חצי מיליארד שקל בוזבזו במרכז הגריאטרי

מבקר המדינה יוסף שפירא, חושף כי למרות החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2004 על סגירת המרכז הגריאטרי הממשלתי בראשון לציון - ממשיך משרד הבריאות גם כיום - כעשר שנים מאוחר יותר - להפעיל את המרכז.

בדוח השנתי שפרסם ציין שפירא כי מאז שנת 2004 לא התקבלו במרכז קשישים נוספים, ובמהלך השנים נפטרו רבים מאלה שהתגוררו בו. עקב כך התפוסה של כ-100% בשנת 2004 ירדה בשיעור ניכר, ובינואר 2014 היו בו רק 44 קשישים, דהיינו 13% תפוסה בלבד, כאשר בפועל, המקום כמעט ריק. אולם אף על-פי כן במרכז ממשיך לעבוד צוות כוח האדם שהיה בו ב-2004, למעט אלה שפרשו לגמלאות המהווים כ-35% עד ל-194 משרות. לדבריו, מספר העובדים במרכז גדול בהרבה מהנדרש - מאות אחוזים מעל הנדרש בהתאם לתקן.

עוד נמצא כי במשך העשור האחרון הפסידה המדינה יותר מחצי מיליארד שקל בעקבות אי-מימוש ההחלטה לסגור את המרכז הגריאטרי. ההפסד נגרם, בין היתר, מסבסוד של המשרד בסך של כ-450 מיליון שקל, מתשלום של עשרות מיליוני שקלים למוסדות אחרים ובכללם למוסדות פרטיים בגין הפנייתם של קשישים שהיו יכולים להתאשפז במרכז ומתשלום של כ-25 מיליון שקל לעיריית ראשון לציון בגין הפעילות במקרקעין ללא אישור עיריית ראשון לציון בשנים 2013-2004.

בסוף דצמבר 2013 דיווח משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי שרת הבריאות החליטה להפעיל את המרכז, והחל מינואר 2014 יופנו אליו מאושפזים ויושקעו באופן מיידי 200,000 שקלים בשיפוץ תשתיות קיימות במרכז.

לא מונעים את המלנומה

צילום: [צילום: AP]

המבקר שפירא מצא ליקויים רבים בהיערכות גופים ממלכתיים ובהיערכות מערכת הבריאות לאיתור מוקדם של סרטן העור ולמניעה מוקדמת של המחלה.

למרות שכבר בשנת 2008 החלה לפעול בישראל תוכנית סטטוטורית כלל ארצית לבדיקת סקר של סרטן העור אחת לשנתיים לתושבים מגיל 35 ומעלה, אך עד למועד הביקורת לא דנו משרד הבריאות, האיגוד המקצועי לרפואת עור ומין בהסתדרות הרפואית וקופות החולים בתוצאות המחקר ובמסקנותיו הנוגעות לכדאיות וליעילות שבביצוע סקר תקופתי לקבוצות סיכון באוכלוסייה בישראל. כמו-כן נמצא, כי קופות החולים אינן מרכזות מידע על אודות המבוטחים הנמצאים בקבוצות הסיכון לחלות במלנומה, ובדיקה לאיתור מוקדם של סרטן העור בקרב המשתייכים אליה תלויה ביזמתו של הנבדק הפונה לרופא בבקשה לביצוע הבדיקה.

עוד נמצא כי אין מדיניות אחידה של בתי החולים להפנות חולי מלנומה בשלבים מתקדמים של המחלה לטיפול באחד המרכזים הגדולים. במרכזים אלו יש ניסיון רב יותר בטיפול בשלבים המתקדמים של המחלה, כך שהטיפול ינוהל על-ידי "מנהל מקרה" - מומחה לטיפול במלנומה. לעתים גם מופנים חולים שחלו במלנומה ממוקדת או במלנומה חודרנית של פחות ממ"מ לבדיקות הדמיה מסוכנות (בגלל קרינה) ויקרות שאין בהן צורך רפואי.

גם בצה"ל ובמשטרה לא פועלים למניעת תחלואה בקרב משרתי כוחות הביטחון ולא פועלים לאספקת ביגוד מתאים עבור המשרתים תחת השמש הקופחת. מבקר המדינה ציין כי לא נעשה מעקב אחרי שוטרים הנמצאים בקבוצות סיכון ועל כן לא ניתן לכוון אותם לשירות שכולל חשיפה מועטה יותר לשמש.

להפחית הריכוזיות בתחום החיסונים

צילום: [צילום: AP]

המבקר התייחס גם לסוגיית החיסונים במדינת ישראל וציין כי ההתנגדות של הורים למתן חיסונים לילדיהם הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות. לדבריו, על-מנת להגביר את אמון הציבור בחיסונים יש לצמצם את הריכוזיות של משרד הבריאות בתחום. זאת, לעומת המצב הקיים כיום שבו המשרד מרכז בידיו את כלל הפעילות הנוגעת לחיסונים בישראל וגם מעריך את עצמו לאחר ביצוע.

"ביולי 2012 עלתה הצעה ברוח זו ליו"ר הוועדה המייעצת ולמשרד הבריאות, בה צוין שכדאי לבחון את דרכי הפעולה הנהוגות בקנדה ובאוסטרליה בנוגע לאי-ריכוז כל הפעולות בידי משרד הבריאות - אולם לא נמצא תיעוד שהמשרד בחן הצעה זו", ציין.

מחסור באחיות טיפות חלב

צילום: [צילום: לע"מ]

שפירא ציין בדוח כי מורגש מחסור באחיות טיפות חלב. לדבריו, בתחנות שפועלות במגזר החרדי בכמה ערים יש כ-20 משרות שאינן מאוישות, והדבר גורם לעומס עבודה על האחיות המועסקות בתחנות אלה, להמתנה ארוכה לקבלת חיסונים ולביצוע בדיקות סינון וכן לביטול פעילויות כמו ביקורי בית, שהתחנות רואות בהם נדבך מרכזי בשירות שהן נותנות.

עוד הוסיף כי התחנות הממשלתיות נמצאות במבנים השייכים לרשויות המקומיות, ומצבן הפיזי של כשליש מהן הוא גרוע או טעון שיפור. יש שכונות חדשות שבהן לא נבנו תחנות ממשלתיות חדשות, ולכן תושביהן נאלצים לנסוע או ללכת ברגל לתחנות אחרות בעיר. עוד קבע כי "המדריך לתכנון תחנות לבריאות המשפחה" שעל פיו בונים תחנת טיפת חלב, לא עודכן מאז שנכתב ב-1993 והוא אינו תואם את ההוראות שקבע משרד הבריאות בנהליו לאחר מכן, כגון ההוראות לגבי גודל החדרים שבהם מבוצעות בדיקות התפתחות מוטורית לילד ובדיקת ראייה.

לא הוסדר חוק להיערכות רפואת חרום

צילום: [צילום: פלאש 90]

מבקר המדינה בחן גם את היערכות שירותי הרפואה לשעות חרום וקובע כי למעלה משבע שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, ויותר מ-22 שנה מאז הקמת פיקוד העורף בצה"ל, אין עדיין חוק מקיף שמרכז את כל הנוגע לטיפול בעורף בעתות חרום, ואשר מבהיר מהם הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים המטפלים בעורף בחרום.

"יש להסדיר לאלתר את הסמכות החוקית של הרשות העליונה לאשפוז, כך שתוכל להנחות את קופות החולים וגופים אחרים במערכת הבריאות כיצד להיערך לחרום. משרד מבקר המדינה העיר על כך כבר לפני שבע שנים", ציין והוסיף כי אז גם קבע המבקר כי יש להסדיר בחוק את היערכותן של קופות החולים לעתות חרום, ואת היקף השירותים הרפואיים שיינתנו בעתים כאלה לאוכלוסייה. ואולם נכון לאוקטובר 2013 לא הוסדר הנושא בחוק. "ראוי להסדירו בהקדם כדי להבטיח רמת שירות ראויה לאוכלוסייה".