משרד האנרגיה כשל בקידום חיסכון אנרגטי

על משרד האנרגיה לפעול לאלתר לאישורה בממשלה של תוכנית לאומית רב-שנתית מפורטת להתייעלות אנרגטית, כמתחייב מהוראות התיקון לחוק משנת 2011 - זו המסקנה העיקרית העולה (יום ד', 29.10.14) מדוח מבקר המדינה. יוסף שפירא מצא, כי חלק מכספי הציבור שהושקעו בפרויקטים לקידום התייעלות אנרגטית ירדו לטמיון בשל ליקויים שונים.

בהחלטה להפחתת פליטות מ-2010 קיבל משרד האנרגיה תקציב של 269 מיליון שקל לקידום התייעלות אנרגטית במגזר הביתי בשנים 2012-2011. אולם הפיקוח והבקרה על פרויקטים לסבסוד והחלפה של מכשירי חשמל ביתיים לקו בחסר. המשרד לא דרש קבלת מידע על מכשירי החשמל שהוחלפו בפועל ולפיכך הסתמך רק על אומדן שביצע לשם בדיקת ההתייעלות שהושגה. דבר זה פגע במהימנות הנתונים וביכולתם של מקבלי ההחלטות למדוד את התועלת בפרויקטים לעומת העלות שלהם.

עוד נמצאו ליקויים בהטמעת התייעלות אנרגטית ואכיפתה בקרב גופים ממשלתיים, למרות שהחוק קבע ב-2011 יעדים בהם צריכים לעמוד גופים אלו. בסוף 2013, יותר משלוש שנים לאחר סיום מכרז פיילוט ולאחר שנבחר ספק שביצע פעולות להתייעלות אנרגטית בשבעה מבנים ממשלתיים, אגף החשכ"ל וחברת ענבל טרם גיבשו לוח זמנים וקבעו אבני דרך להמשך קידום הפרויקט במבנים ממשלתיים נוספים.

בהחלטה להפחתת פליטות הופקד המשרד לאיכות הסביבה על הטיפול בהתייעלות האנרגטית של כלל המגזרים, חוץ מהמגזר הביתי, והוקצו לו לשם כך 114 מיליון שקל לשנים 2012-2011, לשם מתן מענקים. גם משרד האנרגיה העניק מענקים למגזרים השונים. אולם מעורבותם של משרדים אחדים במתן מענקים יצרה הקצאה לא יעילה של משאבים שיכלו לשמש לטובת חיסכון באנרגיה.

עוד מצא המבקר ליקויים בהסדרת פעילותן של חברות להתייעלות אנרגטית, לאחר שמשרד האנרגיה לא הקים קרן אשראי למתן הלוואות לחברות להתייעלות אנרגטית, וליקויים בהסדר להפחתת ביקושים לחשמל. בפועל, שיעור הצרכנים שנרשמו להסדר וזכו להנחה עמד על 9% בלבד מכלל הנרשמים, ולא בוצע ניתוח המצביע על מובהקות בחיסכון בחשמל בקרב הנרשמים להסדר. למרות זאת, החליטה רשות החשמל ב-2013 להאריכו בשנה נוספת.