בית הדין קבע כי הליך הפיטורין של המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה יימשך

( 13-08-14) בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דחה את בקשתו של שמואל יונס למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הדוחה את בקשתו למתן צו המונע ממבקר המדינה יוסף חיים שפירא לקיים לו הליך שימוע לפני פיטורין.

יונס המשנה למנכ"ל משרד המבקר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לקבלת צו המונע ממבקר המדינה לקיים כנגדו הליך שימוע לפני פיטורין בטענה כי היותו בעל מעמד של חושף שחיתויות מקנה לו הגנה מפני פיטורין.

לדברי יונס קיים חשש ממשי וכבד לפיו הוא לא יזכה לשימוע "בלב פתוח ונפש חפצה בזהירות ובכובד הראש הראוי" בשל גיבוש דעה שלילית ומוגמרת על ידי שפירא כנגדו שנחשפה במכתב ארוך ומפורט ששיגר לו עוד בטרם נמסרה לו ההודעה על הכוונה לפטרו. בנוסף לדבריו מעורבותו האישית של שפירא בתלונה אותה הגיש יונס ליועץ המשפטי לממשלה, מקימה חשש ממשי לניגוד עניינים חריף של שפירא.

יונס טען בין היתר כי הרקע לפיטוריו נעוץ בחשיפת ליקויים חמורים בהתנהלות מבקר המדינה וכי ההודעה על זימונו לשימוע ניתנה זמן לא רב לאחר שהצביע במכתביו למבקר על ליקויים חמורים המגיעים כדי שחיתות לכאורה בכל הנוגע למכרז פרויקט הקמת מבנה המשרד בקרית הלאום.

מבקר המדינה טען בתגובתו כי יונס מבקש באמצעות ההליך בו נקט למתן סעד זמני להימנע מלהשיב לטענות הקשות כנגד התנהלותו המקצועית והאישית, וכי הוא אינו זכאי להגנה כחושף שחיתות הן לאור היעדרה של שחיתות מצד משרד המבקר והן לאור היעדר קשר סיבתי בין המידע שמסר לבין זימונו לשימוע.

בית הדין האזורי לא שוכנע במניעות אישית, בדעה מוקדמת או נחרצת היוצרת מניעות כלשהי של מבקר המדינה לשמוע את יונס ובהתאם לקבל החלטה בנפש חפצה ובלב פתוח. בית הדין לא שוכנע בקיום "חשש ממשי וכבד" לכך שבעניינו של יונס יתקיים שימוע "למראית עין".

בבקשתו למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי טען יונס כי הוא מצוי במאבק אישי עם המבקר וכי מעורבות זו מונעת מהמבקר מלקיים את הליך השימוע, וכי רק בעקבות טענותיו כנגד המבקר החל הלה לפגוע בתנאי עבודתו.

ואולם נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט יגאל פליטמן החליט כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור מאחר והוא לא מצא צידוק להתערב במסקנת בית הדין האזורי לפיה אין ביסוס ולו לכאורה כי למבקר המדינה דעה מוגמרת באשר ליונס שיש בה כדי למנוע קיומו של הליך שימוע בנפש חפצה ובלב פתוח כהצהרת המבקר במכתב הזימון לשימוע.

לדברי השופט מידע מוקדם אודות אופן התנהלותו של יונס אינו פוסל את מבקר המדינה מלערוך לו שימוע במסגרתו יתאפשר ליונס להעלות את טענותיו. השופט קבע בהחלטתו כי יש להבחין בין מידע מוקדם לבין דעה קדומה אשר יש בה כדי לפסול בעל סמכות מלערוך שימוע לעובד.