תביעת הפרשי שכר של עובדי מדינה בחוזים אישיים

( 26-02-19) 633 עובדי מדינה הגישו באמצעות ההסתדרות הלאומית תביעת הפרשי שכר כנגד המדינה בסכום של 56.2 מיליון שקלים. במבוא לתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נאמר כי עניינה הנה בהעסקת עובדי מדינה באמצעות "חוזים אישיים בשירות המדינה" בתנאים פוגעים ומפלים, בניגוד לתקנות ולהנחיות נציבות שירות המדינה, תוך שחיקת שכרם אל מול מקביליהם המועסקים באמצעות כתבי מינוי בדירוג דרגה.

התובעים מציינים כי נחתמו עם כולם חוזים אחידים מכוח התקנה הקובעת כי העסקתם הנה לאור העובדה שנציב שירות המדינה קבע כי עבודתם חיונית, וכי אין אפשרות להעסיק אותם בתנאי העבודה והשכר המקובלים בשירות המדינה. לדבריהם הם מועסקים בחוזה שתקופתו עד 5 שנים בכל פעם ואינם צוברים וותק לקביעות בעבודתם, בניגוד לעובדי מדינה על פי דירוג ודרגה.

בתביעה נטען כי בהאם לתקנות ולהוראת נציבות שירות המדינה, העסקת עובדים באמצעות חוזים אישיים אמורה להיות במקרים חריגים כאשר נקבע במפורש כי תנאי השכר של אותם עובדים שיועסקו בחוזים אישיים יהיו גבוהים משמעותית מתנאי השכר שהיו זכאים להם לו התקבלו לעבוד בשירות המדינה במשרה תקנית ולפי ההסכמים הקיבוציים.

בהתאם לכך נקבע כי שכרם של העובדים המועסקים בחוזים אישיים אמור להיות גבוה ב-20% משכרם של העובדים המועסקים לפי דירוג דרגה, כשתוספת זו ניתנה בין היתר בגין העדר קביעות והעדר פנסיה תקציבית.

ואולם נטען בתביעה כי המדינה עשתה שימש שלא כדין ובחוסר תום לב בהעסקת עובדים באמצעות חוזים אישיים ובמקום להעסיק עובדים בחוזים אישיים בהתאם לתקנות במקרים חריגים תוך בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו כפי שנקבע בהוראת נציבות שירות המדינה, העסיקה המדינה אלפי עובדים בחוזים אישיים אחידים, ולא דאגה לשמור על פערי השכר בינם לבין אלו המועסקים על פי דירוג דרגה, ואף לא פעלה בהתאם לסמכותה לעדכן את שכר העובדים בחוזים אישיים ולוודא כי אכן נשמרו פערי השכר כפי שנקבע ראש בהנחיות נציבות שירות המדינה.

בתביעה נאמר כי כי מסקנות דו"ח מבקר המדינה משנת 2012 על הליקויים החמורים בהעסקת עובדי מדינה באמצעות חוזים אישיים והעסקה שלא בהתאם לתקנות, לא יושמו עד היום ולא חל כל שיני בתנאי העסקתם של העובדים המועסקים באמצעות חוזים אישיים, ובמקום שהמדינה תדאג לשמור על פערי השכר בינם לבין עובדי מדינה לפי ההסכמים הקיבוציים, שכרם של העובדים המועסקים בחוזים אישיים נשחק במהלך השנים ולא עודכן במשך שנים רבות.

לדברי התובעים באמצעות עוה"ד זיוה אופק ואילן קמינצקי החל משנת 1998 ועד לשנת 2018 שכרם של העובדים המועסקים על פי דירוג דרגה עלה בלמעלה מ-54%, בעוד שכרם של העובדים המועסקים בחוזים אישיים עלה בכ-39% בלבד, כך שבפועל חלה שחיקה משמעותית בשכר העובדים המועסקים בחוזים אישיים לעומת מקביליהם המועסקים על פי דירוג ודרגה.

בית הדין מתבקש לקבוע כי העסקתם של העובדים בחוזים אישיים ללא עדכון שכרם ושמירה על פער של 20% בין שכרם לבין שכר העובדים המועסקים לפי דירוג דרגה, מהווה הפרת חובה חקקה כמשמעותה בפקודת הנזיקין וכן מהווה אפליה פסולה ללא כל הדקה עניינית  של העובדים המועסקים בחוזים אישיים.

בנוסף לקבוע כי החוזים עליהם חתומים התובעים הם חוזים אחידים ובהתאם להורות על ביטול הסעיפים בחוזים הללו הפוגעים בזכויותיהם כפי שנקבעו בהנחיות נציב שירות המדינה. בהתאם לכך להורות לנציב שירות המדינה ולממונה על השכר לקבוע מנגנון לעדכון שכרם של העובדים בחוזים האישיים על פי הנחיות בית הדין כפי שזה ימצא לנכון. בנוסף מתבקש בית הדין להורות למדינה שלא להעסיק עובדים באמצעות חוזים אישיים בשכר שווה או נמוך מהשכר הקיים בהסכמים קיבוציים. עוד מתבקש בית הדין להורות למדינה לשלם לתובעים את הפרשי השכר המגיעים להם בסכום מוערך של 56.2 מיליון שקלים.