המסלקה לא הוקמה, וסיכון הפדיון עבר לממשלה

באוגוסט 1998, הסמיכה הממשלה את המפקח על התעבורה לחייב קיום של אמצעי כרטוס משותפים למפעילים השונים ולקבוע את ההסדרים הכספיים הכרוכים בכך. שלוש שנים אחר כך, בספטמבר 2001, החליטה הממשלה כי על המפקח על התעבורה לפעול להכנסת מערכת ממוחשבת לשימוש בתחבורה הציבורית (כרטיס חכם) עד סוף 2002. הוחלט גם לפרסם עד סוף 2001 מכרז להקמת מסלקה ולתפעולה. המסלקה נועדה לבצע סליקה של הכרטיסים המשותפים לארבעת המפעילים - דן, אגד, קווים ומטרופולין - וגם להנפיק את הכרטיסים המשותפים.

דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג', 15.10.13) קובע, כי כעשר שנים לאחר המועד שבו הייתה אמורה להתחיל לפעול, המסלקה טרם החלה לפעול. עוד עולה, כי רק בנובמבר 2010 נחתם הסכם עם תאגיד ממשלתי לביצוע השלב הראשון של הקמת מרכז שירות כרטוס חכם, ובינואר 2012 חתם משרד התחבורה על אישור להמשך השלב הראשון של הפרויקט ועל הרחבה להוראות ההסכם עם תאגיד ממשלתי לקליטת נתוני הכרטיסים החכמים של כל המפעילים של קווי השירות בגוש-דן. עוד העלתה הביקורת, כי משרד התחבורה החל בביצוע הארגון-מחדש בלי לדאוג להפעלת מערכת הסליקה קודם ליישום הארגון מחדש.

מדוע לא הוקמה המסלקה? חברת נתיבי איילון ומשרד התחבורה אומרים כי נושא ההתחשבנות בגין הפדיון הוסדר עם כל המפעילים הרלוונטיים, גם ללא הפעלת המסלקה, זאת באמצעות העברת כל פדיון המפעילים למדינה, והיא מקזזת מהסובסידיה את ההפרש בין פדיון הבסיס לפדיון בפועל. כך העבירה המדינה את סיכוני הביקוש מהמפעילים לממשלה.

אגף התקציבים שבמשרד האוצר ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי אכן נקבע שההכנסה התקנית של החברות תוסיף להיות ההכנסה של יוני 2011, ולכן הסובסידיה תישאר קבועה, אולם הודגש, כי הממשלה מקזזת מהסובסידיה את ההפרש בין פדיון הבסיס לפדיון בפועל.

כתב News1 מציין, כי עד היום, כדי לקבל שירות עבור כרטיס הרב-קו שברשותם נדרשים לקוחות לכתת רגליהם למוקד השירות הרלוונטי, משום שלא הוקם מוקד אחוד לטיפול בפניות.