שוב: אליעד שרגא לא ישלם

בית המשפט העליון ממשיך להימנע מלהטיל הוצאות על התנועה לאיכות השלטון בגין עתירות מופרכות, גם כאשר צדדים אחרים נאלצים להשיב עליהן. הפעם (יום ד', 31.7.19) לא הוטלו עליה הוצאות למרות שנקבע, כי עתירתה לקתה בשלושה פגמים.

התנועה ביקשה בחודש שעבר להורות לוועדה למתן היתרים לנקוט הליכי בזיון בית המשפט נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משום שלא הגיש לה את המסמכים המובטחים בנוגע לבקשתו לאשר מימון חיצוני להליכים נגדו. השופט יצחק עמית הורה לוועדה ולנתניהו להשיב על העתירה, למרות שהעיר בו במקום, כי נראה שהיא מוקדמת מדי.

ב-1.7.19 ביקשה התנועה - בלא לפנות למשיבים - לתקן את העתירה ולהוסיף כמשיב את מבקר המדינה היוצא, יוסף שפירא. לטענתה, שפירא צפוי לאשר את בקשתו של נתניהו לקבל הלוואות במקום מענק. היא דרשה להורות לשפירא להעביר את בקשתו של נתניהו לוועדה למתן היתרים, להורות לו לקבוע מנגנון לפרעון ההלוואה ועוד. העתירה המקורית והבקשה לתיקון התבססו על פרסומים בתקשורת - למרות פסיקה חוזרת ונשנית, ולפיה אין זה מקור עליו ניתן לבסס פנייה לבית המשפט.

בדחותו את העתירה ואת הבקשה לתיקונה, מתאר עמית בפירוט את הפגמים המשמעותיים בהתנהלותה של התנועה. היא ניסתה להגיש עתירה חדשה במסווה של תיקון עתירה קיימת ("יש לתמוה על העותרת, שהיא שחקנית חוזרת בהליכים מסוג זה, שראתה לפעול כפי שפעלה"); עתירתה המקורית הייתה מוקדמת ובדיעבד גם מיותרת; היא לא מיצתה את ההליכים מול המבקר.

עמית מסכם: "הנה כי כן, בהתנהלותה לקתה העותרת בשלושה אלה: פעם ראשונה - בכך שנחפזה להגיש עתירה שדינה היה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת (כפי שאכן נתברר בדיעבד); פעם שנייה - בכך שניסתה לתקן את הפגם הראשון באמצעות הגשת עתירה חדשה בכסות של בקשה לתיקון עתירה; פעם שלישית - שגם העתירה החדשה-למעשה, אף היא מוקדמת עקב אי-מיצוי הליכים. בפרפראזה על דבריו של השופט ברנזון כי 'אין מתקנים עוול בעוול', אין מרפאים ליקוי בליקוי. תרופתה של העותרת אינה מצויה אפוא בתיקון עתירתה, כי אם בהגשת עתירה חדשה".

למרות כל אלו, כאמור, לא הוטלו על התנועה הוצאות. השופטים עוזי פוגלמן ודוד מינץ הסכימו עם עמית. את התנועה ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור ורפאל אלטמן; את הוועדה ייצגה עו"ד נורית ישראלי; את נתניהו ייצג עו"ד יוסי כהן; ואת המבקר - עוה"ד יורם רבין וענבל עפרון-וינשטיין.