המועצה המקומית זכרון יעקב עתרה לבג"ץ נגד מבקר המדינה, יוסף שפירא, ונגד שלושה עובדים במועצה שקיבלו מן המבקר צווי הגנה בשל היותם חושפי שחיתויות. אותם צווי הגנה כללו הוראה של המבקר למועצה המקומית לשלם לחושפי השחיתות שכר של שנה עד שלוש שנים אם לא ימשיכו לעבוד במועצה.
לטענת המועצה המקומית זכרון יעקב, מדובר בפיצוי קיצוני, בלתי סביר, בלתי מידתי ושרירותי בעליל. עוד טענה כי הפיצוי הכספי, מכספי המועצה ותושביה, ניתן לשלושת העובדים - ניר קבלו, שרון אזולאי ואושרית בן שושן - מבלי שהיה לכך ביסוס משפטי ועובדתי.
בשל כך ביקשה המועצה מבית המשפט העליון להעניק לה סעד ביניים לעיכוב העברת התשלומים הללו עד לבירור סופי של העתירה. לחלופין, ביקשה סעד שיאפשר לה פריסה של התשלומים - ל-36 תשלומים חודשיים. לדברי המועצה, בתרחיש כזה - אם תתקבל העתירה - על בית המשפט העליון יהיה להורות לעובדים להשיב את כל הכסף שהועבר אליהם עד לקבלת העתירה.
ניר קבלו ושרון אזולאי אמורים לקבל משכורת של 36 חודשי עבודה ואושרית בן שושן - משכורת של 12 חודשי עבודה. כל זאת, בנוסף לפיצויי הפיטורין שמחויבת המועצה המקומית לשלם להם וגם אם ימצאו מקום עבודה חלופי.
בעתירה, ראשונה מסוגה - של מועצה מקומית נגד צווי הגנה לחושפי שחיתויות שהוציא מבקר המדינה - טענו עורכי דינה של המועצה כי מבקר המדינה "נתן פרס כספי לעובדי המועצה, על חשבון המועצה... והכל הגם שהמועצה מצידה נכונה הייתה להמשיך להעסיק עובדים אלו ובאופן שממילא שולל מהמבקר סמכות לפסוק פיצוי כלשהו משאין מדובר בעובדים שפוטרו". לטענת המועצה, מבקר המדינה נקט בהליך מינהלי שלא איפשר למועצה - החולקת על הקביעות העובדתיות של מבקר המדינה - להציג את עמדתה באופן מלא.
"העובדים ניצלו לרעה את הצווים"
צילום: בן שושן. שנת משכורת אחתאל העתירה צירפה המועצה המקומית זכרון יעקב תצהיר של ראש מועצת זכרון יעקב, אלי אבוטבול, ונספח שבו טענה כי שלושת העובדים שזכו לצווי הגנה ניצלו את העובדה שהפכו בחסות אותם צווים ל"בעלי חסינות מוחלטת" ופעלו ברשלנות או באופן לא תקין. כך, למשל, טענה כי ניר קבלו נמנע מביצוע טיפול לרכב שהמועצה העמידה לרשותו ונהג בו למרחק של כ-70 אלף קילומטרים ללא טיפול עד שנגרם לרכב נזק כבד. עוד טענה כי קבלו יצא ללימודי התואר השני שלו על-אף סירובו לחתום על מסמך שלפיו יקוזזו ימי הלימודים שלו ממכסת ימי החופשה המגיעים לו. ביחס לשרון אזולאי טענו כי אינו נשמע להוראות הממונים עליו וכי עבד בעבודה נוספת בימים שבהם הצהיר על ימי מחלה.
ביחס לאושרית בן שושן העלתה המועצה טענות להתנהלות לא תקינה של בן שושן במהלך עבודתה במועצה. כך, טענה כי בן שושן ישבה בשתי ועדות רכש שבהן זכה בן דודה מבלי שהצהירה על ניגוד העניינים שבישיבתה בוועדה שהפרוטוקולים שלה נרשמו על ידה. עוד נטען כי בן שושן עשתה שימוש ברכב המועצה לצרכיה הפרטיים ושביצעה צילומים רבים עבור ילדיה במכונות הצילום של המועצה. עוד נטען כי בן שושן הזמינה קבלן המבצע עבודות פיתוח ובנייה במועצה לעשות שיפוץ בדירה של אמה בחיפה. תמורת השיפוץ שילמה סכום של 300 דולר בלבד.
הפרטים על-אודות המעשים הנטענים כנגד בן שושן ונגד אזולאי וקבלו נכללים בדוח שהכינה המועצה ושביקשה להגיש למבקר המדינה, אך סורבה. המועצה טענה כי למרות הממצאים הללו נמנע ממנה לנקוט אמצעים משמעתיים נגד בן שושן לנוכח צו ההגנה שקיבלו שלושת העובדים.
השופט יורם דנציגר העניק (6.3.16) למועצה המקומית זכרון יעקב צו ביניים לעיכוב העברת התשלומים לשלושת העובדים. תוקפו של צו הביניים - עד 17 באפריל 2016. בהחלטתו קבע כי על תגובת המשיבים לעתירה לכלול גם התייחסות להצעת מועצת זכרון יעקב לפריסת התשלומים ל-36 תשלומים חודשיים תוך אפשרות של החזרת כל הכסף במידה והעתירה תתקבל.
צילום: שרון אזולאי. פיצוי של שלוש שנות משכורת
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה