אשפוז בבית חולים: הפרטיות והכבוד נרמסים

פרטיותו של החולה ורמיסת כבודו הפכו לדבר שבשגרה בבתי החולים, וכעת מצביע על כך (יופ ג', 5.5.15) גם מבקר המדינה, יוסף שפירא.

מבדיקת משרד המבקר עולה תמונה מדאיגה באשר לשמירה על זכויות המאושפז. בשל שיעור התפוסה הגבוה (140% ואף יותר) בבתי החולים הציבוריים בישראל, חולים אושפזו במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ללא וילון או פרגוד, חשופים לציבור החולים האחרים והמבקרים במחלקה. אשפוז בתנאים אלו אינו מאפשר לשמור על פרטיות החולה ופוגע גם בכבודו.

אשפוז בתנאי צפיפות גורם להגדלת העומס המוטל על הצוות הרפואי ולהגברת סכנת ההידבקות של חולים בזיהומים, ובהם זיהומים שמקורם בחיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות. נוסף על כך, מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל קטן במידה ניכרת ממספרם הממוצע במדינות OECD. זהו אחד הגורמים לכך שמשך האשפוז הממוצע בישראל קצר יחסית למדינות אלה, שכן החולים משתחררים זמן קצר לאחר אשפוזם ולפני שמוצה הטיפול הרפואי, והדבר פוגע ביכולת לתת לחולה טיפול רפואי נאות ולשמור על זכויותיו.

העומס בבתי החולים גורם להמתנה ממושכת ובלתי סבירה בחדרי המיון. בביקורת עלה, כי חולים שפנו לחדר המיון שהו בו מרגע הגעתו ועד סיום הטיפול והשחרור לביתם כמה שעות, ולעתים אף יותר מ-15 שעות. משרד הבריאות לא קבע את משך ההמתנה המירבי של הפונים לקבלת שירותים בחדרי המיון, על-אף שמשרד מבקר המדינה כבר המליץ על כך בשנת 2010; רק בית חולים אחד קבע פרקי זמן כאלה.

עוד בעיה שנוצרת עקב עומס העבודה, היא מניעת העברת מידע רפואי ומלא לחולה על מצבו. כתוצאה מכך חברי הצוות הרפואי מוסרים מידע חלקי בחופזה, ולעיתים חולים מתבקשים לחתום על טופס ההסכמה מדעת רק סמוך לביצוע הניתוח.

מהבדיקה עולה, כי רוב בתי החולים נמנעים מהקמת ועדות שתפקידן לבדוק תלונה של מטופל או אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי, ובמקום זה מקיימים בירורים פנימיים לצורך הפקת לקחים סמוך למועד האירוע. הגורם לכך הוא העדר חיסיון על המידע שעשוי לעלות בדוחות של ועדות בדיקה אלה וחשש מתביעות רשלנות. משום כך, אי-אפשר לקיים תחקירים מעמיקים ומפורטים כדי לרדת לשורש האירוע החריג או לברר את תלונות המטופלים; הדבר פוגע בזכויות המטופלים.

לאור הממצאים קובע שפירא, כי על משרד הבריאות לבחון אם יש צורך לשנות את החוזר שהפיץ בנוגע לאופן ולהליכים של מסירת מידע למטופלים לשם קבלת הסכמה מדעת. מן הראוי לשקול הכנה של מאגר ממוחשב ומבוקר של טפסי הסכמה מדעת בשפות שונות שבתי החולים יוכלו להשתמש בו.