מנדלבליט מחמיר כללי התרומות

נבחרי ציבור בכירים ייחשבו כמצויים בניגוד עניינים מול מי שתרמו להם סכומים העולים על התקרה שנקבעה בחוק - קובע (29.10.17) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בהנחיות המחמירות את הטיפול בהשלכותיהן של תרומות פוליטיות.

התרומה המירבית של תורם בודד למתמודד בפריימריז היא 11,343 שקל; למתמודד על ראשות מפלגה - 45,331-34,008 שקל (בהתאם למספר הבוחרים); למקים מפלגה חדשה - 10,000 שקל; ולמועמד לראשות רשות מקומית או מועצתה - 5,000 שקל. הנחייתו של מנדלבליט מתייחסת לראש הממשלה, השרים, סגני השרים, ראשי הרשויות וחברי המועצות, אך לא לחברי הכנסת.

מנדלבליט סבור, כי החובה לפרסם את שמות התורמים אינה מסירה לחלוטין את החשש לניגוד עניינים בו יימצא מקבל התרומה, אם וכאשר התורם יצפה שייטה לו חסד. הוא קובע כחזקה, כי אם התרומה עלתה על הרף המותר - קיים ניגוד עניינים, ויש לאסור על הנבחר לעסוק בענייניו של התורם בקדנציה הסמוכה לבחירות ובזו שאחריה (אם ימשיך בתפקידיו הביצועי). אותה חזקה תתקיים גם אם יתגלה, בביקורתו של מבקר המדינה, כי ניתנה תרומה שאמנם הייתה בגובה המותר אך היא לא דווחה כנדרש.

אותם עקרונות יחולו גם במקרה בו התורם לא העניק למועמד כסף, אלא ערבות או הלוואה. תקופת המגבלות תשתנה בהתאם לסכום ולמועד פרעון ההלוואה או הערבות, ממשיך מנדלבליט. כאשר התרומות של כמה בני משפחה יחדיו יעלו על הרף המירבי - יחולו המגבלות על יחסיו של המועמד עם כולם, גם אם כל אחד מהם תרם לבדו פחות מהסכום המירבי. אותו כלל יחול בנוגע לתורמים שיש להם קשר לתאגיד מסוים, בנוגע לקשריו של המועמד עם אותו תאגיד.

הנחייתו של מנדלבליט כוללת כללי יישום פרטניים ליועצים המשפטיים הקובעים את הסדרי ניגודי העניינים של נבחרי הציבור. בין היתר הוא אומר, כי יהיה צורך לבדוק את רשימת התורמים של ראש הממשלה והשרים, כדי לקבוע האם יש צורך בהסדרים מיוחדים כלפי מי מהם.