מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר מערער על שלילת פיצויי פיטורין

( 28-02-16) שמואל מועלם מנכ" ל קופת חולים מאוחדת לשעבר טוען כי כפי שמעסיק אינו רשאי לשלול פיצויי פיטורים אלא מחמת מעילה או גניבה וכיוצא בזה, אסור היה לממונה על השכר במשרד האוצר לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים המוגדלים, כצעד של ענישה על התנהגותו השלילית כביכול בתוקף תפקידו כמשנה למנכ"ל קופת חולים מאוחדת או כמנכ"ל הקופה. מועלם פנה לבית הדין הארצי לעבודה בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הדוחה את תביעתו לביטול החלטת הממונה לפסול את תנאי הפרישה המוסכמים בינו לבין הקופה ולשלול ממנו את תנאי הפרישה המגיעים לו.

לטענת מועלם תנאי הפרישה שלו נקבעו במהלך שנות העבודה הארוכות ( כ-43 שנים) בקופת חולים מאוחדת עוד כאשר מונה לסמנכ"ל הקופה 10 שנים לפני שהקופה הוכרזה כגוף נתמך, ו-17 שנים לפני שמונה כמנהל כללי של הקופה. לדבריו תנאים אלה נקבעו בדומה למה שהיה מקובל לגבי עובדים בכירים בקופה לרבות מנהלים כלליים שפרשו בעבר, וכללו הסכם לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור נוסף של 100% על מה שקובע החוק וכן מענק פרישה של 12 משכורות, ששולם לפי הסדר קיבוצי לכלל העובדים בקופה המדורגים בדרוג דרגה.

ואולם לטענת מועלם בחלוף למעלה מ-20 שנה ממועד כתיבת הסכם העבודה כאשר ביקש לממש את זכויותיו הודיע הממונה על השכר לקופה כי הוא אינו מאשר לה תשלום מענק הפיצויים המוגדלים וכן מענק פרישה אחר המעוגן בהסדר הקיבוצי, וכי הוא אוסר עליה להשתמש בקופת גמל אליה הופרשו כספים שנועדו להבטיח תשלומים אלה ולשלם באמצעותם את התשלומים המגיעים לו וזאת למרות שהקופה הינה בבעלותו ורשומה על שמו.

מועלם מציין בערעורו כי בית הדין האזורי קבע כי הממונה על השכר לא חרג מסמכותו כאשר התערב בתנאי פרישתו, וקיבל את טענתו המרכזית של הממונה לפיה זכויות הנוגעות לפרישה מתגבשות במועד הפרישה ולא קודם לכן, והתעלם מטענתו לפיה תנאי הפרישה שסוכמו עמו היו מבוססים על נוהג שהיה קיים בקופה זמן רב לפני המועד הקובע.

לדברי מועלם בית הדין האזורי קבע עוד כי לא הוכח שתנאי הפרישה הונהגו כלפי עובדים אחרים גם לאחר הפיכת הקופה לגוף נתמך, דהיינו יש לדחות את טענתו של מועלם בדבר קיומו של נוהג מחייב אחרי ינואר 1999 וזאת למרות שהוצגו בפניו שלל ראיות המוכיחות קיומו של נוהג מחייב כזה לפני ואחרי המועד הקובע. עוד קבע בית הדין האזורי כי החלטת הממונה ביחס למועלם אינה נגועה באפליה ובשיקולים זרים.

בערעורו על פסק הדין טוען מועלם כי בית הדין האזורי שגה הן בפרשנותו המשפטית הן באשר למסקנות שהיה עליו להסיק בשים לב לראיות המונחות בפניו. לטענתו בית הדין טעה בין היתר בכך שלא ייחס את החשיבות הראויה לטענה לפיה הפעיל הממונה שיקולים זרים בהחלטתו, כן התעלם לחלוטין מהראיות שהוצגו בפני ומהן עלה באופן ברור כי המנכ"ל הקודם עוזי סלנט קיבל פיצויים מוגדלים בשיעור של 200% לפי משכורת קובעת גבוהה ב-20,000 שקלים ממשכורתו שלו, וכי תשלום זה נעשה למנכ"ל הקודם אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה, וכי ויתורו של המנכ"ל הקודם על 500,000 שקלים מתוך כלל ההטבות אותן קיבל אינו עונה אפילו על הפרשי השכר הבלתי חוקיים שסידר לעצמו לפי קביעת הממונה לא כל שכן על הפיצויים המוגדלים ששולמו לו באישורו של הממונה.

לטענת מועלם בהחלטת הממונה ישנה אפליה בינו לבין מנכ"לי הקופה הקודמים לו ובראשם עוזי סלנט שפרש בשנת 2007, וכי בהחלטת הממונה ישנה אפליה בינו לבין מנכ"לים ובכירים אחרים בקופות החולים האחרות בארץ ואף בינו לבין בכירים בחברות ממשלתיות בסדר גודל דומה. בנוסף לא הוכח כי הממונה שקל את כל השיקולים ההכרחיים לרבות הצלחתו בתפקידו, מסירותו הרבה לקופה, והעובדה לפיה במקרים דומים כן לקח הממונה בחשבון שיקול זה באישור תנאי פרישה עודפים בהתאם להודאתו בתצהירו.

לסיכום טוען מועלם באמצעות עו"ד יוסי כץ כי שלילת מלוא הפיצויים המוסכמים ומענק הפרישה נעשו על ידי הממונה באופן בלתי מידתי וכי החלטתו נגועה בחוסר סבירות קיצוני ומהווה פגיעה קשה ושלא כדין באינטרס הציפייה וההסתמכות שלו לקבלת תנאי הפרישה המגיעים לו על פי ההסכמים שנחתמו לפני המועד הקובע.