בג"ץ: שר אינו חותמת גומי במינויים למועצות

שר איננו חותמת גומי למינוי נציגים למועצות סטטוטוריות, והוא רשאי במקרים חריגים להפעיל את שיקול דעתו ולהימנע מלאשר את בחירתו של נציג זה או אחר בידי גוף המיוצג באותה מועצה. כך קובע בג"ץ (יום ג', 10.1.13).

לפני שנתיים סירבה שרת החקלאות דאז, אורית נוקד, למנות את גדי הורוביץ לנציג המגדלים במועצת הצמחים. הורוביץ היה בעבר סמנכ"ל מועצת הזיתים, ובשנת 2010 פרסם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, דוח חמור על הנעשה במועצה בכלל ועל מעשיו של הורוביץ בפרט. בעקבות הדוח פוטר הורוביץ, נפתחה נגדו חקירת משטרה ולבג"ץ נמסר שהוחלט להעמידו לדין.

ביולי 2011 נבחר כאמור הורוביץ לנציג המגדלים במועצת הצמחים, נוקד סירבה למנותו והוא עתר לבג"ץ נגד החלטתה. לדבריו, אין לשר סמכות שלא למנות את מי שנבחר כחוק, ובמקרה הספציפי שלו - החלטתה של נוקד לא הייתה מבוססת ומוצדקת. המדינה טענה, כי לשר יש סמכות טבועה להחליט האם למנות את חברי המועצה, וחובתו לשקול בין היתר שיקולים של טוהר המידות.

השופטת דפנה ברק-ארז אומרת כי מדובר במינוי דו-שלבי: בחירות בידי המגדלים ומינוי בידי השר. הבחירות אומנם אינן בגדר המלצה בלבד, ומרווח שיקול הדעת שיש לשר הוא מצומצם מאוד, אך במרווח זה "נופלת בכל זאת בחינה שעניינה היבטים יסודיים הנוגעים לטוהר המידות, ובכלל זה מצבים מובהקים של ניגוד עניינים וכן קיומם של חשדות חמורים בפלילים שיש להם השלכה ישירה על הכהונה בתפקיד", אומרת ברק-ארז. עוד היא מציינת, כי גם לאופיו של הגוף יש משקל במידת הפעלת שיקול הדעת של השר, ובמקרה הנדון - מדובר בגוף שיש לו גם סמכויות אכיפה פליליות.

ברק-ארז ממשיכה וקובעת, כי לא נפל פגם בהחלטתה של נוקד בעניינו של הורוביץ, שכן היא התקבלה לנוכח תשתית ראייתית בלתי מבוטלת. אין בכך משום סתירה לחזקת החפות, מעירה ברק-ארז, אלא בכך שבמישור המינהלי יש נקודת איזון שונה מאשר במישור הפלילי ויש להביא בחשבון גם את האינטרס הציבורי שבהבטחת טוהר המידות בשירות הציבורי.

הורוביץ חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. המשנה לנשיא מרים נאור והשופט עוזי פוגלמן הצטרפו לפסק דינה של ברק-ארז. את הורוביץ ייצג עו"ד חיים נתיב, ואת המדינה - עו"ד מיכל מיכלין-פרידלנדר.