"מזל טוב לבבי על פטירת שרון"

תלמידים בישיבה הגבוהה תורת החיים שביישוב יד בנימין פרסמו עם צאת השבת הודעת ברכה על פטירת ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. הישיבה בראשות הרב שמואל טל, שמושבה הקודם היה ביישוב נווה דקלים שבגוש קטיף, הוקמה מחדש לאחר ביצוע ההינתקות ביד בנימין.

"מזל טוב לבבי לאריאל שרון לרגל פטירתו", נכתב במודעה תחת הכותרת בשם ה' אל עולם. כותבי המודעה שחתמו בתואר "משפחת תורת החיים" כינו את שרון במרומז מומר ומוסר וציטטו את ספר ההלכה שולחן ערוך המתייחס לאבלות על מי שהוגדרו ככאלה:

"המומרים והמוסרים, כל אלו אין אוננים [מצב הלכתי של פטור ממצוות עד לזמן הקבורה, א.ו.] ואין מתאבלים עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים".

תושבים ביישוב יד בנימין סיפרו ל-News1 כי רבנים המלמדים בישיבה, הבהירו (יום א', 12.1.14) שמדובר במודעה שתלה אחד התלמידים על דעת עצמו וכי הנהלת הישיבה אינה מסכימה לדברים ואף הורידה את המודעות המדוברות מלוח המודעות.

"שמחה כשהרשעים מסתלקים"

מודעה נוספת שנתלתה במוצאי השבת בלוח המודעות של הישיבה כינתה את שרון רשע וציינה כי לא ניתן לשכוח ולסלוח לו על עוונותיו.

"כל קרני רשעים אגדע", ציינה המודעה האנונימית. בכתב יד נוסף למודעה ציטוט ממגילת תענית, המתייחסת לימים שבהם לא נהגו להספיד בעם ישראל:

"בשניים בשבט יום טוב דלא למספד [שלא לספוד, א.ו.]... ולמה שינו זה מזה אלא שבראשון מת הורדוס ובזה מת ינאי המלך. ששמחה היא לפני הקדוש ברוך הוא כשהרשעים מסתלקים מן העולם".

הישיבה שהרוויחה מהפינוי

צילום: הרב שמואל טל

ישיבת תורת החיים ביד בנימין דווקא יכולה לברך את שרון. בזכותו יש בבעלותה כיום נכסים רבים. זאת, למרות שלא הצליחה להוכיח בעלות על המבנים שפינתה בגוש קטיף וגם לא הביאה אסמכתאות המעידות על היקף אותם מבנים.

בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת שהתקיימה ב-23 באוגוסט 2005 הודיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אילן כהן, כי ראש ישיבת תורת החיים, הרב טל, הודיע שהישיבה מעוניינת לעבור ליד בנימין.

"רכשנו את יד בנימין כמוסד - זה היה בעצם מקום ריק - בהרבה כסף עבור הישיבה. שמנו שם קרווילות", סיפר אז והוסיף כי הוצבו במקום 250 קראווילות ונעשה שיפוץ יסודי של מבנה הישיבה החדש על חשבון המדינה. "לגבי הרב טל, הוא יודע בדיוק איפה הוא יהיה", ציין.

מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, פרסם בשנת 2008 דוח שבו תיאר את הליקויים המינהליים שנלוו למתן הטבות הנדל"ן לישיבת תורת החיים.

עיקרי הממצאים:
* עלות שיפוץ המבנים שהועמדו לטובת ישיבת תורת החיים הייתה כעשרה מיליון שקלים מהקופה הציבורית
* לרשות הישיבה הועמדו 28 מבנים יבילים שעלות התקנתם ושיפוצם עמדה על כשישה מיליון שקלים נוספים.
* מספר המבנים שהועמדו לרשות הישיבה ושטחם היו גדולים מאלה שעמדו לרשות הישיבה בגוש קטיף על-פי הנתונים שהיו בידי מינהלת סל"ע.
* מינהלת סל"ע העמידה את המבנים לרשות הישיבה והקצתה לכך עשרות מיליוני שקלים ולא עמדה על כך שהישיבה תמציא לה קודם לכן טופסי תביעות מלאים ורשימות שמיות מלאות של אברכים (תלמידי ישיבה נשואים), תלמידים וכל מי שקשור לישיבה ולא בדקה את זכאותם של המפונים על-פי חוק היישום.
* המינהלה העמידה לרשות 73 אברכים הלומדים בישיבה דירות מגורים ומבנים יבילים אף שרוב האברכים לא היו זכאים כלל לפיצוי על בית מגורים על-פי חוק היישום; נוסף על כך ארבע קרווילות הועמדו לרשות ארבעה אברכים שלא היו זכאים לפיצוי עבור בית מגורים, ושניים מהם אף לא התגוררו כלל בגוש קטיף. "לדעת משרד מבקר המדינה, העמדת מבני המגורים האמורים לרשות האברכים היא בבחינת מתן הטבה שלא על-פי החוק והפליית אנשי הישיבה לטובה לעומת מפונים אחרים שאינם זכאים לכך על-פי החוק ולעומת כלל האוכלוסייה", כתב מבקר המדינה באופן מפורש.
* עוד העלתה הבדיקה, כי בעתיד [נכון לפרסום הדוח, א.ו.] יועמדו לרשות הישיבה מבני מגורים נוספים, שכן על-פי תוכנית מתאר חדשה של היישוב יד בנימין יועד שטח מסוים בתחום היישוב למוסד חינוכי, ובין זכויות הבנייה שהוענקו במסגרת התוכנית נכללו זכויות לבניית 120 יחידות דיור "המיועדות לתלמידי המוסד בלבד".
* בהסכמי השכירות בין עמיגור לישיבה, שהוכנו על-פי הנחיות מינהלת סל"ע, נקבע כי הישיבה תשלם למדינה באמצעות עמיגור דמי שכירות בסך 60,000 שקל לשנה, אף שקודם לכן הודיעה מינהלת סל"ע לישיבה שהמדינה תגבה ממנה דמי שכירות בסך 120,000 שקל לשנה. הפחתת דמי השכירות הייתה הטבה נוספת שניתנה לישיבה, ואף על-פי כן לא נימקה המינהלה מדוע החליטה לעשות כן.
* בין הנכסים שרכשה המדינה מעמותת יד בנימין היה בית הארחה. חלק מחדרי בית ההארחה הועמדו לרשות הישיבה ונועדו לשמש את תלמידות המכללה. הבדיקה העלתה שהישיבה הפעילה את בית ההארחה האמור כעסק למטרות רווח, שלא לפי ההסכמים עם עמיגור.

צילום: "המומרים והמוסרים". המועדה שפורסמה בישיבה ביד בנימין