האם כבישי הערים מבוטחים? לא בטוח

האם כבישי הערים והרשויות המקומיות מבוטחים? לא בטוח. מבקר המדינה מגלה כי משרד התחבורה אינו דורש מהרשויות לבטח את הכבישים, העלולים להיפגע משטפונות, ממפולות ומשורת נזקי טבע. העיריות משקיעות מדי שנה שני מיליארד שקלים בסלילת כבישים ובהרחבתם, ומשרד התחבורה מממן 70% עד 100% מההשקעה. אולם המשרד איננו דורש מהעיריות לבטח את הכבישים, כתנאי לקבלת הכסף!

מדוע: משרד התחבורה מסביר, שאם ידרשו מהעיריות לבטח, זה יעלה להן בתשלום פרמיה, וגם יאט את עבודות הפיתוח, עד שימצאו חברת ביטוח ויחתמו על החוזה. מרכז השלטון המקומי טוען, שלעיריות חלשות אין כסף לרכוש פוליסה (מה לגבי העיריות החזקות?!)

המבקר שפירא מצא גם דברים מוזרים בכל הנוגע לביטוח מבנים שהעיריות שוכרות או משכירות. הכלל הוא שהשוכר אחראי לבטח את הנכס. מה קורה בפועל? כמו בפרקים אחרים בדוח, יש ממצאים חמורים לגבי הנעשה בעיריית תל אביב:
* עיריית תל אביב-יפו השכירה 80 מבנים, ואינה בודקת אם בוטחו. מצד שני, העירייה שכרה 45 מבנים, בעיקר משרדים, היא אומנם מבטחת אותם, אך מבלי שיהיו לה נתונים על שוויים (אז איך קובעים את גובה הפרמיה?, א.ל.);
* עיריית ירושלים השכירה 50 מבנים, ואינה בודקת אם הם מבוטחים. מצד שני, העירייה שכרה 135 מבני חינוך, רווחה, בריאות, תרבות וביטחון, אך אין לה נתונים אם הם מבוטחים;
* עיריית חיפה שוכרת 30 בניינים, ואין לה נתונים על שווים;
* עיריות טבריה ונצרת השכירו כל אחת 50 מבנים, ואינן דורשות לעשות ביטוח;
* עיריית אשקלון הקצתה 35 מקלטים בבעלותה לפרטיים. בחלק מהמקרים לא דרשה שיבטחו אותם, ובמקרים האחרים אינה בודקת אם הנכס בוטח;
* עירית עפולה מסרה לפרטיים 30 מקלטים, ולא דרשה לבטחם.