שפירא: שוקל להציע מימון ממלכתי לפריימריז

"מבקר המדינה שוקל להציע לעבור למימון ממלכתי, לאור הנתון לגבי שהוצאות הפריימריז הסתכמו בפחות מ-20 מיליון שקל. בכך תהא אחידות והדבר יתרום לטוהר הבחירות". כך אומר המבקר, יוסף שפירא, ל-News1 בתגובה על ההצעה שפורסמה כאן בדבר מעבר למימון ממלכתי במקום גיוס תרומות בידי המועמדים בפריימריז של המפלגות השונות.

בכך צועד שפירא צעד נוסף ביחס לקודמו, מיכה לינדנשטראוס, אשר הצביע בשנים האחרונות על שורה של ליקויים במימון הפריימריז וקרא למחוקק לתקן אותם. אולם חברי הכנסת - אשר מטבע הדברים חלקם נהנים מפרצות אלו - אינם מעוניינים לסגור אותן.

לבד ועם המשפחה

צילום: בנט. 628,000 שקל מכיסו [צילום: פלאש 90]

בדוח שלו על מימון הפריימריז לכנסת ה-18 התייחס לינדנשטראוס למימון העצמי של המועמדים. לדבריו, "בהעדר מגבלה על סכום התרומה מהמשפחה ומהמקורות העצמיים של המועמד נפגם עיקרון השוויון שבבסיס החוק, ועל המועמד ליתן דעתו על כך". בפריימריז לקראת הכנסת ה-19 בלטו מספר מועמדים בהשקעה העצמית הניכרת שלהם, ובראשם נפתלי בנט שהשקיע 628,000 שקל במירוץ לראשות הבית היהודי. עוד בלטו בתחום זה: שולי מועלם (הבית היהודי) – 250,000 שקל; אראל מרגלית (העבודה) – 200,000 שקל; ויצחק הרצוג (העבודה) – 85,000 שקל.

לינדנשטראוס עמד על קושי נוסף בתחום זה: "במתן האפשרות למועמד ולבני משפחתו לתרום למערכת הבחירות של המועמד תרומה המוגבלת רק בסכום תקרת ההכנסות הכוללת, נפגע השוויון בין המועמדים ונוצר מצב המעורר קושי קיצוני בפני ביקורת המדינה. הדבר נעוץ בעיקרו בכך שאין סמכות למשרדי לבחון את מקור כספי התרומות שנתן המועמד ובני משפחתו. הוראת חוק זה עלולה לפתוח פתח לניצול לרעה לצורך קבלת תרומות האסורות לפי החוק והפקדתן מחדש כתרומות של המועמד ובני משפחתו". בפריימריז הנוכחיים בלטו תרומות מבני משפחותיהם של יריב לוין (הליכוד), מירב מיכאלי (העבודה), ג'רמי גימפל (הבית היהודי), ראלב מג'אדלה (העבודה) ויצחק הרצוג.

בעיית התרומות מחו"ל

צילום: לינדנשטראוס. קשה לבדוק [צילום: פלאש 90]

לקבלת תרומות מחו"ל – סוגייה בעייתית נוספת – התייחס לינדנשטראוס כבר ב-2006: "במישור הערכי נשאלת השאלה אם יש מקום להתיר למי שלעיתים נעדרים זיקה וקשר כלשהם למדינת ישראל, להשפיע – ולו בעקיפין – על ההליכים הדמוקרטיים המתנהלים בה. במישור המעשי העדר הוראה מעין זו מקשה על עבודתו של מבקר המדינה.

"מטבע הדברים, כוחו של מבקר המדינה לבדוק תרומות שנתקבלו מתורמים היושבים דרך קבע בחו"ל, שלעיתים הם נעדרי זיקה של ממש לישראל, מוגבל בהשוואה לתרומות מישראלים תושבי הארץ. בייחוד היה קשה למשרדי לאמת נתונים הנוגעים לתורמים אלה בשל היותם תושבים זרים". בפריימריז הנוכחיים בלטו מספר מועמדים בקבלת תרומות מחו"ל, ובראשם בנימין נתניהו ודני דנון, שכמעט 100% מהתרומות שלהם הגיעו מחו"ל. גם ציפי לבני, נחמן שי, לימור לבנת, יובל שטייניץ, צחי הנגבי, משה פייגלין, יולי אדלשטיין, ציפי חוטובלי וגדעון סער גייסו בחו"ל למעלה ממחצית מכלל התרומות, בסכומים של מאות אלפי שקלים כל אחד.

לנושא המימון הממלכתי התייחס לינדנשטראוס כאשר דיווח על מימון המפלגות: "מימון הוצאות הבחירות על חשבון הקופה הציבורית נועד לאפשר הליך דמוקרטי הלכה למעשה, תוך שמירה על שוויון מהותי בין הסיעות וכמובן הגנה על טוהר המידות". דברים אלו יפים כמובן גם לאפשרות של מעבר למימון ממלכתי מלא, תוך היתר לאיסוף של תרומות סמליות בלבד.