סכנה להלבנות הון ופשיעה בפעילות הצ'יינג'ים

המצב הנוכחי בתחום האשראי החוץ-בנקאי, ובמיוחד בתחום נותני שירותי המטבע (צ'יינג'ים), מותיר פתח לפעילויות של הלבנת הון, פשיעה ופגיעה בצרכנים - מתריע (יום ד', 28.10.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

שפירא מדגיש: "למרות התרעות משרד מבקר המדינה בדוח משנת 2009, משרד האוצר טרם תיקן את הליקויים, והמערכת הפיננסית עודנה פרוצה בכל הנוגע למתן שירותי מטבע ולמתן אשראי חוץ-בנקאי. נוכח הסיכונים המאפיינים תחום זה, מוסכם על הכל שיש להסדיר חקיקה ייעודית לנש"ם ולהסדיר את הפיקוח על הלוואות חוץ-בנקאיות. אולם אף שנושא זה עלה על שולחנם של המאסדרים - בנק ישראל ומשרד האוצר - ואלה הסכימו שראוי להסדיר את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, התחום נותר ללא פיקוח והסדרה נאותים".

על אף ההשפעה המאקרו-כלכלית שיש לחובות משקי הבית, וחרף חשיבות ריכוזם של מכלול הנתונים על נושא זה וניתוחם בהתאם למאפייני משקי הבית, אף לא אחד מהגורמים הרלוונטיים - בנק ישראל, משרד האוצר והלמ"ס - מטפל בכך. זו אחת הסיבות לכך שלבנק ישראל אין מעקב מלא אחר התפתחות מגמות בחובות משקי הבית העלולות לסכן את יציבות המשק.

אין נתונים

לבד מנתונים על היקף ההלוואות לעמיתים מהגופים המוסדיים, בחלוקה לפי הגוף המוסדי, אין באגף שוק ההון שבמשרד האוצר מידע מעמיק דיו על הלוואות מטעם גופים אלו. אף שהלמ"ס ביצעה מבחן מקדים לסקר ייעודי לאיסוף נתונים על חיסכון ועושר (וחובות) של משקי הבית, העניין לא קודם, וכיום הלמ"ס אינה אוספת נתונים על חובות משקי הבית.

עוד נמצא, כי טרם יושמו חלק מהמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות. טרם הושלם הליך תיקון החקיקה שיאפשר ליישם את המלצת הצוות, בדבר חובת התאגידים הבנקאיים לפרסם את שיעורי הריבית בפועל על אשראי. המלצה זו נועדה להגביר את יכולתו של הלקוח להשוות בין הצעות האשראי של התאגידים הבנקאיים. טרם ניתנה הוראת המפקח על הבנקים שתאפשר ללקוחות לקבל את דירוג האשראי הפנימי שלהם בתאגיד הבנקאי כחלק מתעודת הזהות הבנקאית. ההמלצות בנוגע להרחבת המידע על לווים בלשכות האשראי לא קודמו מאז פורסמו במרס 2013.

אין בבנק ישראל הנחיות לתאגידים הבנקאיים בדבר פרסום אשראי למשקי בית - לא בנוגע לתוכן הפרסום של הלוואות ולא בנוגע לאופן פרסומן בערוצי התקשורת. אין גם הנחיות בנוגע למניעת הטעיה בפרסום ושיווק של הלוואות חוץ-בנקאיות מטעם חברות פרטיות, ובכלל זה הלוואות של צ'יינג'ים. נמצא כי בפרסומים רבים מציינות החברות לצד הצעת ההלוואה את הביטויים "ברישיון משרד האוצר" או "באישור משרד האוצר", בדרך שעלול להשתמע ממנה, כי המשרד מפקח על תהליך מתן ההלוואות.

חקיקה לעידוד התחרות

ההמלצות העיקריות של שפירא הן:

* על משרד המשפטים ומשרד האוצר עליהם לקדם חקיקה אשר לא תאפשר עיסוק במתן הלוואות חוץ-בנקאיות ללא קבלת רישיון לכך. עליהם לפעול גם להסדרת שוק נותני שירותי המטבע, ולהשלים כשלב ביניים את מעבר יחידת נותני שירותי המטבע לרשות המיסים.

* הלמ"ס, משרד האוצר ובנק ישראל צריכים לקדם איסוף נתונים מפורטים על חובות משקי הבית, כדי לסייע לממשלה לעצב מדיניות שתביא בחשבון שוק זה, שהיקפו מגיע ל-20 מיליארד שקל בשנה.

* על משרד המשפטים ובנק ישראל להמשיך לפעול להשלמת הליכי החקיקה שמטרתם להגביר את התחרות בתחום האשראי למשקי הבית. בין היתר, עליהם לפעול ליישום ההמלצות הבאות: פרסום שיעורי הריבית בפועל והגברת הנגישות לאתרי המידע לצורך השוואה; מתן מידע ללקוח באמצעות יצירת תעודת זהות בנקאית; שכלול המידע על לווים; עידכון מנגנון תקרת הריבית והחלתו על המערכת הבנקאית.

* מן הראוי שמשרד האוצר ובנק ישראל יגבשו תוכנית עבודה בתחום החינוך הפיננסי, שתכלול יעדים ומשימות ברורים ומדידים ולוחות זמנים ליישומם. זאת כדי לעודד את הצרכנים להפחית חובות, לקחת אשראי בצורה מבוקרת יותר ולהימנע מהלוואות שאינן תואמות את מצבם הכלכלי.