התחבורה הציבורית לא הייתה ערוכה לשלג

סופת השלגים הקשה בדצמבר 2013 חשפה ליקויים קשים בהיערכות הרשויות ומשרד התחבורה בפרט להזרמת התנועה ולפעילות התחבורה הציבורית. התברר שלא נקבע בחקיקה ובפועל לא היה בסופה גורם מתכלל אשר לו הסמכות לנהל את הסיוע האזרחי במצב חרום שאינו מלחמה - לרבות אספקת מזון ותרופות - ובזמן רגיעה יהיו לו הסמכויות להגביר את רמת המוכנות של כלל גופי המשק ולשפר אותה.

מן הביקורת של המבקר עלה כי אין נהלים המסדירים את אופן הפעילות של מפעילי התחבורה הציבורית ואת רמת השירות הנדרשת מהם במצבי חרום שאינם מלחמה הנובעים מפגעי טבע.

רכבת ישראל הפעילה אומנם רכבות מתחנת מלחה לגוש-דן, אך הן לא היו בתפוסה מלאה משום שחלק מהנוסעים שהגיעו לירושלים ברכבת לא יכלו להמשיך ליעדם בעיר בשל צירי התנועה החסומים, ונאלצו לשהות בתחנה שעות רבות. מאותה הסיבה אזרחים ששהו בירושלים לא הצליחו להגיע לתחנת הרכבת. המבקר קובע כי על משרד התחבורה ועל הרשות המקומית לתת עדיפות לפינוי הצירים אל תחנות הרכבת ומהן.

במצבי חרום אזרחיים אין נהלים המסדירים את פעילותם של מפעילי התחבורה הציבורית ואת רמת השירות הנדרשת. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התחבורה לדאוג שבמסגרת ההסכם עם מפעילי התחבורה הציבורית הם יאמצו נוהל מתאים למצבי חרום אלה. משרד התחבורה הודיע כי עד הרבעון השלישי של 2015 תושלם הכנת נוהל לשעת חרום.

הנחיות סותרות

בהיעדר היערכות מוקדמת לא היה אפשר להפעיל את התחבורה הציבורית בעת הסופה ואחריה. בנוסף, לא היה מטה הסברה או גוף אחד שירכז את המידע וימסור אותו לציבור הנבוך.

בתשובת משרד התחבורה צוין כי הופקו לקחים ונרכשו שרשראות נסיעה בשלג ל-100 אוטובוסים וכן לרכבי גרר. המשטרה הוסיפה כי הפיקה לקחים ויצרה ממשק עבודה בין אגף התנועה ומשרד התחבורה, וציינה שבסוף של 2014 תכלל מטה ההסברה של משרד ראש הממשלה את פעילות כלל גופי הדוברות הרשמיים.

נתיבי ישראל לא קיבלה סמכויות

צילום: [צילום: פלאש 90]

כמה ימים לאחר שיא הסופה, כינסה הנהלת נתיבי ישראל דיון הפקת לקחים. בדיון העיר המנכ"ל כי לדידו נתיבי ישראל לא ניהלה את אירוע הסופה באופן המיטבי. בדיון התברר כי נתיבי ישראל לא נערכה כראוי לסופה, התקשורת עם המשטרה לא הייתה מיטבית, ועקב מגבלה תקציבית לא עלה בידי נתיבי ישראל להפעיל קבלנים לתיקון המפגעים. נוסף על כך היה מחסור בציוד ולא היו רכבי שטח 4X4.

ביקורת המבקר מצאה כי חלק מהפערים שהוצגו במסגרת הפקת הלקחים של נתיבי ישראל טרם תוקנו, בעיקר בנוגע לחוסר היכולת בעת כוננות מזג אוויר לפרוס בשטח לזמן ממושך צוותי חרום המועסקים באמצעות קבלנים פרטיים עקב מגבלת תקציב. עד סוף פברואר 2015 טרם הוסכם וגובש נוהל מחייב המסדיר את שיתוף הפעולה הנדרש מהמשטרה ומנתיבי ישראל בשגרה ובחרום. נתיבי ישראל ומשטרת ישראל השיבו במאי 2015 למשרד מבקר המדינה כי טיוטת הנוהל נמצאת בהליך אישור סופי.

הביקורת העלתה כי משרד התחבורה הטיל על נתיבי ישראל את האחריות לנהל בחרום את מערך הכבישים הבין-עירוניים שמפעילות ומתחזקות חברות אחרות, אך לא הסדיר את סמכויותיה המשפטיות להנחות את החברות להיערך למצבי חרום ולשפר את מוכנותן ולכן אינה יכולה לממש את האחריות שהוטלה עליה.

לדעת המבקר, אי-מתן סמכויות לנתיבי ישראל או לכל גורם אחר להנחות ולבקר את החברות המפעילות את כבישים 6 ו-20, המוגדרים ככבישים חיוניים למצבי חרום, פוגע בהיערכות ובמוכנות של כבישים אלו, ועל משרד התחבורה להסדיר סוגיה זו לאלתר.

אי-רישום הצמ"ה

צילום: מפלסות שלג בגוש-עציון [צילום: פלאש 90]

בשנת 2004 פרקה מע"צ ותחתיה הוקמה חברה ממשלתית - נתיבי ישראל, אשר עליה הוטלו גם תפקידי מע"צ בחרום. בביקורת נמצא כי משרד התחבורה אינו מאפשר לנתיבי ישראל גישה למאגרי המידע של משרד הרישוי בשל חוק הגנת הפרטיות. עקב אי-הסדרת מכשול משפטי זה, רישום ציוד מכני הנדסי ( צמ"ה) לשימוש אזרחי וניהולו לשעת חרום אינם נעשים יותר מעשר שנים. לפיכך אין בידי נתיבי ישראל או בידי משרד התחבורה המידע הנחוץ על צמ"ה שתוכל החברה לגייס בשעת חרום. בשעת חרום, אפוא, נסמכת נתיבי ישראל על קבלנים מרותקים המוגדרים כ"מפעלים חיוניים". אולם במצבי חרום שאינם מלחמה אין מנגנון כאמור, וריתוק בצו של עובדים או קבלנים פרטיים חיוניים אינו מוסדר בחקיקה.