לא גובים את החובות למשרדי הממשלה

אזרחי ישראל חייבים למדינה עשרות מיליארדי שקלים, שגבייתם הייתה מצמצמת ואולי אף מבטלת את הגזירות הצפויות. ואולם, החובות אינם נגבים, ודוח מבקר המדינה מגלה (יום ג', 8.5.13) את אחת הסיבות: חוק ההסדרים לשנת 2009 הסמיך את המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה לגבות את כלל החובות בשמם של משרדי הממשלה. ואולם, במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, ההחלטה טרם מומשה.

בשנת 1994, כ-15 שנים לפני הקמת הרשות, התקבל תיקון לחוק ההוצאה לפועל, ולפיו רשם יכול למנות חוקר הוצל"פ כדי שזה יחקור מטעמו אם לחייב יש יכולת כלכלית לשלם את חובו ("חקירת יכולת"). רק בשנת 2011 החלה הרשות ליישם הוראה זו. לשם כך הוחלט להקים מאגר ארצי של חוקרי הוצל"פ, וזאת אף שהרשות טרם בחנה את כל ההיבטים הנוגעים לכך.

המזכירויות של בתי המשפט נדרשות להעביר למרכז לגביית קנסות תיקי חייבים שלא פרעו את תשלומיהם. בשנת 2010 כ-42% מהתיקים שנסגרו היו תיקים שבהם נתונים שגויים, ובמחצית הראשונה של שנת 2011 ב-32% מהתיקים שנסגרו היו נתונים שגויים. על סמך הנתונים השגויים שלא אותרו פעל המרכז נגד חייבים ונקט הליכי גבייה שפגעו בהם. נושא זה מעסיק את הרשות ואת הנהלת בתי המשפט מאז 2009, אך טרם נמצא לו פתרון.

בנובמבר 2011 עבר המרכז למשכן חדש ששכר. עם המעבר בוטלו עמדות קבלת הקהל והחייבים הופנו למוקד מידע טלפוני, מאחר שהמשכיר התנה את השכרת המשרדים בכך שלא תתקיים בהם קבלת קהל. הרשות לא בחנה את השפעת ההחלטה על עבודת המרכז ועל הפגיעה בחייבים. רק בנובמבר 2012 החליטה הרשות לפתוח עמדה אחת לקבלת קהל בלשכת ההוצל"פ בירושלים.

המבקר מדגיש, כי החלטותיהם של רשמי ההוצל"פ הן לב העשייה בתחום הגבייה. עצמאות שיקול הדעת השיפוטי של הרשמים במתן החלטותיהם היא עיקרון יסוד, ולפיכך חשוב לקבוע הסדרים וכלים שיבטיחו את השמירה על עצמאותם. כמו-כן על הרשות לבחון את כל ההיבטים הקשורים לעבודתם של חוקרי ההוצל"פ, ולהסיק מכך אם יש לשנות את אופן ביצוען של חקירות היכולת.

עוד קובע משרד המבקר, כי המרכז לגביית קנסות והנהלת בתי המשפט חייבים לפעול בדחיפות להסדרת נושא הכשלים בהעברת הנתונים ביניהם. לשם כך וכדי למנוע פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית ובמערכת המשפט, עליהם להביא את המחלוקת בעניין האחריות לטיוב הנתונים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה.