חשש לזיוף 5,391 קולות בבחירות האחרונות

בשמם של 32 בוחרים שנפטרו נעשתה הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת. 5,359 בוחרים, שעל-פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות, סומנו כמי שהצביעו בהן. כך מגלה (יום ג', 24.5.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא. לצד זאת, הוא משבח את פעולותיה של ועדת הבחירות המרכזית למניעת זיופים והונאות.

ועדת הבחירות לא גיבשה תוכנית עבודה לפעילותה הכוללת ולפעילות כל אחת מיחידות המטה שלה בתקופה שבין בחירות לבחירות לשנים 2014 ו-2015. למרות הוראות חוק הביקורת הפנימית, לא מונה מבקר פנימי לוועדת הבחירות.

ביולי 2013 אישרו הגופים הרלוונטיים בוועדת הבחירות את הצעת המנכ"לית, אורלי עדס, לתוספת בנייה במרכז המבצעי הלוגיסטי שבמרכז הארץ בעלות הנאמדת ב-4 מיליון שקל. ועדת הבחירות לא הגדירה את צורכי פרויקט הבינוי, ולא הציגה נתונים או מידע המעידים על הצורך בתוספת הבינוי האמורה; לא הציגה חלופות לבנייה בהיקף זה, וכן לא בחנה את היקף התקציב הנדרש, לרבות עלות הפרויקט ועלות התחזוקה הצפויה של המבנה והמקורות לכך.

עד מועד סיום הביקורת ביולי 2015 לא הסדירה ועדת הבחירות את נושא גיוס העובדים לשורותיה ולא הקפידה על עקרונות שוויון ההזדמנויות וההגינות, וזאת על-אף שמשרד מבקר המדינה העיר על כך עוד בשנת 2007 בדוח הביקורת לכנסת ה-17.

במחצית הוועדות האיזוריות שיעור עובדי המדינה המגיעים מאותו מקום עבודה היה גדול מאוד, ואף הגיע לשיעור של 100%. בשמונה מתוך עשר הוועדות שנבחרו, מדובר היה בהנהלת בתי המשפט. בתשע מתוך עשר הוועדות, הייתה זהות בין מקום העבודה שממנו הגיע מנהל הוועדה למקום העבודה שממנו הגיעו עובדיו. ממצאים אלו מלמדים על חשש ממשי לקיומה של תופעת "חבר מביא חבר" או להעדפת מקורבים. ממצאים אלה מעלים חשש לפגיעה ממשית בעקרון היסוד המבטיח שוויון הזדמנויות.

ועדת הבחירות לא יזמה שילוב עובדים מהמגזר הערבי בעבודה בוועדת הבחירות. ועדת הבחירות העסיקה בתקופת הבחירות 47 עובדים בלבד מקרב המגזר הערבי, ששיעורם 5% מכלל 856 עובדי ועדת הבחירות.

בבחירות הנוכחיות חל שיפור ניכר בנושא יישום הכללים לגבי העסקת קרובי משפחה שקבעה ועדת הבחירות - לעומת הבחירות שנערכו בינואר 2013. עם זאת נמצא, כי ל-74 מבין 856 (כ-9%) עובדי ועדת הבחירות היה קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק, אף שאסור היה להעסיקו בהתאם לכללים.

ניתן היה לצמצם 1,021 (9.8%) קלפיות מבין 10,464 הקלפיות שהוצבו, בלי שמספר הבוחרים הרשומים בכל קלפי יעלה על הרף העליון שנקבע בחוק (800 בוחרים). צמצום כזה היה מאפשר לחסוך 8.6 מיליון שקל. ב-539 יישובים לא הייתה קלפי נגישה, לעומת 702 יישובים בבחירות הקודמות. "יש להביא לידי כך שבכל יישוב בארץ תהיה קלפי נגישה אחת לפחות", קובע שפירא.

לבסוף מביע שפירא תמיכה ביוזמתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, לתקן את החוק כך שבראש ועדת הבחירות המרכזית יוכל לעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון. במצב הנוכחי, בו עומד בראשה שופט מכהן, הוא נגרע למעשה ממצבת השופטים וכך גדל העומס על עמיתיו.