ביה"ד: להגביר שקיפות המכרזים במשרד המבקר - לל

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קובע לראשונה, כי על משרד מבקר המדינה לפעול בצורה הדומה להנחיות התקשי"ר בנוגע למכרזים הפנימיים שהוא מנהל לאיוש משרות. בשל העובדה שמדובר בשינוי מהותי בסדרי העבודה של המשרד, העניק לו בית הדין חצי שנה להתארגנות עד ליישום ההחלטה.

את פסק הדין נתן (2.12.12) השופט ד"ר יצחק לובוצקי בתביעתה של עובדת משרד המבקר, ד"ר מיכל דחוח-הלוי, לאחר שהפסידה בשני מכרזים פנימיים. דחוח-הלוי הסכימה במהלך הדיון להסיר את דרישותיה נגד מכרזים אלו ולהסתפק בדיון העקרוני בשאלת חובותיו של משרד המבקר בעת עריכת מכרזים פנימיים.

לובוצקי קיבל את עמדת המבקר, לפיה החוק פטר אותו במפורש מהוראות התקשי"ר (התקנון החל על שירות המדינה), וזאת כדי להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו. במסגרת זו, פטור משרד המבקר מצירוף גורמים חיצוניים לוועדות המכרזים הפנימיות שלו. גם בית המשפט העליון הכיר בצורך בעצמאות זו, בפסק דין משנת 1965. ואולם, אומר לובוצקי, חלף כמעט יובל מאז אותו פסק דין ויש לבחון את הנושא במשקפי ההווה.

"גם אם משרד מבקר המדינה פטור מהוראות התקשי"ר לעניין מכרזים פנימיים אצלו - הוא לא פטור מהדרכה אחרת, שיהיה ברור וידוע מראש גם לוועדת הבוחנים במכרז וגם לעובדים המתמודדים באותו המכרז, כיצד יבוצע ההליך תוך הבטחת שקיפותו והגינותו", קובע לובוצקי. "השארת קביעת זהות הבוחנים במכרז לבעל כוח או שררה במשרד המבקר, מבלי שנקבעו הוראות ועקרונות מלאים כתובים מראש, וכאשר כל הבוחנים הם אנשים קרובים, מהווה פתח לחשש ליצירת ניגוד עניינים בפעולת השלטון".

לדברי לובוצקי, על משרד המבקר לקבוע כללים לפיהם "לא יקבעו 'ועדת בוחנים' שכל כולה מורכבת מעובדי מבקר המדינה". עוד יקבעו הכללים גישה מצומצמת של חובת החיסיון על דיוני ועדות המכרזים, וימנעו מצב בו בחירת חברי הוועדות תיעשה על-מנת להשיג תוצאה ספציפית. כל זאת, מדגיש לובוצקי, ייעשה תוך שמירה על עיקרון אי תלותו של משרד המבקר. לבסוף הוא קובע, שאם משרד המבקר לא יקבע כללים כאלו בתוך שישה חודשים - הוא יהיה חייב לפעול על-פי כללי התקשי"ר בנוגע למכרזים פנימיים.

בית הדין זיכה את דחוח-הלוי בהוצאות של 12,000 שקל, על שהתריעה בשער - כלשונו - בסוגייה זו. את דחוח-הלוי ייצג עו"ד גיא אבידן, ואת משרד המבקר - עו"ד דרור גרניט.