הראיות של זקן נגד אולמרט לא יוגשו

הראיות שסיפקה שולה זקן נגד אהוד אולמרט לא יישמעו בבית המשפט המחוזי בירושלים והתיק בפרשת טלנסקי לא ייפתח לדיון מחודש. כך החליטו נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים הדנים לצידו בערעורה של המדינה בפרשת טלנסקי - סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן.

המדינה ביקשה להגיש הקלטות של שתי שיחות בין זקן לאולמרט - אחת מזמן משפטם בירושלים ואחת שנערכה לאחר מכן. עוד ביקשה להגיש את יומניה הממוחשבים של זקן, שנתפסו בידי משרד מבקר המדינה ולאחר מכן בידי המשטרה. המדינה טענה, כי את הקלטות לא יכלה להגיש משום שאחת מהן לא הייתה בידיה והאחרת כלל לא באה לעולם בזמן המשפט. את היומנים לא יכלה להגיש משום שזקן לא העידה במשפט בירושלים - לגירסת המדינה בשל השיבוש שהפעיל אולמרט נגדה - ולכן לא היה בידיה האימות המשפטי הנדרש לתוכנם.

לפני קבלת ההחלטה ביקשו השופטים וקיבלו מהמדינה דיסק וכן שני תמלילים. המדינה טענה שיש לקבל כראיה את מרבית התמלילים, ועם זאת סימנה את הקטעים שלטעמה רלוונטיים יותר מאחרים, תוך סימון בצבע לפי שתי רמות של רלוונטיות. סניגוריו של אולמרט הורשו להגיב ולסמן את הקטעים בצורה דומה.

המדינה ביקשה שהראיות הנוספות יוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי שיבחן שוב האם לזכות את אולמרט בפרשת טלנסקי. לטענתה, הן מלמדות שאולמרט עשה גם שימוש פרטי בכספים שקיבל ממשה טלנסקי - ולא רק שימוש פוליטי. המחוזי זיכה את אולמרט בנימוק שקבלת הכספים לצרכים פוליטיים הייתה חוקית ולא יצרה מצב של מירמה והפרת אמונים כאשר עסק במקביל בקידום ענייניו של טלנסקי. עוד אמרה המדינה, כי גם על שופטי העליון להיחשף לקלטות בטרם יכריעו האם לקבל את ערעורה על זיכויו של אולמרט.

סניגוריו של אולמרט התנגדו לבקשה. לדבריהם, המידע העיקרי מצוי ביומנים, ואותו יכלה המדינה להגיש אם הייתה מפרידה בין משפטיהם של אולמרט וזקן, ומזמנת את זקן כעדת תביעה נגד אולמרט. על ההקלטות אמרו, כי הן חסרות משמעות בלי היומנים, יש לבדוק האם אינן מזויפות ויש צורך ברקע נרחב כדי להבין אותן. עוד טענו הסניגורים, כי המדינה רומסת את עקרון סופיות הדיון, בו היא עצמה משתמשת כדי להתנגד להגשת ראיות נוספות מצידם של נאשמים.