיקרן הוא מניעת כל התערבות של פוטין בענייני מערכות האכיפה והמשפט, כולל חקיקה היכולה להשפיע בצורה כלשהי על ענייניו, מינוי מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה, בחירת שופטים ומעמד בתי המשפט. כהן הציג בפני מנדלבליט הסתייגויות נרחבות מן הטיוטה, ואף דרש ממנדלבליט לפסול את עצמו מלעסוק בה בטענה שהוא מצוי בניגוד עניינים כמי שחתום על כתב האישום נגד פוטין.

עוזרו של מנדלבליט, גיל לימון, השיב בשמו למכתבו של כהן. מתשובתו עולה, כי מנדלבליט אינו רואה את מכתבו של כהן כתגובתו הרשמית של פוטין, אותה הוא מבקש לקבל בתוך עשרה ימים. "עד לקבלת החלטה אחרת, יש לראות את האמור בטיוטת חוות הדעת כהנחיה משפטית מחייבת", מדגיש לימון בשמו של מנדלבליט. לדבריו, טענותיו של כהן כלפי מנדלבליט ודרישתו שיעביר את הטיפול בהסדר לידי מבקר המדינה או שיפוט בדימוס, הן חסרות בסיס. כתב האישום הוגש "משיקולים ענייניים בלבד, לאחר תהליך ארול וסדור", ולכן אין כל מקום לטענה בדבר ניגודי עניינים של מנדלבליט - נאמר במכתב.

עוד אומר לימון, כי אין יסוד משפטי לטענה זו של כהן. לדבריו, בג"ץ קבע מספר פעמים, כי היועץ המשפטי אינו מצוי בניגוד עניינים מול ראש הממשלה בכובעו זה, כאשר במקביל הוא פועל בעניינו בכובעו כראש התביעה. קביעות אלו נעשו בעניינו של פוטין עצמו, אשר גם הודיע - בדיון בעתירות נגד מינויו הנוכחי לראש הממשלה - שמקובל עליו שמנדלבליט יכין את הסדר ניגוד העניינים עימו.

בהתייחסו לטענותיו העיקריות של כהן אומר לימון, כי הנושאים הנוגעים למערכת אכיפת החוק המנויים בטיוטה, מעוררים חשש לניגוד עניינים מצידו של מי שעומד לדין. שוטרים צפויים להיקרא לעדות, ולכן פוטין אינו יכול לעסוק במינוי המפכ"ל; אין כל מניעה שיעסוק בטיפולה של המשטרה בקורונה. פוטין אינו רשאי ממילא להתערב בבחירת השופטים, כמו כל מי שאינו חבר בוועדה, והדברים נאמרו למען הזהירות. המגבלות על פעילותו של פוטין בתחום החקיקה נובעות, סבור מנדלבליט, מכללי המשפט המינהלי; הוא יוכל להצביע בכנסת על חוקים העלולים להוות ניגוד עניינים, אם יצהיר על כך מראש. עוד מדגיש מנדלבליט, כי המגבלות חלות גם על השפעה עקיפה מצידו של פוטין - למשל באמצעות העברת מסרים בלתי רשמית או בידי גורמים מטעמו.