בקשה לצו מניעה נגד בית הנשיא

( 15-08-19) רזיאל צור בכיר בבית הנשיא טוען כי דחיית מועמדותו שהוגשה במסגרת מכרז פנימי לתפקיד ראש אגף בכיר תפעול ופרויקטים, הנה ניסיון נוסף של המנכ"ל הראל טובי לפגוע בו, להתנכל לו, ולרסק את זכויותיו כעובד, לאור ובשל העובדה כי הגיש כנגדו תלונה למבקר המדינה.

צור המשמש כראש אגף בכיר ביטחון, חירום, מידע, וסייבר בבית הנשיא מזה 12 שנים פנה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשה דחופה להורות לבית הנשיא להימנע מלאייש את תפקיד ראש אגף בכיר תפעול ופרויקטים, ובכלל זה להימנע מלפרסם מכרז חיצוני לתפקיד (לפני כשבוע פרסם בית הנשא את המשרה במכרז חיצוני). זאת עד לבירור תביעתו העיקרית לביטול ההחלטה הפסולה והמנוגדת להוראות הדין כדבריו בדבר דחיית מועמדותו לתפקיד, ולהורות על כינוסה מחדש של וועדת המכרז על ידי גוף אובייקטיבי, על מנת שזו תשקול את מועמדותו לתפקיד.

צור המכהן בתפקידי ניהול בשירות המדינה זה 24 שנים, לשעבר מנהל צוות בשב"כ, מציין בפנייתו לבית הדין כי לפני כ-3 שנים הוא נאלץ להגיש למבקר המדינה תלונה כנגד מנכ"ל בית הנשיא הראל טובי בעקבות התנהלות בלתי תקינה מצידו והתעמרות והתנכלות ממנה סבל. זאת לדבריו נוכח סירובו לאפשר את מועמדתו של בן משפחתו וסירובו לאשר חריגות שכר בניגוד להוראות הדין.

בקצה המזלג מציין צור כי תלונתו כנגד המנכ"ל עסקה בטענותיו לפיהן הלה מתנכל לו ולא מאפשר לו לבצע את עבודתו כראש אגף הביטחון בבית הנשיא, נוכח סירובו לקלוט תחתיו לעבודה בתפקיד סגן מנהל אגף ביטחון וממלא מקום ראש האגף, מועמד אשר לא עמד בדרישות הביטחון ובהתאם להוראות היחידה לאבטחת אישים, מועמד אשר בדיעבד הסתבר כי הוא בעל קשר משפחתי קרוב למנכ"ל.

בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד סיגל פעיל ואדר שוורץ אביטל נאמר כי לאחר הליך גישור שהתקיים בפני השופטת בדימוס אגסי בעקבות תלונתו של צור, נחתם בין הצדדים הסכם גישור. כמו כן בעקבות מחלוקת בעניין הסכם הגישור ולאחר הליך בוררות שהתקיים בין הצדדים נתקבל בסוף חודש מאי פסק בוררות מטעם השופטת אגסי.

עתה טוען צור כי בעת כניסתו לחדר וועדת המכרז נדהם לגלות כי יו"ר הוועדה הוא המנכ"ל אשר לא העביר את שרביט ניהול הוועדה לידי גורם אחר נטול דעות שליליות קודמות כנגדו, נוכח היותו זה שהגיש כנגדו תלונה.

אלא שבכך לא די ולדברי צור לא זו בלבד שהמנכ"ל לא פסל את עצמו מתפקיד יו"ר וועדת המכרז, אלא שהוא ניצל את סמכותו זו לרעה על מנת לפגוע בו, תוך שהוא מסתיר ואינו חושף בפני יתר חברי הוועדה את דבר ניגוד העניינים החמור ואת היכרותו המוקדמת עמו, לרבות ההליך המשפטי בפני מבקר המדינה והשופטת אגסי, את תלונת ההתנכלות, והליך הבוררות שהתנהל ביניהם.

לטענת צור ניצול המעמד והסמכות על ידי המנכ"ל הביאה להחלטת וועדת המכרז כי הוא לא יזכה במשרה עליה התמודד, וכל זאת על סמך מניעים אישיים של המנכ"ל ללא קשר ענייני ואובייקטיבי למקצועיותו והתאמתו לתפקיד, ולאחר "ראיון" פיקטיבי שנערך לו ואשר התקיים כחקירה ממוקדת שמטרתה לפסול את מועמדתו לתפקיד ולפגוע בשמו הטוב.

במסגרת הראיון האמור טוען צור כי הוטחו כנגדו האשמות חסרות בסיס באופן מגמתי ולעומתי ובניגוד לכל דין. צור מציין עד כי מלבד המנכ"ל ישב ושימש כחבר הוועדה ראש אגף בכיר תפעול ופרויקטים ומ"מ המנכ"ל רוני אמיר המסוכסך עמו זמן רב בשל חילוקי דעות מקצועיים. זאת לרבות אלימות מילולית שהפגין כלפיו וכלי סגנו, עיכוב בביצוע תחקירים מבצעיים מול נהגים במחלקת החבורה ועוד, התנהלות שאין לה מקום במוסד בית הנשיא.

כך טוען צור כי נאלץ להתמודד במכרז מול גורמים עליהם הלין, הפועלים באופן בלתי תקין ומתנכלים אליו מזה מספר שנים ואשר מן הראוי היה כי יפסלו את עצמם בשל ניגוד עניינים מובהק ויאשרו הליך מכרזי תקין, אובייקטיבי, ונטול פניות כמחויב מגוף ציבורי ובכלל.

לטענת צור מדובר בהחלטה שהתקבלה על דרך המחטף, בהעדר כל שקיפות כמתחייב, ואף מבלי ליידע את חברי הוועדה אודות ניגוד העניינים בו היה מצוי יו"ר הוועדה. הלה טוען צור לא יכול היה לשים עצמו בוועדת הבוחנים מן החשש שלא יפעיל שיקול דעת אובייקטיבי מקצועי גרידא, אלא ששיקול דעתו יוכתם אפריורי וללא קשר לתפקיד או למידת התאמתו אליו בשיקולים זרים לרעתו.

צור טוען עוד כי בית הנשא מתנהג כמי שאינו כפוף לדין, עושה במכרזים שהוא עצמו מפרסם כבתוך שלו לפי תכתיבים המונעים משיקולים זרים, ובדרך הנוגדת כל התנהלות ראויה המחייבת גוף ציבורי, ותוך הפרת הוראות הדין המחייב את בית הנשיא לפעול בשקיפות והגינות.