ת"א - עיר פלשתינית שנכבשה ב-1948

ההקצה בספרי הלימוד הפלשתינים נמשכת: כך למשל חומת ההפרדה היא למעשה חומה המפרידה בין העם הפלשתיני למולדתו, והעיר תל אביב היא עיר שקמה על חורבות כפר פלשתיני. ממצאים אלה ונוספים מופיעים במחקר מחקר חדש על חומרי הלימוד הפלשתינים, שפרסם בשבוע שעבר המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון. החוקר, ד"ר ארנון גרוס, חוקר השפה הערבית ומומחה לחינוך פלשתיני, התמקד בהסתה נגד מדינת ישראל והציונות במערכת החינוך הפלשתינית ומצביע על הקצנה שחלה בתכנים.

הספרים שגרוס בחן השנה היו ספרים חדשים שנכנסו למערכת החינוך או לפחות נכנסו בחלקם. אחד הסיפורים שנכנסו בונים מיתוס חדש סביב גדר ההפרדה. "בעבר היא תוארה בספרי הלימוד כחומה הפוגעת בחופש התנועה של הפלשתינים. השנה היא מקבלת תפקיד נוסף", הוא מסביר.

"בספר לשון לכיתה ד' שיצא באוגוסט האחרון מופיע סיפור על ילדה שמשחקת בחוץ, עד שפתאום היא נתקלת בחומה, ולידה היא פוגשת פרפרים שאומרים לה: 'בואי נעוף מעל החומה', והיא עפה איתם, והיא רואה הר יפה ועמק יפה מלא שדות, או במילים אחרות היא רואה את עמק יזרעאל ואת הר הכרמל, וכשהיא חוזרת הביתה לבסוף היא אומרת: 'אנחנו עוד נשוב לשם'. במילים אחרות: החומה הזו מפרידה גם את העם הפלשתיני מהשטחים שהם עזבו ב־48'".

תל אביב? 'תל אל רביע'

"בספרים החדשים שיצאו השנה העיר תל אביב הופיעה בפעם הראשונה והיא מוזכרת בשם הערבי שלה 'תל אל רביע'. הדוגמה הזו לקוחה מספר מתמטיקה ומעבר לכך לא הייתה התייחסות לעיר בספרי הלימוד. אבל זו יכולה להיות התחלה של בניית נרטיב חדש, שלפיו תל אביב היא עיר שנבנתה על חורבותיו של כפר פלשתיני שהיה במקום, ואת הנרטיב הזה אפשר למצוא בקלות בחיפוש באינטרנט באתר 'רשת פלשתין לדו־שיח', שם מופיעות תמונות של העיר תחת הכותרת 'תמונות העיר תל אל רביע הפלשתינית', ובסמוך נאמר שם שהעיר היא בעצם עיר פלשתינית כבושה השוכנת לחוף הים התיכון ומצוין שהיא נכבשה ב־1948".

גם המתמטיקה מגויסת לטובת הנרטיב

"רק השנה התחלנו לבחון גם את ספרי המתמטיקה של מערכת החינוך הפלשתינית, והאמת שהופתעתי", הוא אומר ומסביר: "לדוגמה, בשיעור מתמטיקה לכיתה ג' התלמידים נדרשים לענות על מטלה. בראשיתה הם מקבלים נתון: ישראל הרסה 396 כפרים ערבים. לאחר מכן הם נדרשים לענות על מספר שאלות, כמו לאן גורשו הפלשתינים, ולציין את שמו של אחד הכפרים שנהרסו, ורק אז מגיעות השאלות שקשורות למתמטיקה".

במטלה נוספת מספר מתמטיקה חדש לכיתה ד' מוצגת בפני התלמידים טבלה שבה מצוין מספר תושבי פלשתין בשנת 2015 על-פי המרכז הפלשתיני לסטטיסטיקה. התושבים מפולחים לפי אזורים - הגדה המערבית, מדינות זרות, מדינות ערב ו'השטחים שנכבשו בשנת 1948', והתלמידים נדרשים לארגן את הטבלה לפי סדר יורד של מספר התושבים.

"שים לב כיצד הם נמנעים מהביטוי שטח ישראל", אומר ד"ר גרוס, "וזה לא המקרה היחיד שבו נמנעים מלהזכיר את ישראל בספרי הלימוד. למשל בספר המשויך למקצוע 'חינוך לאומי' משנת 2014, ערביי ישראל נקראים הפלשתינים של הפנים (ישראל בגבולות שמלפני 1967) ונמנעים משימוש במילה ישראל".

השינויים מעידים על הקצנה

אמנם המחקר לא גילה שינויים מהותיים בתכנים הנלמדים בבתי הספר של אונרא והרשות הפלשתינית, ומרביתם דומים לתכנים שנלמדו בעבר, אולם השינויים הקטנים שכן נעשו מעידים על הקצנה במערכת החינוך הפלשתינית. "השנה לא היה מימון אירופי כפי שהיה בעבר, שריסן במידה מסוימת את התכנים", מסביר ד"ר גרוס.

עוד הוא מספר כי בשנתיים האחרונות החליטו במערכת החינוך הפלשתינית לכתוב מחדש את כל ספרי הלימוד בכל המקצועות הנלמדים ברשות ובבתי הספר של אונרא, שבהם לומדים חלק ניכר מתלמידי מזרח ירושלים. לאחרונה פורסם ב"ידיעות ירושלים" על ההחלטה של מבקר המדינה האמריקני לבחון מחדש את התכנים המופיעים בספרי הלימוד שנלמדים בבתי הספר של אונרא, לאחר שבשנים עברו הופיעו בספרי הלימוד הללו תכנים אנטישמיים שמעודדים טרור ודברי הסתה או קריאה לאלימות נגד ישראלים.

ד"ר גרוס מסכם את הסוגיה: "ספרי הלימוד הם בהחלט כלי תעמולה במלחמה נגד הכיבוש הציוני. לא רק אני אומר את זה, הם כותבים זאת בעצמם בהקדמות לספרי הלימוד: 'הספר הזה בא לבנות את המערכת הערכית והלאומית ולחזקה אצל הדור הצעיר של בנינו התלמידים, כדי לעמוד מול האתגרים השונים שאותם כופה הכיבוש הרובץ על אדמתנו, בהשתמשו באמצעים שונים המכוונים להמשיך את ההגמוניה והשליטה שלו על גורלנו ומשאבינו ולחסל את כל הניסיונות העצמיים, האזוריים והבינלאומיים המכוונים לשחרור, בנייה והקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים' (חינוך לאומי לכיתות ג' וד' 2016). ההקדמה הזו היא משהו שלא היה בעבר. השנה הפלשתינים לא קיבלו תמיכה אירופית וההקדמה הזו לא הייתה נכתבת אילו הייתה תמיכה כזו. המסרים עוד צפויים להקצין", הוא מזהיר.