שי ברס סידר ג'וב לקודמו יהודה בר-און

מנכ"ל נתיבי איילון לשעבר, שי ברס, העסיק חברה בבעלות קודמו בתפקיד המנכ"ל, יהודה בר-און, כיועצת לחברת נתיבי איילון. חברת CIS בבעלות בר-און ניהלה ותיאמה את ביצוע הארגון-מחדש בתחבורה הציבורית בגוש-דן.

ההתקשרות למסירת עבודת ניהול הפרויקט לחברת CIS ביוני 2010 נעשתה שלא בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים. נתיבי איילון התייחסה להתקשרות כאל התקשרות המשך, אף שמדובר בהתקשרות מסוג אחר, ולפיכך לא התקיימו הנסיבות הנדרשות להתקשרות המשך, דהיינו שמירה על אחידות מטעמי חיסכון ויעילות.

קודם ההתקשרות עם היועץ לניהול הפרויקט ביוני 2010 לא פנתה נתיבי איילון אל מציעים פוטנציאליים לקבלת הצעות, היא לא עשתה השוואה עם מציעים אחרים ולא בדקה את התאמתה של חברת הייעוץ לעבודה הנדרשת.

יתר על כן, במרס 2011, בעת אישור הארכת ההתקשרות והגדלת היקפה הכספי בפעם השנייה, נתיבי איילון הייתה ערה לכך שמדובר בהתקשרות שונה מההתקשרות הראשונה, ולמרות זאת היא הסתמכה על אישורה של ועדת המכרזים להמשך ההתקשרות על-פי פטור בגין התקשרות המשך. על האישורים להמשך ההתקשרות היה חתום המנכ"ל שי ברס.

נמצא גם כי שכר הטרחה של חברת CIS לכל התקופה מינואר 2010 עד סוף 2011 הסתכם ב-3.4 מיליון ש"ח - גבוה ב-476% משכר הטרחה שנקבע בחוזה המקורי.

בהסכם נקבע גם תשלום קבוע של 150,000 ש"ח לחודש בלי שחברת CIS נדרשה להגיש חשבון מפורט של שעות העבודה שעבדו עובדיה בפועל והתפלגותן על-פי היועצים השונים, אף על-פי שחישוב שכר הטרחה לחודש בהסכם הסתמך על הערכת תשומות העבודה הצפויות לחודש.

בחברת נתיבי איילון טענו כי מדובר בפגם טכני בלבד. אולם מבקר המדינה קבע שמדובר בפגם מהותי.

לא ההסתבכות הראשונה

אין זו הפעם היחידה בה מוזכרת חברת CIS בבעלות יהודה בר-און בהקשר שלילי. בר-און גם מוזכר בדוח אחר שהוציא מבקר המדינה בעניין חברת מע"צ. החברה העסיקה ארבעה עובדים בכירים לשעבר, שפרשו מהחברה כמה חודשים קודם לחתימת חוזה הייעוץ, כיועצים חיצוניים. אחד מהם היה בר-און ששימש כמשנה למנכ"ל לשעבר. בראשית מאי 2010 הגיש ראש מטה המנכ"ל דאז לוועדת מכרזים בקשה לכלול את החברה בבעלות בר-און במאגר הספקים של החברה. באותו היום אישרה ועדת המכרזים בראשות מר מיכה קופילובסקי המשנה למנכ"ל, את הבקשה. ראש מטה המנכ"ל שימש תקופה ארוכה עוזרו של בר-און, ולפיכך בהמלצה זו התקיים חשש לניגוד עניינים.

בבקשה להתקשרות, כתב קופילובסקי כי בשים לב למורכבות הפרויקט ולהיקפו יש צורך ביועץ ותיק ומנוסה המכיר את כל הרגישויות הכרוכות בקידום פרויקטים תחבורתיים בהיקף גדול. עוד נרשם כי החברה בבעלותו של בר-און זוכה להערכה מצד הגורמים המקצועיים במשרד ובמשרד האוצר, וראויה לבצע בשלב זה את המשימות. עיון בפרוטוקול ועדת המכרזים גילה כי החברה של בר-און הייתה הסַפָּק המומלץ היחיד וכי בנימוקיה רשמה הוועדה כי ההתקשרות מאושרת בפטור בהתאם לתקנה 5 ובהתאם להמלצת משנה למנכ"ל. עוד ציינה הוועדה כי החלטתה התקבלה בהתאם לדוח העומסים ובהתאם לטופס אמות מידה. היקף החוזה שנחתם עם החברה אז נאמד ב-54,000 ש"ח.

החברה הסבירה למשרד מבקר המדינה כי לחברה לא היו באותה עת ספקים אחרים במאגר היועצים לניהול ולארגון תשתיות ציבוריות, מלבד החברה של בר-און.

הביקורת העלתה כי העבודה נמסרה לסַפָּק, תוך חמישה ימים בלבד מיום הכנסתו למאגר הספקים של החברה. כמו-כן, החברה לא פעלה להרחיב את המאגר וממילא, לא נכללו בבקשה ובפרוטוקול ועדת המכרזים שני מועמדים נוספים כנדרש בנהלים. כמו-כן, לא נמצא טופס עומסים של ספקים אחרים.